באר לחי ראי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף באר לחי רואי)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מאהל בנגב

בְּאֵר לַחַי רֹאִי הוא אתר מקראי ובו באר מים בנגב או בחצי האי ערב, אשר עליו מסופר בספר בראשית.[1]

איזכוריה במקרא

על פי המסופר בספר בראשית, שמה של הבאר נקבע במהלך אירועי הגירוש והנדידה של הגר, שפחתה של שרה. לאחר שהרתה הגר לאברהם, זלזלה בשרה והעליבה אותה. על כן ביקשה שרה שתוצא מהמאהל. הגר ברחה מהמאהל אל המדבר, בהגיעה אל הבאר, נגלה אליה מלאך ; המלאך הנחה אותה לחזור אל המאהל וללדת בו את בנה ישמעאל.[2]

”וְשָׂרַי אֵשֶׁת אַבְרָם לֹא יָלְדָה לוֹ וְלָהּ שִׁפְחָה מִצְרִית וּשְׁמָהּ הָגָר: וַתֹּאמֶר שָׂרַי אֶל אַבְרָם הִנֵּה נָא עֲצָרַנִי ה' מִלֶּדֶת בֹּא נָא אֶל שִׁפְחָתִי אוּלַי אִבָּנֶה מִמֶּנָּה וַיִּשְׁמַע אַבְרָם לְקוֹל שָׂרָי: וַתִּקַּח שָׂרַי אֵשֶׁת אַבְרָם אֶת הָגָר הַמִּצְרִית שִׁפְחָתָהּ מִקֵּץ עֶשֶׂר שָׁנִים לְשֶׁבֶת אַבְרָם בְּאֶרֶץ כְּנָעַן וַתִּתֵּן אֹתָהּ לְאַבְרָם אִישָׁהּ לוֹ לְאִשָּׁה: וַיָּבֹא אֶל הָגָר וַתַּהַר וַתֵּרֶא כִּי הָרָתָה וַתֵּקַל גְּבִרְתָּהּ בְּעֵינֶיהָ: וַתֹּאמֶר שָׂרַי אֶל אַבְרָם חֲמָסִי עָלֶיךָ אָנֹכִי נָתַתִּי שִׁפְחָתִי בְּחֵיקֶךָ וַתֵּרֶא כִּי הָרָתָה וָאֵקַל בְּעֵינֶיהָ יִשְׁפֹּט ה' בֵּינִי וּבֵינֶיךָ: וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֶל שָׂרַי הִנֵּה שִׁפְחָתֵךְ בְּיָדֵךְ עֲשִׂי לָהּ הַטּוֹב בְּעֵינָיִךְ וַתְּעַנֶּהָ שָׂרַי וַתִּבְרַח מִפָּנֶיהָ: וַיִּמְצָאָהּ מַלְאַךְ ה' עַל עֵין הַמַּיִם בַּמִּדְבָּר עַל הָעַיִן בְּדֶרֶךְ שׁוּר: וַיֹּאמַר הָגָר שִׁפְחַת שָׂרַי אֵי מִזֶּה בָאת וְאָנָה תֵלֵכִי וַתֹּאמֶר מִפְּנֵי שָׂרַי גְּבִרְתִּי אָנֹכִי בֹּרַחַת: וַיֹּאמֶר לָהּ מַלְאַךְ ה' שׁוּבִי אֶל גְּבִרְתֵּךְ וְהִתְעַנִּי תַּחַת יָדֶיהָ: וַיֹּאמֶר לָהּ מַלְאַךְ ה' הַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת זַרְעֵךְ וְלֹא יִסָּפֵר מֵרֹב: וַיֹּאמֶר לָהּ מַלְאַךְ ה' הִנָּךְ הָרָה וְיֹלַדְתְּ בֵּן וְקָרָאת שְׁמוֹ יִשְׁמָעֵאל כִּי שָׁמַע ה' אֶל עָנְיֵךְ: וְהוּא יִהְיֶה פֶּרֶא אָדָם יָדוֹ בַכֹּל וְיַד כֹּל בּוֹ וְעַל פְּנֵי כָל אֶחָיו יִשְׁכֹּן: וַתִּקְרָא שֵׁם ה' הַדֹּבֵר אֵלֶיהָ אַתָּה אֵל רֳאִי כִּי אָמְרָה הֲגַם הֲלֹם רָאִיתִי אַחֲרֵי רֹאִי: עַל כֵּן קָרָא לַבְּאֵר בְּאֵר לַחַי רֹאִי הִנֵּה בֵין קָדֵשׁ וּבֵין בָּרֶד: וַתֵּלֶד הָגָר לְאַבְרָם בֵּן וַיִּקְרָא אַבְרָם שֶׁם בְּנוֹ אֲשֶׁר יָלְדָה הָגָר יִשְׁמָעֵאל:”

