השקעה בניירות ערך (הלכה)

נייר ערך של הבנק הלאומי של ניו יורק

השקעה בניירות ערך מעוררת דיון הלכתי בדבר שני סוגי איסורים הלכתיים העשויים להיות כרוכים ברכישת והחזקת ניירות ערך.

דיון ראשון הוא אודות בעלות על מניות של חברות העוברות איסורים במסגרת פעילותם, ודיון שני הוא אודות אגרות חוב הנושאות ריבית. כמו כן החזקת קרנות נאמנות ותעודות סל המחזיקות בניירות ערך אלו עשויה להיחשב כהחזקת הניירות ערך עצמן.

רקע

במהלך מאות השנים האחרונות^{[דרושה הבהרה]} חלק מרכזי מהפעילות של הכלכלה העולמית נעשית באמצעות חברות המגייסות את ההון הדרוש לפעילותם באמצעות הנפקת מניות ואגרות חוב בבורסה. כתוצאה מכך הרבה מההשקעות של הציבור נעשות כיום באמצעות השקעה בניירות ערך, ולא באופן ישיר בעסקים או בשותפיות.

כתוצאה מכך התעורר דיון בין הפוסקים, אודות דינה של השקעה במניות של חברות העוברות איסורים, או רכישת אגרות חוב שהם למעשה הלוואה בריבית.

בשנים האחרונות דיון זה הפך ליותר משמעותי, שכן בכלכלה המודרנית כמעט כל אדם חשוף להשקעה בניירות ערך (מניות ואגרות חוב). גם מי שלא משקיע בניירות ערך באופן ישיר (באמצעות רכישת ניירות ערך בבורסה או ניהול תיק השקעות), מושקע בניירות ערך בעקיפין דרך קרנות הפנסיה קופות הגמל ההשתלמות והחיסכון. כך שדיון זה נוגע כמעט לכל אדם שומר תורה ומצוות.

רכישת מניות

הדיון בפוסקים אודות רכישת מניות של חברות העוברות איסורים, התחלק לכמה דיונים:

• דיון אודות הבעלות של בעלי המניות על ממון החברה.
• דיון אודות האם איסור ריבית חל גם על חברות בע"מ, או רק על אנשים פרטיים.
• דיון אודות האם אסור להשתתף בשותפות המחללת שבת.
• דיון אודות איסור לפני עיור ברכישת מניות של חברות העוברות איסורים.

מעמדם ההלכתי של בעלי מניות

ערך מורחב – מעמדו ההלכתי של בעל מניות

נחלקו הפוסקים מהו מעמדם ההלכתי של חברות בע"מ, יש מהפוסקים שנקטו שממון החברה שייך לחברה עצמה, ולא לבעלי המניות שלה, או שאף על פי שבעלי המניות נחשבים לבעלים של ממון החברה, מכל מקום מכיון שניהול החברה בפועל נעשה בידי ההנהלה שלה, ולא על ידי בעלי המניות, ממילא הם אינם נחשבים לשותפים באיסורים שהיא עוברת. לשיטות אלו אין איסור לרכוש מניות אפילו של חברות העוברות איסורים, שכן המשקיע אינו נחשב כשותף בממון ובפעילות של החברה, אלא דינו רק כרוכש פרמיה לשותפות ברווחי החברה, (במקרים מסוימים גם לשיטות אלו רכישת מניות עלולה להיות כרוכה באיסור לפני עיור, ראה להלן איסור לפני עיור ברכישת ניירות ערך).

אולם לדעת הרבה פוסקים, בעלי המניות נחשבים כשותפים בממון ובפעילות של החברה, ואם החברה עוברת איסורים, ייתכן והם נחשבים לשותפים באיסורים אלו.

לפי שיטות אלו יש מקום לדיון אודות היחס ההלכתי לכל אחד מהאיסורים שהחברה עלולה לעבור.

