עדת הצופים
עדת הצופים או הצופים הדתיים היא חטיבה דתית בת 17 שבטים בתוך תנועת "הצופים העבריים".
מטרת "העדה" לאפשר לכל נער ונערה שומר מצוות להשתייך לתנועה בלי קשר למוצאו ולדעותיו הפוליטיות והרוחניות תוך שימת דגש על גשר בין הדתיים לחילוניים. עדת הצופים מחנכת במקביל למטרות תנועת הצופים, אולם את אלה היא יונקת מתורת ישראל והדת היהודית.
היסטוריה והתפתחות "עדת הצופים"
תנועת הצופים בישראל נוסדה בשנת 1919 ובמסגרתה פעלו גדודי צופים דתיים שכונו "צופי ציון"[1][2]. בל"ג בעומר תר“ץ 1930 בתל אביב, ייסד אשר ריבלין, בוגר התנועה, את ארגון הצופים הדתיים הנושא את השם "זרובבל" שנהפך לשבט הצופים הדתי הראשון. עם הזמן קיבל הארגון את שמו המוכר לנו היום "עדת הצופים" או בקיצור "העדה" ו"שבט זרובבל" הפך לשבט "העדה" שהתחיל בצריף בבית הספר תחכמוני ושהתמקם לבסוף בשכונת שפירא בתל אביב, השבט נסגר לבסוף בתחילת שנות ה-2000 ובמקומו הוקם שבט איתן של העובדים הזרים. בשנת 1939 הצטרף הארגון ל"הסתדרות הצופים העבריים"[3].
בתחילת הדרך, הגיעו רוב החניכים מבית הספר "תחכמוני" התל אביבי שריבלין היה ממוריו. לימים, היה רב בית הספר, הרב איסר פרנקל, רב "העדה" ודמות חינוכית פעילה משך שנים רבות. הצופים הדתיים התרחבו מעבר לגבולות המרכז והקימו שבטים בכל רחבי ארץ ישראל. בשנת 1945, הקים עמנואל מנחם מידב, בוגר השבט החיפאי 'משוטטי הכרמל', את שבט "משואות" בירושלים[4]. במלחמת העצמאות נפל מידב בהגנה על הרובע היהודי בירושלים[5]. בשנת 1963 הכיר משרד החינוך ב"עדת הצופים" כתנועת נוער. משמעות ההכרה היא שעל כל בית ספר ממלכתי-דתי לאפשר גיוס תלמידיו ל"עדת הצופים". אולם לא כל מנהלי בתי הספר מיישמים הוראה זו. בשנת 1969 מנתה "עדת הצופים" תשעה שבטים, מהם שלושה בתל אביב, אחד בירושלים, בחיפה, באשדוד, בסלמה ג' ובגבעת אולגה. מאז ועד היום נפתחו ונסגרו שבטים רבים. בשנת 2011 הוקם שבט שוב"ל ביישוב אפרת, והיה לשבט הראשון של הצופים הדתיים בתחומי איו"ש[6].
בוגרי "העדה" כוונו בעיקר לגרעיני הנח"ל שבמסגרתם הקימו ותיחזקו במהלך השנים יישובים וקיבוצים רבים, כגון הקיבוצים שלוחות ומעלה גלבוע של "הקיבוץ הדתי", שחברי שבט "משואות" היו ממייסדיהם. היישוב אבני איתן ברמת הגולן קרוי על שם שלוש בוגרות של שבט משואות, חברות גרעין אית"ן שנהרגו ממוקש בשדות רמת מגשימים. על בוגרי התנועה נמנים דמויות חשובות במדינה בתחומי התורה, התקשורת, הפוליטיקה, הצבא והחברה (כדוגמת חבר המייסדים של תנועת "במעגלי צדק")[7].
"עדת הצופים" בהווה
"העדה" נאבקת על לבו של הנער הן כחלק מהמשבר הכללי של תנועות הנוער וקריסת המסגרות הערכיות של ימינו והן כחלק מהמערכה על ליבותיהם של נוער דתי החשוף לעולם המודרני והפוסטמודרני. כחלק ממערך זה, הופקה בשנת 2006 תוכנית ההדרכה "צופה נתתיך" הבלעדית לחניכי "עדת הצופים" המתמודדת עם מסרים כגון: תפילה, מצוות, ואהבת לרעך כמוך, צניעות, במישורים אקטואליים ורוחניים. בשנת 2014 במקביל לפיתוח תוכנית "המסע בצופים" פיתחה "עדת הצופים" תוכנית הדרכה שנתית לחניכי כיתות ג'- י"ב בשם "המסע בעדת הצופים". התוכנית עוסקת בתכנים חינוכיים המקיפים את חיי החניך והחניכה הדתיים בעולמם הדתי.