בבואו מאתר זה (או בדרכו לשם[3]) נפגשו לראשונה רבקה ויצחק כאשר הובאה מארם נהריים לשם נישואיהם.[4]

”וַתָּקָם רִבְקָה וְנַעֲרֹתֶיהָ וַתִּרְכַּבְנָה עַל הַגְּמַלִּים וַתֵּלַכְנָה אַחֲרֵי הָאִישׁ וַיִּקַּח הָעֶבֶד אֶת רִבְקָה וַיֵּלַךְ: וְיִצְחָק בָּא מִבּוֹא בְּאֵר לַחַי רֹאִי וְהוּא יוֹשֵׁב בְּאֶרֶץ הַנֶּגֶב: וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה לִפְנוֹת עָרֶב וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה גְמַלִּים בָּאִים: וַתִּשָּׂא רִבְקָה אֶת עֵינֶיהָ וַתֵּרֶא אֶת יִצְחָק וַתִּפֹּל מֵעַל הַגָּמָל: וַתֹּאמֶר אֶל הָעֶבֶד מִי הָאִישׁ הַלָּזֶה הַהֹלֵךְ בַּשָּׂדֶה לִקְרָאתֵנוּ וַיֹּאמֶר הָעֶבֶד הוּא אֲדֹנִי וַתִּקַּח הַצָּעִיף וַתִּתְכָּס: וַיְסַפֵּר הָעֶבֶד לְיִצְחָק אֵת כָּל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר עָשָׂה: וַיְבִאֶהָ יִצְחָק הָאֹהֱלָה שָׂרָה אִמּוֹ וַיִּקַּח אֶת רִבְקָה וַתְּהִי לוֹ לְאִשָּׁה וַיֶּאֱהָבֶהָ וַיִּנָּחֵם יִצְחָק אַחֲרֵי אִמּוֹ:”

לדעת המדרש[5] הסיבה שיצחק היה בבאר לחי, שהלך להביא משם את הגר כדי שישאנה אביו ולא ישב לבדו, ויש שפירשו שהיה לו שם שום עסק, או מקום לתפילה[6].

לאחר פטירת אברהם ישב יצחק במקום שנים רבות[7].

על פי החוקרים, יהודה קיל ויהודה אליצור, ככל הנראה במחצית השנייה של חיי אברהם התחלק מחנה אוהלו לשניים, אחד שכן בבאר שבע ולעיתים בחברון, והשני שכן בבאר לחי רואי, בנגב המערבי בדרך שור-מצרים.[8] ראשיתו של המחנה בסמוך לבאר לחי רואי כנראה בתקופה בה שהה אברהם בין קדש ברנע ובין שור. כאשר חזר אברהם מחבל גרר לאזור חברון ובאר שבע, נשאר המחנה בבאר לחי רואי על תלו; ובשלב מסוים הופקד יצחק על המחנה ושהה בו מעת לעת[9].

זיהוי

אבן עזרא בפירושו לתורה מזהה את באר לחי רואי עם באר זמזם, מקום קדוש לאיסלאם[10].

בחפירות וסקר ארכאולוגי אשר בוצעו בנגב המרכזי נמצאו פריטים רבים מהתקופה הישראלית, תקופת הברזל והתקופה ההלניסטית בארץ ישראל. ארכאולוגים וחוקרי המקרא וארץ ישראל במאה ה-20 הציעו כי באר לחי ראי היה יישוב בנגב המרכזי; היישוב צמח בהדרגה בשמשו אתר חניה לנודדים במדבר. יש המזהים אותו עם עין עבדת (בשמה הערבי: עין מרייפיג).[11] יישוב זה ניצב על אם הדרך, כפי דברי ה"מלאך": ”עַל עֵין הַמַּיִם בַּמִּדְבָּר עַל הָעַיִן בְּדֶרֶךְ שׁוּר”, שהיא על פי השערות ספרות המחקר, דרך מרכזית בנגב, אשר חצתה אותו במרכזו מצפון הנגב אל נווה מדבר בקדש ברנע.

ייצוגיה בתרבות העברית

הביטוי באר לחי ראי משמש בכותרי ספרים כמבטא מקור של חיים; כך למשל כותר ספרו של הרב אברהם בלעיש שפעל במערב אירופה במאה ה-19, וכותר ספרו על הרמב"ם של הרב יעקב חיים סרנא במאה ה-20.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

26826735באר לחי ראי