טב למיתב טן דו מלמיתב ארמלו
טב למיתב טן דו מלמיתב ארמלו הוא ביטוי בארמית בבלית המופיע בתלמוד שפירושו המילולי בעברית "טוב לשבת בשניים מלשבת באלמנות".
הביטוי מופיע בגמרא במספר מקומות[1] בשם ריש לקיש הקובע כי האישה תעדיף לחיות עם בעל, גם אם יש בו פגמים שונים, מבחינה חיצונית, בריאותית או התנהגותית, ובלבד שלא להישאר במצב של רווקות.
נגזרות הלכתיות
לדוגמה במסכת כתובות[2] מובא, כי במידה והבעל התנה לפני החתונה כי הוא נושא את אשתו "על מנת שאין עליה מומין" כשהכוונה למומים הפוסלים כהנים מעבודת המקדש כגון: איטרת יד ימין, צליעה וכדומה ובנוסף אליהם גם ריח גוף לא נעים, ריח זיעה והזעת יתר, ריח פה דוחה ועוד.[3] ולאחר החתונה התברר כי קיימים באישה מומים אלו או אחד מהם והבעל לא יתרצה לכך, אלא יחליט שאין הוא חפץ בהמשך הנישואין אפילו אם תלך לרופא שיצליח לרפא אותה, אזי האישה לא תזדקק אפילו לגט, מאחר שבכך התברר למפרע שהיא כלל לא הייתה נשואה מאחר שהתנאי לא התקיים בזמן החתונה. אולם לעומת זאת, אם נשא אותה הבעל על מנת שאין עליו מומים אלו והלך לרופא וריפא אותו, הנישואין יהיו תקפים, זאת משום שעל פי הכלל "טב למיטב טנדו", אנו אומרים שהאישה לא מקפידה על כך.[4]
שימוש נוסף בנימוק מופיע בהלכה הבאה: "אמר רב יהודה אמר רב: אסור לאדם שיקדש את האשה עד שיראנה שמא יראה בה דבר מגונה ותתגנה עליו ורחמנא אמר ואהבת לרעך כמוך". התלמוד[5] מסביר שאיסור זה חל על הבעל, אך לא על האישה, וממילא אין איסור שהיא תקבל קידושין על ידי שליח מטעמה (למרות שיש לכך עדיפות כי "מצווה בו יותר מבשלוחו"). הטעם להבדל זה הוא דברי ריש לקיש לפיהם "טב למיתב טן דו מלמיתב ארמלו".
הערות שוליים
- ^ תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף קי"ח עמוד ב'; מסכת כתובות, דף ע"ה עמוד א'; מסכת קידושין, דף ז' עמוד א'; מסכת קידושין, דף מ"א עמוד א'; מסכת בבא קמא, דף קי"א עמוד א'.
- ^ דף ע"ה.
- ^ שולחן ערוך אבן העזר סימן ל"ט, סעיף ד'.
- ^ רמב"ם משנה תורה, הלכות אישות, פרק ז', הלכה ז'.
- ^ מסכת קידושין, דף מ"א ע"א.
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: טב למיתב טן דו מלמיתב ארמלו |
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.