הנהגת העדה
הנהלת "העדה" יושבת בבית פיליפס של "הנהגת ירושלים" בעמק המצלבה בירושלים. בראשה עומדים "ראש העדה", "מרכז/ת העדה", רכזי/ות הדרכה ורכז/ת הגשמה.
ראש ה"עדה" כיום הוא אלדד וייל, ומרכז ה"עדה" כיום הוא אמיתי צורי.
שבטים
במסגרת העדה פועלים שבעה-עשר שבטים:
- ברעננה: שבט הראל
- בתל אביב: שבט תמ"ר (שבט שחציו דתיים וחציו חילוניים)
- בכפר אדומים: שבט יהודה (שבט שחציו דתיים וחציו חילוניים)
- ברחובות: שבט סער
- בירושלים: שבט משואות, שבט אלעד, שבט להבות
- במודיעין: שבט דרור, שבט לביא
- באשחר: שבט אשחר (שבט שחציו דתיים וחציו חילוניים)
- באפרת: שבט שוב"ל ("ושבו בנים לגבולם")
- בנס הרים: שבט איתן (שבט שחציו דתיים וחציו חילוניים)
- בקבוצת יבנה: שבט מידב (על שם עמנואל מנחם מידב, מייסד עדת הצופים בירושלים)
- בשלפים: שבט מעיינות (שבט שחציו דתיים וחציו חילוניים)
- באליאב: שבט חרוב (שבט שחציו דתיים וחציו חילוניים)
- בראשון לציון: שבט מעוז
- בקיבוץ כרמים: שבט כרמים (שבט שחציו דתיים וחציו חילוניים)
בנוסף לשבטים מקיימת העדה גרעין שנת שירות - בגרעין "רעים מקימים", בשבטי "עדה" חדשים, גרעין "החיים המשותפים" וגרעיני פנימיות.
בשוהם: פעל בעבר "שבט רעות".
בתל אביב: פעלו בעבר "שבט העדה" - שבט הצופים הדתי הראשון בארץ ישראל וחדל לפעול בתחילת שנות ה-2000 "שבט חורב"- בשכונת יד אליהו, שחדל לפעול ב-2022 ו"שבט עדת אביב״ ברמת אביב שחדל לפעול.
עולמה החינוכי והערכי של "עדת הצופים"
"עדת הצופים" נחשבת לחטיבה בתוך תנועת הצופים הישראלית[8]. ערכיה זהים לאלו של תנועת הצופים הכללית. בנוסף למוסר האנושי יונקים חניכי "העדה" את עמדותיהם מתורת ישראל. "עדת הצופים" חרתה על דגלה את הרצון להוות גשר ואחדות בין דתיים לשאינם דתיים. הדגש המיוחד על מטרה זו ב"עדה" הוא שהצופים הדתיים והצופים הלא-דתיים כולם לובשים מדי-חאקי, עוברים את מערכי הפעולות הזהים ואמונים על המחנאות והצופיות המעשית ודווקא מתוך המכנה המשותף הם יוצאים לברור השונה.
כחלק מתפיסתה הפלורליסטית, איפשרה תנועת הצופים ל"עדה" לשמור על צביונה הדתי במסגרת השבטים והמפעלים התנועתיים. כך למשל, הוכנסה האמונה לה' והנאמנות למצוות ב"עשרת דיברות הצופה" ובנוסח "ההבטחה" של "העדה", נשמר סמל "הרימון" של "עדת הצופים", החניכים חייבים להגיע עם חולצה לבנה לפעולות ביום שבת, הבנים עם כיפה והבנות בחצאיות, מתקיימות תפילות וישנו דגש תורני בפעולות. כך נשמר איזון ייחודי של ארגון דתי-הילכתי בתוך תנועת נוער ממלכתית.
