אמנון ענבר
 | |
| לידה |
27 בפברואר 1926 י"ד באדר תרפ"ו קיילצה, פולין  |
|---|---|
| פטירה |
13 בינואר 2016 (בגיל 89) ד' בשבט תשע"ו רמת גן, ישראל  |
| תאריך עלייה | 1934 |
| כינוי | "אמנונצ'יק" |
| השתייכות |
 ההגנה צבא הגנה לישראל |
| תקופת הפעילות | 1941–1969 (כ־28 שנים) |
| דרגה |
 סגן-אלוף |
| תפקידים בשירות | |
| |
| פעולות ומבצעים | |
 מלחמת העצמאות מבצע קדש מלחמת ששת הימים מלחמת ההתשה מלחמת יום הכיפורים מלחמת לבנון | |
| תפקידים אזרחיים | |
| |
אמנון ענבר (27 בפברואר 1926 – 13 בינואר 2016) היה איש "ההגנה" וצה"ל בראשית שנותיה של מדינת ישראל, יו"ר מסדר המכבים בתנועת "מכבי" העולמית, פקיד בכיר בעיריית רמת גן ומפקד תחנת רמת גן של הרשות הארצית לכבאות והצלה, ושותף בהקמת העיר מודיעין.
ביוגרפיה
אמנון ענבר נולד כירחמיאל אלתר בורנשטיין ב-1926 בקיילצה שבפולין, בנם של שמעון דוד בורנשטיין (1893 - 1973) ופנינה (פרלה) לבית זילברשטיין (1896–1983). בשנת 1934 עלה עם משפחתו לישראל. גדל ולמד בתל אביב. הוא התחנך בבית הספר ביל"ו, בגימנסיה "מוריה" ובגימנסיה "גורדון", והיה חניך "צופי העדה" ובהמשך ב"הנוער הציוני". עוד בנעוריו המוקדמים סייע להוריו בפרנסת המשפחה.
בדצמבר 1954 נישא ענבר לחנה, לבית בן-אפרים (טיטינשניידר). לזוג נולדו שלושה ילדים. אחד מהם הוא יוסי ענבר, אגרונום אשר שימש כמנכ"ל המשרד להגנת הסביבה. אחותו היא טובה אפשטיין, מאלופות ישראל בטניס.
בהגנה ובצה"ל
ענבר התגייס לשורות "ההגנה" ב-1941, כשהיה בן 14.5, יחד עם חבריו לתנועת הנוער - תחילה לגדנ"ע ובהמשך לפלוגה ב' בחי"ש ת"א, בה שירת כלוחם ומפקד. הוא עבר קורס מפקדי כיתות בכפר מנחם וקורס מפקדי מחלקות (האחרון של ההגנה והראשון של צה"ל) בג'וערה. במסגרת פעילותו ב"הגנה", השתתף ענבר בפעולות שונות, כגון ההתקפה על מתקני המשטרה הבריטית בשרונה בליל המשטרות, אבטחת קו המים בנגב, "ליל וינגייט" ועוד.
במלחמת השחרור צורפה פלוגתו לגדוד 54 בחטיבת גבעתי. השתתף כמ"מ ובהמשך כסמ"פ בקרבות לשחרור הנגב, בקרבות משטרת עיראק סואידן[1], קרבות חוליקאת, בליווי שיירות לירושלים במבצע מכבי, בקרבות לטרון ועוד.
לימים היה ענבר פעיל מאד בארגון ותיקי ההגנה ואף כיהן כיו"ר ארגון "ההגנה" בת"א וגוש דן וחבר ההנהלה הארצית של הארגון. במסגרת פעילות זאת פעל ענבר נמרצות להנחלת מורשת דור תש"ח[2] לנוער בישראל ולהנצחת ארגון "ההגנה"[3] והמחתרות בכלל[4].
לאחר מלחמת השחרור, שירת ענבר כמ"פ בגדוד 33 של חטיבת אלכסנדרוני, שירת תקופה במחוז הצפון ושירת כקצין מבצעים של מחוז תל אביב. בתחילת שנת 50 הקים ענבר גדוד מילואים יחד עם דב הררי ששימש כמג"ד (מילואים) ולימים, כשהיה בעצמו במילואים, שימש בו כמ"פ ובהמשך כסמג"ד. לקראת שחרורו משירות סדיר, עבר ענבר קורס מג"דים בפיקודו של חיים בר-לב יחד עם משה דיין ושמעון מזא"ה.
