תוכנית פסגות
 | |
| פרטים | |
|---|---|
| מדינה |
 ישראל |
| שיוך |
 צה"ל |
| סוג | תוכניות מצוינות בצה"ל |
| בסיס האם | מחנה רבין ("הקריה"), תל אביב |
| אירועים ותאריכים | |
| תקופת הפעילות | 1998–הווה (כ־26 שנים) |
| מלחמות |
|
| נתוני היחידה | |
| כוח אדם | כ-70 חניכים במחזור גיוס המתקיים אחת לשנה |
| פיקוד | |
| יחידת אם |
 מפא"ת |
| דרגת המפקד |
 רב-סרן |
תוכנית פסגות היא תוכנית הדגל של העתודה האקדמית, שבמסגרתה מוכשרים בוגרי תיכון בעלי יכולות אקדמיות, קוגניטיביות ובינאישיות גבוהות לתפקידים בליבת מערכי המחקר והפיתוח של צה“ל ושל מערכת הביטחון[1][2]. התוכנית מכילה פרק של לימודים אקדמיים באורך ארבע שנים במהלכו נמצאים החניכים בסטטוס של דחיית שירות. בנוסף, בחופשות בקיץ עוברים החניכים סדרות חינוך בנושאי חברה ומדינה, וסדרות מקצועיות בנושא צה"ל המבצעי וטכנולוגיות. בסיום פרק הלימודים, חוזרים החניכים לשירות. השירות מורכב מ־32 חודשי שירות סדיר (גם לגברים וגם לנשים) ו־36 חודשי קבע (בדומה לשאר תוכניות העתודה). חלק מההכשרה של חניכי התוכנית הוא קורס הקצינים אליו הם יוצאים עם החזרה לשירות.
תוכנית פסגות נחשבת לאחת התוכניות היוקרתיות ביותר שמציע צה"ל[3].
המיונים והקבלה לתוכנית
התאמה ראשונית לתוכנית
חניכי התוכנית מיועדים להיות קצינים ולכן הם נדרשים לנתונים צבאיים שמתאימים ליציאה לקצונה. בנוסף, יש לקבל בבחינה הפסיכומטרית ציון של 675 ומעלה, בדגש הרב תחומי. מועמדים שלא הספיקו לעשות בחינה פסיכומטרית עד לתחילת ההרשמה לתוכנית, יכולים להציג אישור הרשמה לבחינה (למועד אפריל לכל המאוחר). בסופו של דבר, גם הם צרכים לעמוד ברף.
במהלך השנה נערך כנס חשיפה לתוכנית, אליו מקבלים הזמנה מועמדים מתאימים ואשר אליו מגיעים גם בוגרי התוכנית כדי להציג את התוכנית ולענות על השאלות של המועמדים. בנוסף, נציגים של התוכנית (כולל חניכים ובוגרים בשירות), נמצאים בכנסי העתודה השונים.
המיונים
המועמדים לתוכנית עוברים מסלול מיונים ממושך וקפדני. אל התוכנית מתקבלים מספר מצומצם של חניכים מתוך אלפי מועמדים. המיונים לתוכנית נמשכים לאורך לאורך מספר חודשים ומורכבים ממספר שלבים:
- הרשמה – באתר "מתגייסים" של (יחידת מיטב) לתוכנית העתודה באחד ממסלולי התוכנית
- שאלון – שאלון אישיות והיכרות שמבוצע באופן מקוון. בין היתר, המועמד מדווח על ציונים, התנדבות, ותוכניות שאינם במסגרת התיכון. כמו כן השאלון נועד כדי לתת תמונה טובה יותר אודות המועמד כהכנה לשלבים מתקדמים כגון הראיון האישי. שלב זה היינו שלב ממיין.
- ועדת מיון שלב א' – מתכנסת לאחר סגירת הרישום לעתודה. הוועדה מנפה את כל המועמדים שלא עומדים בדרישות הסף (ציון פסיכומטרי ונתונים צבאיים).
- מבחנים ממוחשבים – לאחר מעבר השלב הראשון מבצע המועמד מבחנים הבודקים יכולת חשיבה רלוונטית לתוכנית.
- מבחני אישיות – מבחנים אישיותיים, כולל דינמיקה קבוצתית ושיחה עם פסיכולוג, במכון אזרחי. כלל המועמדים לעתודה עוברים את השלב הזה.
- ראיון אישי – ראיון אישי עם פסיכולוג ממיין ועם בוגר או עם ראש התוכנית. נועד כדי להכיר בצורה טובה יותר את המועמדים ולהתרשם מהם.
