אמנון אלבק
.jpg) | |
| לידה |
1 באוגוסט 1958 (גיל: 66) ירושלים, ישראל |
|---|---|
| ענף מדעי | כימיה, ביוכימיה |
| עיסוק | פרופסור לכימיה, רקטור אוניברסיטת בר-אילן |
| מקום לימודים | אוניברסיטת בר-אילן, מכון ויצמן למדע |
| מנחה לדוקטורט | פרופסור מרדכי (מודי) שבס |
| מוסדות | אוניברסיטת בר-אילן |
| תרומות עיקריות | |
| כימיה של פפטידים ופפטידומימטיקה, מנגנוני הפעולה של פרוטאזות ועיכובם | |
אמנון אלבק (נולד ב-1 באוגוסט 1958) הוא פרופסור ישראלי לכימיה אורגנית וביו-אורגנית, רקטור אוניברסיטת בר-אילן.
ביוגרפיה
משפחתו וראשית חייו
אלבק[1] נולד בירושלים, לדר' שולמית ולפרופ' מיכאל אלבק, הנשיא החמישי של אוניברסיטת בר-אילן (1986–1989)[2] ונשיא החברה הישראלית לכימיה (1977–1980). סבו, חנוך אלבק, היה פרופסור לתלמוד באוניברסיטה העברית בירושלים והיה ממקימי הגישה המדעית לחקר המשנה.
הוא שירת בצה"ל בחיל השריון, בסדיר ובמילואים.
אלבק מתגורר במושב גמזו, נשוי לשירה אלבק, ד"ר לכימיה ועמיתת מחקר[3] במכון ויצמן למדע. לזוג חמישה ילדים.
לימודים והשכלה
אלבק סיים את לימודיו באוניברסיטת בר-אילן עם תואר ראשון בכימיה בשנת 1982, וסיים את לימודי הדוקטורט שלו במכון ויצמן למדע תחת הנחייתו של מרדכי (מודי) שבס, בשנת 1988.
לאחר מכן, עד 1990, שהה שנתיים כעמית פוסט-דוקטורט במעבדתו של רוברט אבלס(גר') באוניברסיטת ברנדייס שבמסצ'וסטס, ארצות הברית.
תפקידים אקדמיים
בשנת 1990 שב אלבק לאוניברסיטת בר-אילן כחבר סגל במחלקה לכימיה[4], וקיבל תואר פרופסור מן המנין מ-2008.
כיום (2022) הוא פרופסור וראש המעבדה לכימיה ביו-אורגנית ע"ש יהודה ספוקויני, וחבר במרכז מרכוס לכימיה תרופתית באוניברסיטת בר-אילן[5].
אלבק שימש כראש המחלקה לכימיה בשנים 2008–2011, וכסגן הרקטור של אוניברסיטת בר-אילן בשנים 2014–2020. בתפקידו זה הוביל את האוניברסיטה, בין השאר, להוראה מקוונת בתקופת מגפת הקורונה בישראל.
היה חבר ועדת המינויים העליונה, היה ממייסדי תוכנית הביופיזיקה בבר-אילן והוא חבר הסנאט.
ביולי 2020 הוא נבחר לרקטור אוניברסיטת בר-אילן והחליף בתפקיד זה את פרופ' מרים פאוסט בתחילת אוקטובר 2020[1]. כעבור 4 שנים הוארכה כהונתו בשנתיים נוספות.
מחוץ לאקדמיה
מחוץ לאוניברסיטה, מילא פרופ' אלבק תפקידים אקדמיים נוספים, כחבר בוועדה למקצוע הכימיה במשרד החינוך, בוועדת מלגות פולברייט לפוסט-דוקטורט, בוועדת ההיגוי של המרכז לסוכרים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, בוועד הפועל של החברה הישראלית לכימיה ובוועד הפועל של המרכז הארצי לבחינות והערכה.
תחומי עניין ופרסומים מדעיים
תחומי המחקר[6] של אלבק כוללים:
- כימיה אורגנית של פפטידים ופפטיומימטיקה;[7]
- מנגנוני אנזימים ועיכוב, בפרט חקר פרוטאזות;[8]
- פיתוח תרופות ושיגור תרופות מכוון;[9]
- פיתוח כלים חישוביים לחקר מנגנוני האנזים,[10] ולפיתוח תרופות;[11]
- כימיה ופעילות ביולוגית של תרכובות טלוריום.[12]
- כימיה וארכאולוגיה[13]
מאמרים נבחרים
- Mirilashvili, S.; Chasid-Rubinstein, N.; Albeck, A. Optically Active N- and C-terminal building blocks for the Synthesis of Peptidyl Olefin Peptidomimetics. Eur. J. Org. Chem. 2010, 4671-4686.
- Uritsky, N.; Shokhen. M.; Albeck, A. Stepwise vs. Concerted Mechanism in General Base Catalysis by Serine Proteases. Angew. Chem. Int. Ed. Engl. 2016, 55, 1680-1684.
