שביתת הסגל האקדמי הבכיר (תשס"ח)

בתחילת שנת הלימודים האקדמית תשס"ח פתח הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטאות בישראל בשביתה חלקית - השובתים, בכל האוניברסיטאות (למעט האוניברסיטה הפתוחה), נמנעו מהוראה פרונטלית, אך המשיכו לעסוק במחקר ובפעולות נוספות הנכללות בתפקידם. השובתים דרשו לקבל פתרון לשחיקת שכרם. השביתה הסתיימה בתום 90 יום, ב-18 בינואר 2008, לאחר שהצדדים הגיעו להסכם בתיווכו של יו"ר ההסתדרות, עופר עיני. זו השביתה הארוכה ביותר של הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטאות בישראל, ומהארוכות שידע המשק הישראלי בכלל.

מהלך השביתה

ב-25 בספטמבר 2007 הודיעו ארגוני הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטאות על כוונתם לשבות (הודעה כזו נדרשת לפי חוק יישוב סכסוכי עבודה). השביתה החלה ב-21 באוקטובר 2007, יום תחילתה של שנת הלימודים באוניברסיטאות. בשביתה השתתפו חברי הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטאות - כ-4,500 עובדים. השובתים נמנעו מהוראה פרונטלית, אך המשיכו לעסוק במחקר ובפעולות נוספות הנכללות בתפקידם, ולפיכך נחשבה שביתתם לשביתה חלקית, שבמהלכה שילמו האוניברסיטאות לשובתים מחצית שכרם. כ-110,000 סטודנטים נפגעו מהשביתה, משום שמרבית הקורסים לא התקיימו (התקיימו כסדרם קורסים שניתנו על ידי מורים שאינם חברי הסגל האקדמי הבכיר).

ככל שהשביתה הלכה והתארכה, הלך וגבר האיום שיבוטל סמסטר א' - מחציתה הראשונה של שנת הלימודים. איום זה היה נשקם העיקרי של השובתים.

המניע לסכסוך העבודה שגרם לשביתה הוא התמשכותו של המשא ומתן על הסכם שכר חדש לסגל הבכיר, שבו נדרשו מעסיקיהם לתת פתרון לשחיקת שכרם, ולקבוע מנגנון שיימנע שחיקה כזו בעתיד. הצדדים הישירים למשא ומתן זה הם העובדים ומעסיקיהם, כלומר ארגוני הסגל הבכיר (בכל אוניברסיטה ארגון משלה) והנהלות האוניברסיטאות. בהתחשב בכך שחלק ניכר מתקציב האוניברסיטאות (כ- 70% בממוצע) מקורו בתקציב המדינה באמצעות ות"ת, היה למשרד האוצר משקל נכבד במשא ומתן זה. לפי חוק יסודות התקציב, האוניברסיטאות הן בגדר "גוף נתמך או מתוקצב", שהסכמי השכר בו נתונים לפיקוחו של הממונה על השכר במשרד האוצר ודורשים את אישורו.

במהלך השביתה התקיים משא ומתן בין הצדדים לסכסוך, אך הוא לא הביא תוצאות.

ב-9 בינואר פנו ראשי חמש מהאוניברסיטאות המושבתות לבית הדין הארצי לעבודה בעתירה שיוציא צווי מניעה שיורו "להפסקת כל פעולת שביתה למשך שבועיים החל מיום 13.1.2008. בתקופה זו יימשך המשא ומתן האינטנסיבי והרצוף בין הצדדים מדי יום, במטרה להגיע להסכם". בית הדין לא נענה לעתירה, בציינו "אנו סבורים, כי יש ליתן בידי הצדדים פרק זמן קצר נוסף למיצוי המשא ומתן, שלאחריו, נחזור ונשקול את הבקשה". בסיום ההחלטה, שניתנה ב-14 בינואר 2008 על ידי שבעה שופטים שבראשם נשיא בית הדין הארצי לעבודה, סטיב אדלר, נאמר:

טוב יעשו בעלי הדין אם ישכילו לקדם את המשא ומתן ביניהם בתבונה ובשׂוּם שכל ודעת במטרה להביא את המחלוקות ביניהם לכלל סיום עד למועד הדיון בפנינו. זאת, תוך התחשבות בעתיד ההשכלה הגבוהה והמחקר האקדמי וברבבות הסטודנטים הנושאים עיניהם לחברי הסגל האקדמי כנושאי דגל ההשכלה הגבוהה והמחקר בישראל.