- ועדת מיון שלב ב' – מסננת באופן קפדני אף יותר את המועמדים בהתאם לתוצאות מבחני האישיות והראיון תוך בחינת התאמת המועמד לתוכנית.
- קבלת תשובות ממוסדות הלימוד – חלק מרכזי מההכשרה של החניכים הוא התואר האקדמי ולכן, יש להתקבל גם למוסד הלימודים.
- ועדת מיון סופית – מתכנסת לאחר שהתקבלו התשובות מהמוסדות. בוחנת את כל הנתונים שנאספו על כל אחד מהמועמדים לכל אורך תהליך המיון וקובעת מי התקבל ומי לא.
לאחר הוועדה הסופית מקבלים כל המועמדים שהגיעו לשלב זה הודעה האם הם התקבלו לתוכנית או לא. מועמדים שהתקבלו לתוכנית יוזמנו לכנס קבלה לתוכנית בו ינכחו חניכים ובוגרים של התוכנית.
המיונים לתוכנית לא חוסמים מיונים לתוכניות ומסלולים אחרים בצבא, בדומה למיונים לעתודה האקדמית.
ההכשרה
הכשרה אקדמית
חלק משמעותי של ההכשרה הוא לימודים אקדמיים.
בתוכנית ”פסגות“ שתי מגמות לימוד:
- מסלול ארבע שנתי לתואר ראשון (.BSc) משולב/כפול בהנדסת חשמל ובפיזיקה בטכניון או באוניברסיטת תל אביב, אשר קיים מאז 1999.
- מסלול לימוד ארבע שנתי לתואר ראשון (.BSc) בהנדסת תכנה, בטכניון או באונ‘ בן-גוריון, הכוללת גם את כל הקורסים והלימודים הנדרשים לתואר שני במדעי המחשב (למעט עבודת התזה), הקיים החל מ־2007.
החל משנת 2017 מחויבים חניכי התוכנית במסלול באוניברסיטת בן-גוריון להגיש הצעת מחקר במקום פרויקט גמר כחלק מדרישת האוניברסיטה.
הלימודים אורכים ארבע שנים בשני המסלולים. לאורך כל תקופת הלימודים, חניכי התוכנית נמצאים במעמד של דחיית שירות, כמו בכל שאר מסלולי העתודה האקדמית.
במהלך הלימודים, יש לעמוד ברף גבוה של ציונים על מנת להישאר בה – כיום הרף התחתון להישארות בתוכנית עומד על ממוצע ציונים הגבוה מ־85.
הכשרה צבאית
בנוסף להכשרה האקדמית, החניכים עוברים גם הכשרה צבאית בחופשות הקיץ שבין שנות הלימוד.
- סדרת מורשת וערכים – סדרה חווייתית המחברת בין מדינת ישראל והחברה הישראלית. הסדרה מועברת לאחר השנה הראשונה. אורך הסדרה הוא כעשרה ימים והיא נערכת במתכונת של בסיס סגור.
- טירונות – לאחר השנה הראשונה, עוברים חניכי התוכנית טירונות תומכי-לחימה ברמת רובאות 02.
- סדרת צה"ל ואתגריו (צהו"ת) – סדרה שנועדה להכיר לחניכים את צה"ל המבצעי. במהלך הסדרה מבקרים בבסיסים של חיילות צה"ל השונים (חיל הים, אוויר, מודיעין, שריון, תותחנים ועוד) כשבמהלך הביקורים שומעים על היכולות של החיילות השונים והאתגרים שלהם. הסדרה מועברת לאחר השנה השנייה ללימודים, אורכה כשלושה שבועות. מכיוון שבמהלך הסדרה נחשפים החניכים לתכנים רגישים, הם עוברים תהליך של סיווג ביטחוני במהלך השנה השנייה ללימודים[דרוש מקור].
- סדרת חיילות – בניגוד לסדרות הקודמות, סדרה זו מיועדת רק לחניכים במסלול חשמל–פיזיקה. בסדרה זו מבקרים החניכים בחיילות השונים בהם ישרתו ושומעים על העשייה הטכנולוגית בהם ועל תפקידים השונים המוצעים להם. בנוסף, מבקרים החניכים בתעשיות הביטחוניות ונחשפים לנעשה בהן. הסדרה מועברת לאחר השנה השלישית ולפני תהליך השיבוצים ואורכה הוא כארבעה שבועות.
- סדרת הת"מ (הכשרת תוכנה מתקדמת) – סדרה זו מיועדת לחניכי מסלול תוכנה בלבד. במהלך הסדרה לומדים החניכים תכנים מקצועיים הקשורים ליחידות השונות בהם ישרתו, יוצאים לסיורים בחלק מהיחידות ומתנסים בתרגילים שונים. את הסדרה מעבירים בוגרי התוכנית שנמצאים ביחידות השונות ובמהלכה הם מכירים ומתרשמים מחניכי התוכנית לקראת תהליך השיבוצים. הסדרה מתקיימת לאחר השנה השלישית ללימודים ואורכה כחמישה שבועות.
