ממשל תאגידי
ממשל תאגידי (או לעיתים משטר ארגוני או מֶשִילוּת ארגונית) (באנגלית: Corporate Governance) הוא מכלול התהליכים, המנהגים, המדיניות, החוקים, המוסדות ומבני הבקרה שלפיהם מתנהל ומבוקר תאגיד או ארגון. משטר ארגוני מגדיר גם את היחסים בין נושאי הסיכון השונים ואת יעדי המשילות של הארגון. בעלי עניין עיקריים הם בעלי המניות, ההנהלה ומועצת המנהלים. בעלי עניין נוספים הם העובדים, הספקים, הלקוחות, בנקים ומלווים אחרים, רגולטורים, הסביבה העסקית, והקהילה בה פועל הארגון.
התפתחות ה"ממשל התאגידי" בישראל
בשנת 2005 מינתה הרשות לניירות ערך ועדה בראשות זוהר גושן שמטרתה להמליץ על קוד ממשל תאגידי לחברות ציבוריות בישראל, וזאת כחלק מאסטרטגיה של חיזוק גורמי הבקרה בשוק ניירות הערך הציבורי בישראל. מגמה זו בישראל ממשיכה מגמות עולמיות של התפתחות המושג של "ממשל תאגידי", בעקבות משברים שחוו שוקי ההון לאחר התפוצצות בועת ההי-טק והשערוריות הניהוליות והחשבונאיות שהתגלו בקרב תאגידי הענק הבינלאומיים.
בתחילת ינואר 2006, פרסמה הרשות לניירות ערך את דוח הוועדה, שכלל המלצות ב-6 נושאים עיקריים: 1. הרכב ועבודת הדירקטוריון, לרבות שיפור עצמאותו. 2. הרכב ועבודת ועדת הביקורת. 3. אישור עסקאות עם בעלי שליטה. 4. יצירת מנגנוני בקרה נוספים. 5. דרישות מגופים מוסדיים. 6. כינון בית משפט מתמחה לדיני חברות ודיני ניירות ערך.
המלצות הוועדה אומצו על ידי הרשות לניירות ערך.
נמתחה ביקורת על המלצות הוועדה, בעיקר על ידי איגוד החברות הציבוריות, שעיקרה הכבדה וסירבול נוספים, כביכול, על פעילותן של חברות ציבוריות והעדר התאמה בין המבנה והפעילות שלהן בישראל לאלו שבארצות הברית, שם יושמו קודים של ממשל תאגידי.