איסור ריבית בחברות בע"מ

ערך מורחב – איסור ריבית בחברה (תאגיד)

לדעת הפוסקים שהממון והפעילות של החברה מתייחסים לבעלי המניות, ולא לחברה בעצמה, ממילא ודאי שאסור ללוות בריבית מחברה, כיוון שהלווה נעשה כלווה מבעלי המניות, ולא מהחברה עצמה.

אך נחלקו הפוסקים מה דינה של הלוואה לחברה, שיש מהפוסקים שנקטו, שכיוון שכשחברה בע"מ לווה, אין בעלי המניות משועבדים לפרעון ההלוואה, אלא רק נכסי החברה משועבדים לכך (ערבון מוגבל), ממילא אין בכך איסור ריבית, כיוון שהתורה לא אסרה להלוות בריבית רק במקרה שגופו של הלווה משועבד לפרעון ההלוואה. לפי שיטות אלו גם אם ננקוט שבעלי המניות נחשבים כבעלים של הממון והפעילות של החברה, אין איסור לרכוש מניות של חברות הלוות בריבית (לדוגמה חברות המנפיקות אגרות חוב, שכן הן אינן עוברות איסור, אבל לעומת זאת יש איסור לרכוש מניות של חברות המלוות לאנשים פרטיים בריבית (לדוגמה בנקים וחברות אשראי), שכן המשקיע נעשה כמלווה בריבית.

אך דעת רוב הפוסקים היא, שגם בהלוואה לחברה יש איסור ריבית, לשיטות אלו אם ננקוט שבעלי המניות נחשבים לבעלים של הממון והפעילות של החברה, אסור לרכוש מניות בין של חברות הלוות בריבית (מנפיקות אגרות חוב), ובין של חברות המלוות בריבית (בנקים וחברות אשראי).

מניות של חברה המחללת שבת

לדעת הפוסקים שבעלי המניות אינם נחשבים כבעלים של הממון והפעילות של החברה, ודאי שאין איסור לרכוש מניות אפילו של חברות המחללות שבת, [במקרים מסוימים גם לשיטות אלו רכישת מניות עלולה להיות כרוכה באיסור לפני עיור, ראה להלן איסור לפני עיור ברכישת ניירות ערך].

אולם לדעת הפוסקים שנקטו, שבעלי המניות נחשבים לבעלים של הממון והפעילות של החברה, יש מקום לדון האם מה דינה של רכישת מניות של חברות המחללות שבת.

הכרעת הפוסקים היא, שלפי שיטות אלו, אסור לרכוש מניות של חברות שיש בבעלותם בהמות העושות מלאכה בשבת, כיוון שבעלי המניות הנחשבים כבעלים של הבהמות העושות מלאכות בשבת, עוברים על איסור שביתת בהמה.

אמנם בחברות שאין בבעלותם בהמות העושות מלאכה בשבת (כמו כמעט כל החברות כיום), הכריעו הפוסקים שאף לשיטות שבעלי המניות נחשבים כבעלים של הממון והפעילות של החברה, אין איסור לרכוש מניות של חברות, אפילו אם הן מחללות שבת. שכן להלכה נפסק שאין חיוב על שביתת כלים בשבת, כך שגם אם נעשה חילול שבת בממונו של האדם, הוא אינו עובר בכך איסור. ומצד הריווח המגיע לבעלי המניות כתוצאה מחילול השבת אין איסור, שכן הוא בא בהבלעה, ומצד הנאה ממעשה שבת אין איסור, שכן מעשה שבת על ידי ישראל, מותר בהנאה לאחר השבת, וגם שבמעשה שבת, לא נאסרים הדמים, ומצד שכירות פועלים בשבת אין איסור, כיוון שהפועלים נשכרים על דעת ההנהלה ששכרה אותם, ולא על דעת בעלי המניות.

כך שלגבי חברות שיש בפעילות שלהן חששות רק של חילול שבת, לכל השיטות אין איסור הלכתי לרכוש את המניות שלהם [במקרים מסוימים רכישת המניות של חברות אלו עלולה להיות כרוכה באיסור לפני עיור, ראה להלן איסור לפני עיור ברכישת ניירות ערך].