ענבר השתחרר מצה"ל ב-1952 בדרגת סרן והמשיך להתקדם ולבצע תפקידים רבים במסגרת מערך המילואים של צה"ל, אותו סייע להקים בתחילת שנות ה-50. ב-1956 מונה לסמג"ד וקודם לדרגת רס"ן. הוא השתתף בקרבות מלחמת סיני באזור עזה והנגב.
ב-1962 מונה למפקד גדוד בחטיבה 8 וקודם לדרגת סא"ל. בהמשך עבר לחטיבה 17 שלימים הפכה לחטיבת גבעתי (חטיבה 5) בפיקודו של זוניק שחם, שם פיקד על גדוד 964, שהיה גדוד חק"ש (חיל קשישים). במלחמת ששת הימים כבש הגדוד את טולכרם וענבר קיבל את כניעתה וניהל אותה עד להסדרת השלטון הצבאי בעיר.
לאחר מלחמת ששת הימים התנדב לשרת במשך כשלושה חודשים בתפקיד מושל ג'נין לבקשת אלוף פיקוד המרכז עוזי נרקיס[5]. במסגרת תפקידו כינן את השלטון הצבאי בערים אלו ודאג לאוכלוסייה המקומית[6]. בתוך כך יזם והוביל ענבר את פתיחת הגשרים לירדן במעבר אום צוץ[7], מה שאפשר פיתוח חיי מסחר וכלכלה לאוכלוסייה המקומית.
ענבר שירת במילואים עד אחרי מלחמת יום כיפור.
-
בטקס פתיחת הבנק בג'נין, יולי 1967 -
עם סגנו, מאירק'ה רבינוביץ', צופים אל עבר מעבר אום צוץ בין ירדן לגדה המערבית -
בקשה של האלוף עוזי נרקיס מראש עיריית רמת גן מר אברהם קריניצי להשאלה לשנה את אמנון ענבר לשמש בתפקיד מושל -
-
בביקור במעבר אום צוץ עם חגי שפר ששימש כמנהל המעבר תחת פיקודו
פעילות ציבורית
לאחר ניסיון של מספר שנים בתחום היהלומים, תחילה כעצמאי ובהמשך כשותף במפעל, ב-1964 החל ענבר לעבוד בעיריית רמת-גן, תחילה כמנהל אדמיניסטרטיבי במחלקת ההנדסה ובהמשך כמנהל מחלקת שרותי חירום והמוסך העירוני. בין עשייתו הרבה בלטו בתקופה זאת הקמת הנגריה העירונית וארגון תערוכת הפרחים הבינלאומית בפארק הלאומי ב-1974[8]. כמו כן היה שותף פעיל בוועדה לאימוץ הצנחן יחד עם חברו חיים קונביץ.
ב-1971 נסע עם משפחתו למלאווי בראשות משלחת מטעם משרד החוץ ומשהב"ט ויועץ לנשיא בענייני נוער. ענבר סייע לממשל המקומי להקים את תנועת הנוער החלוצי המלאווי (Malawi Young Pioneers). ערב הנסיעה כנציג רשמי מטעם המדינה נאלץ ענבר להחליף את שמו מבורנשטיין לענבר, כנהוג באותה תקופה. עם שובו של ענבר לישראל העתיק את מקום מגוריו מתל אביב לרמת גן ושב לעבוד בעירייה.
ענבר החל את דרכו בתנועת מכבי כמזכיר מכבי והיה פעיל במסגרת ה"מכביות". החל מ-1977 שימש ענבר יו"ר ועדת הבטיחות של המכביה[9] במשך חמש מכביות: המכביה העשירית (1977), המכביה האחת עשרה (1981), המכביה השתים עשרה (1985), המכביה השלוש עשרה (1989), המכביה הארבע עשרה (1993). עד לפטירתו בינואר 2016 שימש ענבר כיו"ר מסדר המכבים וחבר הנהלת מכבי ישראל.
בשנת 1978 מונה ענבר לפקד על תחנת כיבוי האש רמת גן והוענקה לו דרגת טפסר. ענבר כיהן בתפקיד בימיה הקשים של רמת גן במהלך מלחמת המפרץ, כאשר ספגה העיר מטחי סקאדים מעיראק וכוחות הכיבוי וההצלה בפיקודו עסקו בפינוי וחילוץ הנפגעים.
באוגוסט 1994 משה שכטר גייס את ענבר לצוות ההקמה של העיר מודיעין. בצוות ההקמה עבד כנציג שירותי כבאות והצלה, קצין הביטחון, קניין, קצין לתפקידים מיוחדים ועוזר ראש העיר עד שנת 2000, אז פרש לגמלאות.