— עע 497/07 האוניברסיטה העברית בירושלים ואחרים נגד ארגון הסגל האקדמי הבכיר של האוניברסיטה העברית בירושלים ואחרים

ב-18 בינואר 2008 הסתיימה השביתה, לאחר שהצדדים הגיעו להסכם בתיווכו של יו"ר ההסתדרות, עופר עיני. בהסכם, שתוקפו עד סוף 2009, ניתנה לשובתים תוספת שכר, שתיפרס על-פני שנתיים.

אופי השביתה

במהלך השביתה עלתה לדיון ציבורי שאלת מהותה: האם זו שביתה כלכלית, כלומר שביתה שבה תובעים השובתים שיפור בשכרם, או שביתה פוליטית שבה יוצאים השובתים נגד מדיניות הממשלה בתחום ההשכלה הגבוהה, מדיניות שבמסגרתה קוצצו תקציביהן של האוניברסיטאות.

דיון פורמלי בסוגיה זו נעשה בבית הדין הארצי לעבודה, במסגרת הדיון בבקשת ועד ראשי האוניברסיטאות להוציא צווי מניעה נגד השובתים, משום ששביתה כלכלית זוכה להגנת בית הדין, ואילו שביתה פוליטית אינה זוכה להגנה כזו. בא כוח האוניברסיטאות טען כי "אין מדובר בשביתה כלכלית טהורה, אלא בשביתה בעלת היבטים 'מעורבים'. זאת, נוכח מעורבותם של המדינה ומשרד האוצר כמתקצבים וכמפקחים ותפקידם המכריע בגיבוש הסכם השכר". טענה זו נדחתה ללא היסוס על ידי בית הדין, שקבע: "מעורבותה של המדינה במשא ומתן אין בה כדי לשוות לשביתה גוון 'מעין פוליטי' או 'מעורב'. קבלת טענת האוניברסיטאות כי כל שביתה בגוף 'נתמך' או 'מתוקצב' היא בעלת היבט 'מעורב' הנגזר ממעורבות המדינה בסכסוך, משמעה איון 'השביתה הכלכלית' בגופים אלה."

בשביתה קודמת שהובאה לדיון בבית הדין הארצי לעבודה, שביתת ארגון המורים, קבע בית הדין שמדובר בשביתה מעורבת, שיש בה היבטים של שביתה מעין פוליטית, ובהתאם לכך הוציא צו מניעה להפסקת השביתה. בית הדין דחה את הבקשה ללכת בדרך זו בשביתת הסגל האקדמי.

השפעות השביתה

השביתה הסתיימה עם סיום סמסטר א', ולכן נדרשו האוניברסיטאות לקבוע לוח זמנים חדש לשנת הלימודים תשס"ח, כזה שיאפשר לכלול בה שני סמסטרים. כדי לעמוד ביעד זה הוארכה שנת הלימודים בכחודש עד חודשיים, והיא הסתיימה ביולי במקום ביוני, וכן נערכו לימודים בשעות פחות מקובלות, כגון שעות הערב ויום שישי. בנספח להסכם התחייבו המרצים להשלים את כל הקורסים טרם פתיחת שנת הלימודים הבאה.

אחרי סיום תוקפו של הסכם השכר ב-2009 לא נחתם הסכם חדש. לאחר יותר משנה, ב-23 בינואר 2011, הכריז הסגל הבכיר על סכסוך עבודה נוסף.

קישורים חיצוניים

• סק 21/07 האוניברסיטה העברית בירושלים ואחרים נגד ארגון הסגל האקדמי הבכיר של האוניברסיטה העברית בירושלים ואחרים, באתר בתי המשפט
• ההסכם הקיבוצי שנחתם בסיום השביתה
• תמרה טראובמן, הסתיימה השביתה הארוכה בתולדות האקדמיה בארץ, באתר הארץ, 18.1.08

מאמרי דעות

• יפעת סולל, שביתת המרצים מסוג א', באתר ynet, 25.10.07
• דן כספי, נערי האוצר והמרצים: הגולם שקם על יוצרו, באתר ynet, 3.12.07
• נחמיה שטרסלר, יש כסף, אין השכלה, באתר הארץ, 18.12.07
• נחמיה שטרסלר, לאן ברח המוח, באתר הארץ, 22.1.08
• יובל אלבשן, חרפת המרצים הבכירים, באתר הארץ, 28.1.08

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

21664128שביתת הסגל האקדמי הבכיר (תשס"ח)