באר זמזם
 |
באר זמזם (בערבית: زمزم) היא באר מים הנמצאת במסגד אל-חראם במכה ערב הסעודית, 20 מטרים מזרחית לכעבה. על פי המיתולוגיה האסלאמית (אנ'), ולהבדיל לפי חלק ממפרשי המקרא, נוצרה הבאר בצורה נסית לפני אלפי שנים כאשר ישמעאל בן אברהם יחד עם אמו הגר היו במדבר וצמאו למים. מיליוני מאמינים מבקרים בבאר מדי שנה במסגרת החג' והעומרה ושותים ממימיה.
עומקה של באר זמזם כ-30 מטרים וקוטרה 1.08 עד 2.66 מטר.
מסורת
על פי המסורת המוסלמית נגלתה הבאר להגר, אשתו השנייה של אברהם ואמו של ישמעאל. במצוות ה', מותיר אברהם את אשתו ובנו במדבר ליד מכה. הגר מחפשת נואשות מים לבנה הפעוט, אך לא מוצאת. היא רצה שבע פעמים הלוך ושוב בין הגבעות של אל-ספה ואל-מארווה. בינתיים ישמעאל בוכה ומגרד את האדמה עם רגלו, ולפתע יצאו מים מתחת לרגלו. קיימות גרסאות נוספות לסיפור, שבהן ה' שולח מלאך, גבריאל, שמכה באדמה עם עקבו (או כנפו) ומשם פורצים המים.[1]
המוסלמים מחקים את חיפושה של הגר אחר מים כשהם רצים בין שתי הגבעות בכל עת שהם מבקרים בעיר מכה.
משמה של הבאר נוצרה השבועה הערבית "בחיאת זמזם", ששובשה בעברית לביטוי "בחייאת זומזום".[2]
על פי המסורת המוסלמית בנה אברהם את בית אללה סמוך לבאר, בהמשך למבנה קדום יותר שבנה אדם, ושכיום נקרא הכעבה. באר זמזם נמצאת כ-20 מטרים מזרחית לכעבה.
אבן עזרא בפירושו לתורה מזהה את באר לחי רואי עם באר זמזם המוסלמית[3].
היסטוריה
בעבר היו בבאר שני בורות, אחד לשתייה ואחר לרחיצה דתית.[1] בתקופת החליף אל-מנסור העבאסי, הוקמה כיפת שיש מעל הבאר. ב-775 אל-מהדי הקים מחדש את הבאר, נבנתה כיפת טיק עם כיסוי פסיפס. כיפה קטנה חיפתה על הבאר, ואחרת גדולה יותר על חדר המתפללים. ב-835 שופץ המקום והכיפה צופתה בשיש בתקופת אל-מעתצם.
ב-1417, בתקופת הממלוכים, נפגע המסגד משריפה ונדרש שיפוץ. המקום שופץ ב-1430 ופעם נוספת ב-1499.
ב-1915 בתקופת שלטונו של הסולטאן העותמאני עבדול חמיד השני, נעשה שיפוץ נוסף במקום, והמבנה שבו נמצא זמזם הועבר ממקומו על מנת להקל על המוני המתפללים לקיים טואף ולהקיף את הכעבה. מי הבאר מוזרמים לחלקו המזרחי של המסגד, ונגישים בצורה נפרדת לגברים ולנשים.
מי זמזם
ערב הסעודית אוסרת על ייצוא מסחרי של מי זמזם מחוץ לממלכה. הסוכנות הבריטית לפיקוח על מזון (Food Standards Agency) הזהירה בעבר לגבי טיב המים מבאר זמזם שמיוצאים בצורה לא חוקית בטענה שהם מכילים רמות גבוהות של ארסן.[4] טענות דומות על ייצוא לא חוקי של מי זמזם עלו גם באיחוד האמירויות הערביות.[5] ב-2001 התפרסמה תוכנית של ראאד סלאח, מנהיג הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית לייבא את מי זמזם להר הבית, אך תוכנית זו טורפדה על ידי ישראל וירדן.[6][7]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 Mahmoud Isma'il Shil and 'Abdur-Rahman 'Abdul-Wahid. "Historic Places: The Well of Zamzam". אורכב מ-המקור ב-23 בפברואר 2008. נבדק ב-6 באוגוסט 2008.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ רוביק רוזנטל, המילה המזמזמת
- ^ אבן עזרא על ספר בראשית, פרק ט"ז, פסוק י"ד
- ^ "Zam Zam water warning". UK Food Standards Agency. אורכב מ-המקור ב-9 בדצמבר 2010. נבדק ב-4 במאי 2010.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Kazmi, Aftab (4 במאי 2011). "UAE residents told to avoid buying Zam Zam water". gulfnews.com. נבדק ב-5 במאי 2011.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ נדב שרגאי, התוכנית: להביא מים קדושים ממכה להר הבית, הארץ. 26 בנובמבר 2001
- ^ נדב שרגאי, על לוע של הר געש, באתר ישראל היום, 20 ביולי 2017
באר זמזם33205092Q146038