לאחר פרישתו
גם בערוב ימיו לקח על עצמו תפקידים משמעותיים והתנדב בגופים רבים, ביניהם:
- יו"ר וחבר הנהלת עמותת או"ר - אזרחים ותיקי רמת-גן – בין השנים 1996–2016
- פעיל בוועדה לאימוץ הצנחן
- יו"ר ארגון חברי "ההגנה" בת"א וגוש דן וחבר ההנהלה הארצית של ארגון ההגנה
- יו"ר "מסדר המכבים", הגוף הוותיק של "מכבי" וחבר הנהלת מכבי ישראל
- נציג רמת גן ב"רשף", עמותת גמלאי כבאות והצלה
- חבר בהנהלת מועדון ספיבק ו"איל"ן" רמת-גן
- יו"ר "עם יפה עם אחד"
- פעיל בטלוויזיה הקהילתית של רמת-גן, "מבט-גן"
- פעיל במשמר האזרחי[10]
- פעיל בוועדות רח"ל (מל"ח)
בכ"ט בנובמבר 2015, בדרכו לטקס השנתי של יום ההגנה בת"א, אותו ארגן, מעד ענבר בעודו פוסע במדרכה ונפצע. על אף זאת המשיך לטקס ואף נאם בו. למחרת חלה הידרדרות בבריאותו, ולאחר כשישה שבועות נפטר בבי"ח שיבא בתל-השומר כשהוא מוקף במשפחתו.
ענבר הובא למנוחות ונטמן בחלקת ההגנה בבית העלמין ירקון.
הוקרה ופרסים
- יקיר העיר רמת גן לשנת 1998[11]
- יקיר מסדר המכבים בוועידה ה-38[12]
- יקיר מכבי תנועה עולמית במסגרת אירועי המכביה ה-20
הנצחה
- ב-31 בינואר 2016 נחנך "אגף אמנון", על שמו של ענבר, ב"מרכז יום לגמלאי נרקיסים" ברמת-גן.
- ב-5 באוגוסט 2016 הונצח שמו של אמנון ענבר ברח׳ הכבאים[13] ברמת-גן בטקס במעמד ראש העיר ישראל זינגר, מפקד תחנת כיבוי אש רמת-גן ואנשיו והמשפחה.
לקריאה נוספת
- אורי אבנרי בשדות פלשת - 1948, הוצאת טברסקי, תל אביב, 1949.
- רב-סרן אברהם אילון, חטיבת גבעתי במלחמת הקוממיות, הוצאת מערכות, 1959.
- עמוס אטינגר, ארצי את בוכה וצוחקת - סיפורו של זוניק, הוצאת ידיעות אחרונות, תל אביב, 1991.
- משה (מוסא) אשד, חיל השדה ("הח"יש") במחוז תל אביב: אוסף סיפורי חברות וחברים, תל אביב, 2001.
- משה (מוסא) אשד, גדוד 54 גבעתי במלחמת העצמאות, תל אביב, 2004. (ראו גם סקירה על המחבר מאת אלי אשד)
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אמנון ענבר |
הערות שוליים
- ^ מתוך הבלוג 'עד הלום'
- ^ דור המשך – למי? ולמה? הנוער וה"הגנה" - אמנון ענבר
- ^ יובל בן עמי, מבצע סבא וסבתא, באתר ישראל היום
- ^ טלי ליפקין-שחק, הפיוס הגדול, באתר nrg, 6 בנובמבר 2010
- ^ "מנשרים, צווים ומינויים של מפקד כוחות צה"ל באזור הגדה המערבית", מס' 2, י' באלול תשכ"ז (15 בספטמבר 1967), צה"ל, עמ' 48
- ^ קומביינים ישראליים לעזרת איכרי הגדה, מעריב, 4 ביולי 1967
- ^ מעבר אום צוץ באתר "עמוד ענן" - המדריך השיתופי לידיעת הארץ
- ^ סמנכ"ל משרד החקלאות איתן ישראלי אירח בלשכתו את חברי הנהלת תערוכת הפרחים הבין-לאומית שנתקיימה בפארק הלאומי ברמת גן, דבר, 20 במאי 1974
- ^ אמצעי ביטחון קפדניים ננקטים במכביה ה-11, דבר, 1 ביולי 1981
- ^ יוצאי צבא בר"ג התנדבו לשירותי שמירה בעיר, מעריב, 17 במאי 1974
- ^ יקירי העיר, אתר בית אברהם קריניצי
- ^ מקבלי עיטור יקיר מכבי ישראל, אתר מכבי ישראל
- ^ פרוטוקול מועצת העיר רמת-גן מס' 36, מיום 25.02.2016 ובה אישור החלטת ועדת השמות
25213438אמנון ענבר