סגל אקדמי
באוניברסיטאות, במכללות ובמכוני מחקר, הסגל האקדמי הוא סגל המורים והחוקרים של המוסד, המובילים את פעילותו האקדמית.
חברי הסגל האקדמי הבכיר מעבירים הרצאות ומנחים סמינרים בתחום התמחותם. כמו כן הם עוסקים במחקר מתקדם בתחומם ואמורים לחנוך אקדמאים צעירים שבבוא היום יחליפו אותם. האיזון בין מטלות הסגל האקדמי הבכיר תלוי במוסד, במקום ובזמן. לדוגמה, בחלק מהאוניברסיטאות בארצות הברית (ובכל האוניברסיטאות האירופאיות) חברי הסגל האקדמי הבכיר זוכים לקידום רק על בסיס הישגיהם המחקריים, ואילו באוניברסיטאות פרטיות בארצות הברית איכות ההוראה מהווה מרכיב חשוב בקידום.
הסגל האקדמי בישראל נחלק לשני מרכיבים עיקריים:
- סגל אקדמי בכיר,[1] הכולל חברים קבועים, בדרגות מרצה, מרצה בכיר, פרופסור חבר ופרופסור מן המניין.
- סגל אקדמי זוטר, הכולל עוזרי הוראה (בדרך כלל תלמידים לתואר שני או שלישי), עמיתי הוראה ושאר מורים מן החוץ.
הסגל האקדמי בישראל
בישראל היו בשנת 2005, בכל האוניברסיטאות והמכללות, כ-5000 חברי סגל אקדמי בכיר וכ-12,000 חברי סגל אקדמי זוטר.[2] מלבדם, מועסקים באוניברסיטאות כמה מאות חוקרים במסגרת תוכנית קמ"ע.
במשא ומתן על תנאי עבודתם של חברי הסגל האקדמי בישראל, הם פועלים באמצעות שני ארגונים נפרדים בכל אוניברסיטה, אחד לסגל הבכיר והאחר לסגל הזוטר. ארגונים אלה משתפים פעולה ביניהם באמצעות שני ארגונים ארציים:
בדו"ח שהגישה ביולי 2015 הוועדה לקידום ולייצוג נשים במוסדות להשכלה גבוהה, בראשותה של נשיאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים פרופ' רות ארנון, נקבע ששיעור הנשים בסגל האקדמי הבכיר בישראל נמוך במיוחד בהשוואה למדינות המערב והוא כ-29% באוניברסיטאות וכ-39% במכללות המתוקצבות.[3]
הערות שוליים
- ^ בטכניון דרגת חבר הוראה בכיר זו דרגה מקבילה לפרופסור חבר, ובעלי דרגה זו נחשבים, בכל תחום, לחברי סגל אקדמי בכיר
- ^ תמרה טראובמן, דו"ח: בישראל אין די משרות לבעלי תארים, באתר הארץ, 2.10.2007
- ^
ירדן סקופ, דו"ח: שיעור הנשים בסגל האקדמי הבכיר בישראל מהנמוכים במערב, באתר הארץ, 5 ביולי 2015
25842381סגל אקדמי