על אף שמעיקר הדין אין איסור לרכוש מניות של חברות המחללות שבת, מכל מקום תקנו גדולי ישראל שצריך להימנע מקניית מניות של חברות המחללות שבת בפהרסיה ופורצות את גדרי שמירת השבת בארץ ישראל. במיוחד בבחירת אפיקי ההשקעה בקרנות הפנסיה והחיסכון, שכן אם כל ציבור שומרי התורה והמצוות יחסכו רק בקרנות שאינן קונות מניות של חברות המחללות שבת, הדבר יוכל לגרום לחיזוק חומות שמירת השבת בארץ ישראל.

להרחבה בעניין זה ראה בערך:

ערך מורחב – המסלולים הכשרים בקרנות הפנסיה והחיסכון

מניות של חברה המחזיקה חמץ בפסח

לפי השיטות שנקטו שבעלי המניות אינם נחשבים כבעלים של הממון והפעילות של החברה, אין איסור לרכוש מניות אפילו של חברות המחזיקות חמץ בפסח.

אך לשיטות שנקטו בעלי המניות נחשבים כבעלים של הממון והפעילות של החברה, מי שרכש מניה שיש ברשותה חמץ, והחברה אינה מוכרת אותו לנכרי, צריך למכור את המניות שלו לנכרי למשך ימי הפסח, כדי שהוא לא יעבור באיסור בל יראה עקב החמץ שמחזיקה החברה הנחשב כרכושו.

רכישת אגרות חוב

אגרות חוב קונצרניות

איגרת חוב של החברה הראשונה בעולם (חברת הודו המזרחית ההולנדית) משנת 1623

היתר עסקה מדינת ישראל משנת תשע"ג

איגרת חוב על סך 500 פרנק של חברת הרכבות של ברן משנת 1906

נחלקו הפוסקים האם איסור ריבית שייך גם בהלוואה לחברה בע"מ, לדעת הפוסקים שאין בכך איסור, מותר לרכוש אגרות חוב קונצרניות, אמנם לדעת הפוסקים שאיסור ריבית שייך גם בהלוואה לחברה בע"מ, אסור לרכוש אגרות חוב. אלא אם כן החברה המנפיקה חתומה על היתר עסקה.

להרחבה אודות השיטות השונות בדיון זה ראה בערך:

ערך מורחב – איסור ריבית בחברה (תאגיד)

אגרות חוב ממשלתיות

נחלקו הפוסקים אם איסור ריבית חל גם על הלוואה למדינה.

לדעת רוב הפוסקים איסור ריבית חל גם על הלוואה למדינה, שכן היא כהלוואה לשותפות שגם בה שייך איסור ריבית

אולם מקצת הפוסקים נקטו שאיסור ריבית אינו שייך בהלוואה במדינה, מכמה סיבות:

• יש מהפוסקים שנקטו כך, כייון שהם סברו שהמדינה היא אינה שותפות, אלא יישות בפני עצמה שלא חל עליה איסור ריבית
• לפי הפוסקים שנקטו שאין איסור ריבית בהלוואה לחברות בע"מ, כיוון שהשעבוד מוגבל רק לנכסי החברה, גם הלוואה למדינה מותרת מאותה הסיבה, שגם בהלוואה למדינה אין האזרחים משתעבדים באופן אישי לפרוע את ההלוואות של המדינה.
• למקצת מתלמידיו יש מסורת חזון איש בשמו, שממון המדינה נחשב להפקר, ולכן אין איסור להלוות למדינה בריבית. אולם רוב תלמידי החזו"א כתבו, שדעת החזון איש הייתה רק שאין שייך בשלטון בארץ ישראל המתנהל שלא כחוקי התורה הדין שדינא דמלכותא דינא, אבל גם לדעתו ממון המדינה אינו נחשב להפקר. וגדולי הפוסקים הורו לדינא, שאי אפשר לסמוך על שמועה זו

אולם דיון זה נוגע רק למישור הלכתי-עקרוני, ולא במישור המעשי, שכן מדינת ישראל חתומה על היתר עסקה, כך שאין ברכישת אגרות החוב שלה איסור ריבית. ובמדינות זרות אין איסור ריבית, כיוון שרוב האזרחים שלהן הם נוכרים שאין איסור להלוות להם בריבית.

