אליהו לנדא

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.
הרב אליהו לנדא

הרב אליהו לנדא (כ"ד בתמוז ה'תרל"ג, 19 ביולי 1873, - כ"ד בתמוז ה'תש"ו, 23 ביולי 1946), היה ידוע בכינויו "נכד הגר"א" (אם כי היה בעצם בן נינו של הגר"א) ו"גואל התנ"ך".

המו"ל של כתבי הגאון מווילנה ותלמידיו, מאבות הגנאלוגיה היהודית, והמדפיס של התנ"ך העברי הראשון בארץ ישראל שהוכן כולו בידי יהודים. כמו כן הכניס לדפוס בארץ ישראל את השימוש במטריצות.

ביוגרפיה

אליהו לנדא נולד בכ"ד בתמוז ה'תרל"ג (1873) לאביו אלעזר לנדא, דור רביעי לגאון מווילנה, שעלה ארצה בהיותו בן למעלה מחמישים על מנת לקיים את צוואת הגאון לצאצאיו לעלות לארץ הקודש, ולאימו בתיה בריינה בת זאב וולפינזון.

התייתם מאביו בעודו ילד וגדל בבית סבו זאב. על ידי אבי אימו למד בחדר ובישיבות עץ חיים, אוהל תורה ותורת חיים. בעת למודו ב"עץ חיים" השתתף ביסוד חברה לגמילות חסדים "עושי חסד". בשנת 1897 במלאת מאה שנים לפטירת הגר"א, יסד בירושלים לזכרו את "בית מדרש אליהו". אסף לתוכו ספרים וכתבי יד יקרי ערך ומציאות בכל ענפי התורה על הגר"א, על צאצאיו, ועל ארגונים, שבהם היו חברים כמו "רוזני ארץ ישראל בליטא", ולשם תרם את כל ספריו הפרטיים כולל כל ספרי הגר"א וכתבי ידו, שהיו ברכוש המשפחה מזה דורות. ואף נסע כמה פעמים לארצות אירופה ואמריקה לשם הגדלת אוסף הספרים והמסמכים. לאחר שנים שכשבטל בית המדרש הזה כתוצאה מקשיים כספיים הגלל צאת היהודים מהסביבה מסר את האוסף לרב אברהם יצחק הכהן קוק ידידו האישי עבור ישיבתו ישיבת מרכז הרב. זאת ללא תמורה ורק בבקשה שיוחזקו שם בנפרד כאוסף מיוחד.

בקיץ 1904 נסע לווילנה להשתטח על קבר הגר"א ולבקר את בית מדרשו. נתקבל בכבוד גדול על ידי הרבנים וחשובי העדה בווילנה ובשאר קהילות ישראל שבליטא, שם פגש את גדולי ורבני אותו הדור, בווילנה, בוורשה ובערים אחרות. במהלך הביקור היציעו לו כיסא רבנות בווילנה. אך הוא ויתר על הכבוד והחיים הנוחים שבהצעה זאת, והעדיף לחזור לארץ ישראל וחזר לעמלו בירושלים.

בארץ ישראל היה מו"ל ומדפיס של ספרי הגר"א ושל ספריו שלו, ושל אחרים, וכתב בעצמו עבודות ומחקרים בתחומים שונים במשך 50 שנה, הדפיס והוציא לאור למעלה מ50 ספרים וחוברות מיצירות הגר"א ובנו רבי אברהם ותלמידיו בעזרת בנו וממשיך דרכו, יעקב אלעזר לנדאו עוד כ30 ספרים ומעלה.

בשיתוף עם חברת "למען ציון" העמיד מפעל להדפסת ספרי קודש ודת, הדפיס והוציא לאור, "תנ"ך ארץ ישראל" במחיר זול (30 מא"י לספר) כולו מודפס ומוגה, על ידי יהודים, להבדיל מכל התנ"כים האחרים שהודפסו והוצאו לשוק על ידי מיסיונרים.

חקר כתב והדפסי ספר כרונולוגי "דברי ימי עולם" לכל האישים והמאורעות מן בריאת העולם ועד תקופת הרומאים, לפי מקורות חז"ל אך לא הספיק לסיימן.

פרסם קונקורדנציית כיס של התנ"ך.

הדפיס בפאר והדר את "אישי ישראל" סידור תפילה מיוחד מהודר וגדול. כל התפילות כולן בנוסח הגר"א ותוספות מעניינות.

כמו כן הדפיס הגדות של פסח מפוארות אחת בנוסח מיחד של הגר"א השנייה בנוסח הרמב"ם.