את כל הסדרות מלווים בוגרי התוכנית אשר נמצאים בשירות ואחריו.
עקב חשיפה לתכנים מסווגים, חניכי התוכנית עוברים סיווג ביטחוני במהלך שנתם הראשונה[דרוש מקור].
בנוסף, מארגנת מנהלת התוכנית הרצאות העשרה במהלך שנת הלימודים. הרצאות אלו לאו דווקא נוגעות לתחומי הלימוד של חניכי התוכנית ונועדו להעשיר אותם בתחומים שונים.
לאחר החזרה לשירות, נדרשים החניכים לעבור קורס קצינים. חניך שלא עובר את הקורס, לא נחשב לבוגר התוכנית ולא זכאי לענוד את סיכת התוכנית.
תהליך השיבוצים
תהליך השיבוצים של בוגרי התוכנית הוא מ"יהלומי הכתר" של התוכנית.
התהליך מתבצע במהלך השנה הרביעית ללימודים, לאחר שהחניכים נחשפו לתפקידים השונים המוצעים להם. תהליך השיבוצים שונה מתהליך השיבוצים של שאר מסלולי העתודה, והוא אישי ומבוצע בליווי צמוד של מנהלת פסגות.
לאחר סדרות הקיץ שלאחר השנה השלישית, מוזמנים החניכים לעיון בספר התפקידים ובו פירוט על התפקידים השונים המוצעים להם ועליהם הם שמעו בסדרות. לאחר מכן, מוזמן כל חניך לראיון אישי עם ראשי התוכנית במהלכו מגובשת רשימה של תפקידים אליהם הוא הולך להתראיין, בהתאם לתחומי העניין ולרצונות שלו. החניכים עוברים ראיונות למקומות השונים אליהם הם בחרו להתראיין, ובסוף סבב המיונים, מתקבלת רשימה של התפקידים אליהם התקבל כל חניך. בשלב זה, מוזמן כל חניך שוב לראיון אישי עם ראשי התוכנית. בראיון זה עליו לבחור שלושה תפקידים, מתוך התפקידים אליהם התקבל, ולדרג אותם בהתאם לרצון שלו לשרת בהם. לאחר שלב זה, עובדים ראשי התוכנית על שיבוץ החניכים לתפקידים השונים בהתאם להעדפותיהם, ומשהסתיים התהליך, מקבלים החניכים הודעה של התפקיד אותו קיבלו.
השירות הצבאי
לאחר סיום הלימודים חוזרים החניכים לשירות סדיר ויוצאים לקורס קצינים.
החניכים מחויבים לשירות של 32 חודשי שירות סדיר (גברים ונשים כאחד) ו־36 חודשי קבע. במהלך השירות הבוגרים עדיין נמצאים בקשר עם המנהלת. הם מלווים ומפקדים על הסדרות השונות של החניכים ומגיעים לכנסי חשיפה לתוכנית. כמו כן, המנהלת מסייעת לבוגרים בשירות בבעיות שעלולות לצוץ במהלך תקופת השירות. למשל, המנהלת יכולה לסייע לבוגר שלא מרוצה מהתפקיד שלו לעבור לתפקיד אחר.
במהלך השירות הצבאי, רשאים חניכי התוכנית ללמוד לתואר שני (או להשלים את התזה, עבור מסלול תוכנה) ורבים מהם אכן לומדים לתואר שני במהלך השירות.
תנאים והטבות
חניכי התוכנית זוכים לתנאים והטבות מסוימות.
- כל החניכים בתוכנית נהנים ממענק פסגות בגובה של ₪5000 בשנה, וזאת בנוסף למענק העתודה הרגיל.
- חניכים בתוכנית הלומדים בטכניון באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטת בן-גוריון זכאים אוטומטית למעונות, ללא קשר למצב הסוציו־אקונומי, מקום המגורים וכו' (יש זכאות למעונות, אבל הצבא לא משתתף בתשלום שכר הדירה, אותו על החניכים לשלם בעצמם).
- לחניכים יש ליווי אישי של מנהלת פסגות לאורך כל תקופת הלימודים. המנהלת מסייעת בבעיות שונות שעלולות לצוץ לאורך התקופה.
- מנהלת פסגות דואגת לארגן כל שנה יום ספורט לחניכי התוכנית כדי לדאוג לאווירה ולגיבוש של חניכי התוכנית.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