- Silberman, A.; Albeck, M.; Sredni, B.; Albeck, A. Ligand substitution reactions of the tellurium compound AS-101 in physiological aqueous and alcoholic solutions. Inorg. Chem. 2016, 55, 10847-10850.
- Amir, A.; Frumkin, A.; Zissu, B.; Maeir, A. M.; Goobes, G.; Albeck, A. Sourcing Herod the Great’s calcite-alabaster bathtubs by a multi-analytic approach. Sci. Rep. 2022, 12, 7424.
- Khalfin, B.; Lichtenstein, A.; Albeck, A.; Nathan, I. Targeting necrosis: elastase-like protease inhibitors curtail necrotic cell death both in-vitro and in three in-vivo disease models. J. Med. Chem. 2021, 64, 1510-1523.
קישורים חיצוניים
- אמנון אלבק, באתר גוגל סקולר
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 רקטור האוניברסיטה, פרופ' אמנון אלבק, אוניברסיטת בר-אילן
- ^ נשיאי בר-אילן, לשכת הנשיא, אוניברסיטת בר-אילן
- ^ ד"ר שירה אלבק קיבלה את פרס מקסין זינגר עבור עמית מחקר מצטיין, מכון ויצמן למדע
- ^ פרופ' אמנון אלבק, המחלקה לכימיה אוניברסיטת בר-אילן
- ^ The Bernard W. Marcus Center for Medicinal Chemistry Bar-ilan University (ארכיון)
- ^ מעבדת המחקר של פרופ' אמנון אלבק
- ^ J. Org. Chem. 1994, 59, 653-657, DOI: 10.1021/jo00082a026; Tetrahedron 2000, 56, 1505-1516, DOI:10.1016/S0040-4020(00)00036-3; Tetrahedron 2009, 65, 1389-1396, DOI: 10.1016/j.tet.2008.12.046; Eur. J. Org. Chem. 2010, 4671-4686, DOI: 10.1002/ejoc.201000539; J. Pept. Sci. 2015, 21, 512-519, DOI: 10.1002/psc.2771.
- ^ J. Am. Chem. Soc. 1996, 118, 3591-3596, DOI: 10.1021/ja954261y; Biochem. J. 1997, 322, 879-884, DOI: 10.1042/bj3220879; Biochem. J. 2000, 346, 71-76, DOI: 10.1042/bj3460071; Proteins 2000, 40, 154-167,Wiley Online Library; Proteins 2004, 54, 468-477, DOI: 10.1002/prot.10610; Proteins 2009, 77, 916-926, DOI: 10.1002/prot.22516; Proteins 2011, 79, 975-985, DOI: 10.1002/prot.22939; Protein Sci. 2013, 22, 788-799, DOI: 10.1002/pro.2260; Angew. Chem. Int. Ed. Engl. 2016, 55, 1680-1684, DOI: 10.1002/anie.201507772.
- ^ New J. Chem. 2012, 36, 2188-2191, DOI: 10.1039/C2NJ40567A; Eur. J. Med. Chem. 2014, 85, 139-146, DOI: 10.1016/j.ejmech.2014.07.073; Eur. J. Org. Chem. 2015, 1811-1818, DOI: 10.1002/ejoc.201403549; Biopolymers: Pept. Sci. 2015, 104, 743-752, DOI: 10.1002/bip.22694.
- ^ ChemBioChem, 2007, 8, 1416-1421, DOI: 10.1002/cbic.200700241; Proteins 2008, 70, 1578-1587, DOI: 10.1002/prot.21727; ChemBioChem 2011, 12, 1023-1026, DOI: 10.1002/cbic.201000459; J. Chem. Theory Comput. 2012, 8, 4663-4671, DOI: 10.1021/ct3003767; Isr. J. Chem. 2014, 54, 1137-1151, DOI: 10.1002/ijch.201300144.
- ^ ChemMedChem 2006, 1, 631-638, 639-643, DOI: 10.1002/cmdc.200600029; J. Chem. Info. Model. 2010, 50, 2256-2265, DOI: 10.1021/ci100330y; Mol. Inf. 2014, 33, 36-42, DOI: 10.1002/minf.201300099; Eur. J. Med. Chem. 2014, 77, 134-138, DOI: 10.1016/j.ejmech.2014.02.059.
- ^ Inorg. Chem. 1998, 37, 1704-1712, DOI: 10.1021/ic971456t; FASEB J. 2007, 21, 1870-1883, doi:10.1096/fj.06-7500com; ChemMedChem 2007, 2, 1601-1606, DOI: 10.1002/cmdc.200700155.
- ^ Amir, A.; Frumkin, A.; Zissu, B.; Maeir, A. M.; Goobes, G.; Albeck, A. Sourcing Herod the Great’s calcite-alabaster bathtubs by a multi-analytic approach. Sci. Rep. 2022, 12, 7424, DOI: 10.1038/s41598-022-11651-5.
38986708אמנון אלבק