איסור לפני עיור ברכישת ניירות ערך

גם לפי השיטות שבעלי המניות אינם נחשבים כבעלים של הממון והפעילות של החברה, כך שאין איסור על רכישת מניות אפילו של חברות העוברות איסורים, וכן ברכישת מניות של חברות המחללות שבת, אך אין בבעלותם בהמות העושות מלאכה בשבת, שלדעת כל הפוסקים בעלי המניות אינם נחשבים לשותפים בחילול השבת, עדיין יש מקום לדון האם אין בכך משום לפני עיור או מסייע לעוברי עבירה.

הכרעת הפוסקים היא, שקניית מניות בהנפקה מידי החברה עצמה (קנייה בשוק הראשוני) עלולה להיות כרוכה באיסור לפני עיור ומסייע, שכן החברה עלולה להוסיף בפעילות שלה הכרוכה בחילול שבת, בעקבות הכסף שהיא גייסה מהמשקיעים רוכשי המניות.

אך בקניית מניות בבורסה מידי משקיעים אחרים (השוק המשני), אין איסור, כיוון שהכסף ששילם הרוכש תמורת המניה, אינו מגיע לידי החברה, אלא לידי מי שמכר לו את המניה, כך שלא יכול להתווסף חילול שבת או איסורים אחרים, בעקבות רכישת המניות שלו.

קרנות נאמנות

קרן נאמנות (באנגלית: Mutual Fund) היא מכשיר פיננסי שמטרתו השקעה משותפת בניירות ערך והפקת רווחים משותפת מהחזקתם ומכל עסקה בהם. קרן הנאמנות מנוהלת על ידי מנהל הקרן. היא פועלת על פי הסכם נאמנות שפרטיו פורסמו באמצעות תשקיף. ניירות הערך הנרכשות על ידי הקרן, רשומות על שם נאמן הקרן, המחזיק אותם בנאמנות לטובת מחזיקי הקרן.

לדעת רוב הפוסקים, רכישת קרן נאמנות, דינה כרכישת ניירות הערך המוחזקות על ידה, כיוון שהנאמן נחשב כשלוחם של המחזיקים בקרן, וכל ניירות הערך המוחזקות על ידו הם בבעלותם של מחזיקי הקרן. לשיטה זו החזקת קרן נאמנות המחזיקה במניות או אגרות חוב, דינה כהחזקת המניות ואגרות החוב בעצמם.

אך יש פוסקים שחילקו בין החזקת ניירות ערך באופן ישיר, להחזקת ניירות ערך באמצעות קרן נאמנות מכמה סיבות:

• יש שכתבו שהיות שעל פי חוקי המדינה מבחינה קניינית נכסי הקרן שייכים לנאמן שעל שמו הם רשומים, ורק מצד דיני היושר הם שייכים למחזיקי הקרן, ממילא מבחינה ההלכה שלא מכירה בקניינים הנובעים מדיני היושר, אין מחזיקי הקרן נחשבים לבעלים של הנכסים שלה.
• יש שכתבו שאף על פי שנכסי הקרן הם בבעלותם של מחזיקי הקרן, מכל מקום היות שמנהל הקרן מקבל חלק מהרווחים שלה, ממילא הוא הנחשב למלווה בריבית, ולא מחזיקי הקרן
• יש שכתבו שאם המחזיק בקרן שולח מכתב למנהלי הקרן שבו הוא מצהיר שברצונו להיעשות שותף רק בנכסים המותרים של הקרן, אין איסור בהחזקתה, שכן מדין ברירה אנו אומרים שהוא נעשה שותף רק בנכסים המותרים של הקרן.

