רבי שלמה פוליצ'ק

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ה'עילוי' ממייצ'יט, הרב שלמה פוליצ'ק

רבי שלמה פּולְיַצֶ'ק (נכתב גם פוליאצ'ק; כונה העילוי ממייצ'יט; כ"ח בכסלו[1] ה'תרל"ח - כ"א בתמוז ה'תרפ"ח, 5 בדצמבר 1877 - 8 ביולי 1928) היה למדן ליטאי מפורסם, ראש ישיבות לידא ורבנו יצחק אלחנן.

ביוגרפיה

נולד בכפר סניציניץ' הסמוך לעיירה מייצ'ט (בפולנית: Mołczadź) שבפלך גרודנה של האימפריה הרוסית. יהודי הכפר השתייכו בפועל לקהילת יהודי מייצ'ט, ומכאן כינויו. אביו של פוליצ'ק חכר את סניף הדואר ואת בית המרזח של הכפר.[2]

החל בלימודיו בתלמוד תורה בעיירה בגיל 5, ותוך זמן קצר הוא עבר ללמוד בסלונים ובנובהרדוק הסמוכות למקום מגוריו. בגיל 12 לקחו רבי אהרן רבינוביץ, חתנו של רבי יצחק יעקב ריינס, לישיבת וולוז'ין. חרף גילו הצעיר קיבלו הנצי"ב מוולוז׳ין לישיבה לאחר ראיון עמו. רבי חיים הלוי סולובייצ'יק, ראש הישיבה השני בוולוז'ין, אמר על פוליצ'ק לאחר שיחה בת כמה שעות: "עילוי מופלא כזה לא ראיתי מימי".[3] לאחר שנסגרה ישיבת וולוז'ין למד תקופות קצרות בישיבת סלבודקה ובבריסק, ליד רבי חיים סולובייצ'יק. לאחר מכן למד ב"קיבוץ" בווילנה - קבוצת בחורים תלמידי חכמים שלמדו הוראה אצל רבי חיים עוזר גרודזנסקי.

בהיותו בן 29 הזמינו רבי יצחק יעקב ריינס לכהן כראש ישיבה בישיבתו שבלידא, שם שהה 9 שנים, עד התפרקות הישיבה בעקבות מותו של הרב ריינס. משם נדד עם חלק מתלמידי הישיבה ליליזבטגרד, שם שהה 6 שנים. בעקבות מאורעות הדמים שהיו בעיר במלחמת האזרחים ברוסיה, עזב את העיר עם משפחתו לביאליסטוק, שם לימד בישיבה שהייתה במקום. לאחר שנה הוזמן על ידי ראשי ישיבת רבינו יצחק אלחנן שבניו יורק ללמד שם. כשש שנים לימד שם, עד שנפטר בגיל 50.

הרב פוליצ'ק היה נשוי ואב לשלוש בנות ולשני בנים.

שמו הונצח באחד מרחובות ירושלים - רחוב "העילוי" בשכונת קריית משה.

גאונותו

על דרשת הבר מצווה שלו שדרש בחגיגה שנערכה בביתו של הנצי"ב, אמר רבי חיים מבריסק שהיא ראויה להימסר כשיעור לפני בחורי הישיבה. כשהיה רבי חיים מתקשה בהלכה הוא היה שואל את רבי שלמה. מסופר עליו שבתוך שעות ספורות היה לומד ספרי מתמטיקה על בוריים. היו לו ידיעות מקיפות גם בהנדסה ובספרות רוסית וגרמנית.[4]

חיבוריו

היו עמו בכתובים אלפי חידושים בעניינים שונים, בהם כ-1,500 שיעורים שמסר בישיבה בלידא. בדרך נדודיו מיליסבטגרד לביאליסטוק אבדו כל כתביו.

לאחר כ־20 שנה מפטירתו, בשנת ה'תש"ז הוציא חתנו, הרב יהודה לייב גולדברג, ליקוט משיעוריו ששרדו ומשיעורים שמסר בישיבת רבינו חיים ברלין, בשם חידושי העילוי ממייצ'יט. סיכומים של כמה משיעוריו הוצאו לאור בספר "שיעורי ראשי ישיבות ליטא" בהוצאת מוסד הרב קוק, תשס"ט.

לקריאה נוספת

  • רבי מאיר בר-אילן, מוולוז'ין עד ירושלים חלק רביעי עמוד 1371 ואילך, תל אביב, תרצ"ט-ת"ש (החומר שב ונדפס בחידושי העילוי ממייצ'יט המקושר להלן, מהדורה ראשונה עמ' 11 ואילך).

קישורים חיצוניים

ספריו

הערות שוליים

  1. ^ על פי מצבתו, אולם על פי עדות נכדו נולד בד' כסלו.
  2. ^ בן ציון חיים אַיָלון-ברניק (עורך), ספר זיכרון לקהילת מייטשעט, תל אביב: ארגון יוצאי מייטשעט בישראל ובחוץ לארץ. עמ' 41.
  3. ^ עדות רבי אלחנן וסרמן במקור ביידיש: "אזא משונה'דיגן עילוי ווי דעם מייטשעטער, האב איך אין לעבן ניט געזען".
  4. ^ מפי בתו, בהקדמה למהדורה הראשונה של "חידושי העילוי ממייצ'יט".
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0