תנועת הצופים משתדלת מצידה לספק לחניכי "העדה" את כל המענה הדתי והרוחני שהחניכים הדתיים זקוקים במפעלי התנועה, ו"עדת הצופים" מצידה, מבקשת שלא להיבדל ומופיעה ופעילה בכל הפורומים, הטיולים והמחנות התנועתיים.
בהיותה חלק מתנועת הצופים הכללית, "עדת הצופים" אינה מקבלת כל תמיכה פוליטית והיא תנועה לא מפלגתית. האופי הדתי של "עדת הצופים" הוא אורתודוקסי וחניכיו באים מן החינוך הממלכתי-דתי[9]. במובן זה, "עדת הצופים" היא חלק בלתי נפרד ממסגרות החינוך הבלתי-פורמליות של הציונות הדתית ומכל זרמי המגזר הציוני-דתי מגיעים אליה.
חוקת "עדת הצופים"
עדת הצופים מחנכת במקביל ובלי סתירה למטרות תנועת הצופים, אולם את אלה היא יונקת מתורת ישראל והדת היהודית[10].
- חינוך הנוער לערכי הרוח של היהדות.
- קיום מצוות הלכה למעשה.
- חינוך לעקרונות מדינת ישראל, להכשרת הנוער לייעוד ציוני-דתי ולשרות העם.
- לחתור לאחדות לאומית וגשר בין דתיים ושאינם דתיים.
בוגרים בולטים
- אברהם הרשקו - חתן פרס נובל לכימיה
- אילעאי עופרן - ראש מכינת רוח השדה ורב קבוצת יבנה
- איתן בן-אליהו - לשעבר מפקד חיל האוויר
- ברוך קרא - עיתונאי ופרשן משפטי
- דוד קאסוטו - אדריכל, לשעבר סגן ראש עיריית ירושלים וזוכה אות יקיר ירושלים
- הרצי הלוי - הרמטכ״ל, אלוף פיקוד דרום, לשעבר ראש אמ"ן
- דניאל כהנמן - חתן פרס נובל לכלכלה
- חיים באר - סופר ומשורר
- יאיר אטינגר - עיתונאי ופובלציסט
- יעקב טירקל - שופט בית המשפט העליון
- יצחק שילת - ראש ישיבת ההסדר במעלה אדומים
- מירה קדר - סופרת
- נעה לנדאו - עיתונאית
- עודד רביבי - ראש המועצה המקומית אפרת
- ציון טוויל - רב קהילה וראש ישיבת ההסדר באריאל
לקריאה נוספת
- חמדה אלון, היה נכון - חמישים שנות צופיות עברית בארץ ישראל, הוצאת עם הספר, 1976.
- צופיה הירשפלד, היֵה נכון לתפילה, באתר ynet, 24 בפברואר 2011
- ״אתם מחברים את המדינה שלנו יחד״, ערוץ 7, 22 בינואר 2019
קישורים חיצוניים
- https://www.youtube.com/watch?v=_bveKaFVmPY&t=3s מי אנחנו? עדת הצופים
אתר האינטרנט הרשמי של עדת הצופים
הערות שוליים
- ^ "אתם מחברים את המדינה שלנו יחד", באתר ערוץ 7, 22 בינואר 2019
- ^ חגיגות 90 שנה ל "עדת הצופים", באתר כאן דרום - אשדוד, 2019-01-25
- ^ מגזר עדת הצופים - מי אנחנו?, באתר תנועת הצופים
- ^ שבט "משואות" חוגג 70 שנים של חאקי עניבה וכיפה, באתר www.jerusalemnet.co.il
- ^ אתר ההנצחה לחללי מערכות ישראל, באתר ההנצחה לחללי מערכות ישראל
- ^ שלמה פיוטרקובסקי, שבט צופים דתיים ראשון ביהודה ושומרון, באתר ערוץ 7, 24 בפברואר 2011
- ^ יעל פרידסון, נכונים תמיד: מה המשותף בין רב, שופט ועיתונאי?, באתר nrg, 8 באפריל 2015
- ^ צופיה הירשפלד, היֵה נכון לתפילה, באתר ynet, 24 בפברואר 2011
- ^ אפי אברהם, הצופים הדתיים: אנחנו התשובה לתג מחיר ולהדרת נשים, באתר "סרוגים", 6 בפברואר 2012
- ^ חוקת העדה במגזר עדת הצופים
38184021עדת הצופים