בשנים האחרונות חלק מבתי ההשקעות המנפיקים קרנות נאמנות מנפיקים עבור ציבור שומרי המצוות, קרנות נאמנות מיוחדות המחזיקות רק בניירות ערך שאין איסור בהחזקתם. קרנות אלו מכונות קרנות כשרות. להרחבה אודות קרנות אלו, ראה בערך:

ערך מורחב – המסלולים הכשרים בקרנות הפנסיה והחיסכון

תעודות וקרנות סל

תעודת סל היא תעודת התחייבות המונפקת על ידי גוף פיננסי. התעודה נסחרת בבורסה לניירות ערך ומאפשרת למשקיע לעקוב אחר נכס בסיס כגון: מדדי מניות, מדדי אגרות חוב, שערי מטבע חוץ, סחורות ועוד.

קיימים שני סוגים עיקריים של תעודת סל, שיש הבדל מהותי במעמד הקנייני שלהן, וכתוצאה מכך במעמדן ההלכתי.

קרן נאמנות מחקה (בחו"ל ETN)

קרנות מחקות מסוג Exchange-traded note (ETN), מעמדן המשפטי של קרנות אלו זהה למעמדן המשפטי של קרנות נאמנות, רק שהן משקיעות רק בניירות הערך שבמדד שאחריו הן עוקבות, וההשקעה בהן אינה נתונה לשיקול דעתו של מנהל הקרן.

מעמדן ההלכתי של קרנות אלו, זהה למעמדן ההלכתי של קרנות הנאמנות.

תעודות סל (לא קיים בחו"ל)

תעודות סל, שהן אגרות חוב שהריבית הנקובה בהן, היא הרווח או ההפסד שיקרו במדד שאחריו הן עוקבות.

נחלקו הפוסקים מה מעמדן ההלכתי של תעודות אלו, יש מהפוסקים שנקטו שדינם כאגרות חוב לכל דבר, ומותר לרכוש אותם אם החברה המנפיקה אותם חתומה על היתר עסקה.

יש מהפוסקים שנקטו, שברוב תעודות הסל מסוג זה לא מועיל היתר עסקה מכמה סיבות:

• כיון שחתימת היתר עסקה, הופכת את המלווה לבעלים של הנכסים שיקנה הלווה בחלק הפיקדון, וממילא ניירות הערך האסורות שקונה החברה המנפיקה בחלק הפיקדון, הרי הן בבעלותו של המשקיע.
• שמכיון שידוע מה שיעור הרווח שעלה מחלק הפיקדון, לדעת הרבה פוסקים אסור ליטול את דמי ההתפשרות במקום שבועה, שהרי הרווח ידוע.
• שכיוון שהחברה המנפיקה חייבת לקנות גם את ניירות הערך האסורות הכלולות במדד שאחריו תעודת הסל עוקבת, ממילא הקונה תעודת סל, גורם לחברה המנפיקה בהכרח לקנות עוד אגרות חוב אסורות, ויש בזה איסור לפני עיור.

לפי שיטות אלו, מותר לקנות רק תעודות סל העוקבות אחר מדדים שיש אפשרות לעקוב אחריהם בלא לרכוש את ניירות הערך המרכיבים אותם בעצמם, אלא באמצעות רכישת נגזרים (לדוגמה מדד תל אביב 35), שכן בתעודת סל העוקבות אחר מדדים אלו, החברה המנפיקה אינה קונה בדרך כלל את ניירות הערך המרכיבים את המדד בעצמן, אלא היא עוקבת אחר המדד באמצעות נגזרים.

מסוף 2018 לא יתקיימו יותר תעודות סל אלו בישראל, והן יהפכו לקרנות סל.