הוציא לאור מפת קיר גראוגרפית גדולה צבעונית של ארץ ישראל שיחודה בכך שהייתה מחולקת לפי 12 שבטי ישראל ואזורי התנחלותם. לצורך כך בעצמו אסף ליקט וחקר במקורות השונים את שמות המקומות והישובים עם ציון במקום, הן במקורות חז"ל, והן חוקרים אחרונים, כולל השם המקראי, השם הערבי, הודו, והכל בעבודת יחדי.

היה במשך שנים המזכיר והמנהל של כולל הפרושים סלונים בירושלים, של צאצאי העיר סלונים מבלורוסיה, שקיבל ואירגן תרומות יהודים מעבר לים.

היה בעליהם של שתי חנויות ספרים בשם "ירושלמי" אחת בעיר העתיקה, והשנייה במאה שערים. כל ספר חשוב ונדיר במיוחד שהזדמן אליו הועבר למדרש אליהו.

הוא ערך מספר רב של מסעות לאירופה ואמריקה לשם השגת ספרים וכתבים ועל מנת להתאחד עם כל משפחות צאצאי הגר"א ברחבי העולם.

בעת ביקור בארצות הברית בשנת תרצ"ב התמנה לרב בברוקלין ושם יסד בית מדרש על שם הגר"א "מדרש אליהו" ועסק שם גם כמורה לעברית".

ההיסטוריון של ירושלים פנחס גרייבסקי שכתב עליו אז רשימה סיים אותה במילים אלו

בא יבוא אליהו לציון ברנה, ולירושלים בשמחת עולם להיות מבניה ובבוניה ושלום רב לאהבי תורתיך. ואליהו אכן חזר..

.

לאחר כמה שנים חזר לישראל והתיישב בשכונת מונטיפיורי ליד תל אביב ליד בתו היחידה, חתנו המורה והסופר יוסף זונדל וסרמן ובקרבת בנו כורך הספרים יעקב לנדא

הוא היה המקור העיקרי למידע על משפחת הגר"א וצאצאיו וכבר ב-1915 פרסם בעיתון "הצפירה" מספר 22 בירושלים שהוא מכין ספר המתייחסים לגר"א. ספר זה לא יצא לאור מעולם אולי כי לנדא היה עסוק כל הזמן בעדכונו ומעולם לא השלים אותו כתוצאה. ערך רשימה שמית של ענפי משפחת הגר"א כולל פרטים נוספים ואישיים כמו כתובותיהם (גם ביקר באופן אישי בבתיהם ברחבי העולם) ואסף בכל מקום מידע מפורט על ארגונים שבהם היו חברים. נשארו רק שני עותקים מכתב היד המצויים בחזקתם של שני אספנים בירושלים, בנימין ריבלין וישעיהו וינוגרד. הוא היה מקור המידע לספרו של אליעזר ריבלין משנת 1935 "ספר היחס".

בסוף חייו השתתף ביסוד בית הכנסת על שם הגר"א ברחוב הירקון 42 בתל אביב ועבר לגור בקרבתו ברחוב הרב קוק 1 כאשר חדר אחד בדירתו הקטנה שימש לו כדפוס עם מסדרת עופרת. ב-1934 למרות זקנתו וחולשתו היה בא להתפלל בו כל יום שבת עד השבת האחרונה בחייו משכונת מונטיפיורי הרחוקה. הוא הדפיס ספרים ושימש כרב בית הכנסת עד יומו האחרון. גם לעת זיקנה היה פעיל בהוצאת ספרים והכין לדפוס קונקורדנציה של כיס מהדורה חדשה של התנ"ך ועד.

ביום ט"ז בתמוז תש"ו נסע לירושלים בענייני הדפסת התנ"ך למחרת באה עליו התקפת שיתוק הוכנס לבית החולים ביקור חולים ושם נפטר ביום כ"ד בתמוז תש"ו 23.7.46.

בנו ממשיכו היה יעקב אלעזר לנדא, נולד ב-1898 ונפטר ב-1980 והוא המשיך בהדפסת כתבי הגר"א.

לקריאה נוספת

  • ישראל רוזנסון, "בית הכנסת שעל שם גאון עוזנו", ישראל רוזנסון ויוסף ריבלין (עורכים), תלמידי הגר"א בארץ ישראל : היסטוריה, הגות, ריאליה, מכללת אפרתה, 2010.

קישורים חיצוניים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

24933946אליהו לנדא