קרנות סל (בחו"ל ETF)

קרנות סל מסוג Exchange-traded fund (ETF), מעמדן המשפטי של קרנות אלו מורכב. מצד אחד הן דומות לקרנות הנאמנות, אך מצד שני החוק מאפשר להגדיר רצועת ביטחון שבעצם יאפשר למנהל הקרן לגבות לכיסו את הרווחים העודפים על המדד (באם ישיג כאלו), ומחייבת אותו להשלים את הרווחים כאשר הקרן לא תשיג את תשואת המדד. מבחינה הלכתית, יש מחלוקת האם נחשבות קרנות אלו כקרנות נאמנות או כתעודות סל. לדעת הרב יעקב אריאל הדבר אכן עשוי להיות בעיה, וכך סבורים גם פוסקי הבד"ץ. עם זאת, פוסקי הבד"ץ מתירים להשקיע בETFים בחו"ל. לעומת זאת, דעת הגרז"נ גולדברג היא כי גם בקרנות סל, על פי ההלכה, לא נחשבים המשקיעים כבעלי המניות. הדבר נובע מכך שגם בהן יכולה החברה לקנות נכסים מכל סוג שהוא ולמכרם לפי שיקול דעתה, ורווחיהם יהיו שייכים לה, וגם הפסדיהם יהיו באחריותה. מכאן שלא תהיה כל משמעות מעשית לבעלותם של המשקיעים בתעודה, מעבר לעובדה שבמקרה של חדלות פירעון של החברה המנפיקה, תינתן להם קדימות.

קופות הגמל וקרנות הפנסיה

מבחינת חוקי המדינה, מעמדם של קרנות הפנסיה וקופות הגמל וההשתלמות, שווה למעמדם של קרנות הנאמנות, כך שיחס ההלכה להשקעה בהן, זהה לשקעה בקרנות נאמנות.

אולם בשונה מהדיון אודות ההשקעה בקרנות נאמנות הנוגע רק לאנשים מועטים, הדיון אודות האיסורים העלולים להיות כרוכים בהשקעה בקרנות הפנסיה וקופות הגמל וההשתלמות, נוגע כמעט לכל אחד, שכן בשנים האחרונות הונהגה בישראל חובת הפרשת פנסיה לשכירים ולעצמאים, וכן הושקה תכנית חיסכון לכל ילד, שבמסגרתה מפרישה המדינה עבור כל ילד, כספים המופקדים בקופת גמל הרשומה על שמו, כך שדיון זה נוגע כמעט לכל אחד. עקב כך התגברה בשנים האחרונות המודעות הציבורית לאיסורים העלולים להיות בקרנות הפנסיה וקופות הגמל וההשתלמות.

בשנים האחרונות פתחו כמעט כל חברות הביטוח ובתי ההשקעות המנהלים קרנות חיסכון ופנסיה, מסלולים מיוחדים המיועדים לציבור שומרי המצוות, המחזיקים רק בנכסים מותרים.

להרחבה אודות מסלולים אלו ראה בערך:

ערך מורחב – המסלולים הכשרים בקרנות הפנסיה והחיסכון

קישורים חיצוניים

• עסקים כהלכה - פירוט על החברות הנסחרות בבורסה, לעניין שבת וריבית, באתר מכון כת"ר
• קרן נאמנות ומניות בהלכה - השיטות בהלכה לגבי מניות וקרן נאמנות, הרב דוד שלמה שור
• תקנת הריבית חלק א'- קרנות פנסיה, הרב יעקב לנדו מודיעין עילית ה'תש"ע, באתר היברובוקס
• תקנת הריבית חלק ב' - קופות גמל ושוק ההון, הרב יעקב לנדו מודיעין עילית ה'תשע"ב, באתר היברובוקס
• תקנת הריבית חלק ג' - בנקים, הרב יעקב לנדו מודיעין עילית התשע"ה, באתר היברובוקס
• תקנת הריבית - קיצור הלכות ריבית במציאות זמנינו, הרב יעקב לנדו מודיעין עילית ה'תשע"ח, באתר היברובוקס
• חברות בע"מ בהלכה אוצר המשפט חלק ב', בית הדין נתיבות חיים, תשע"ט, באתר היברובוקס