אולימפיאדת הפיזיקה הבין-לאומית
אולימפיאדת הפיזיקה הבינלאומית (באנגלית: The International Physics Olympiad, בראשי תיבות: IPhO) היא תחרות בינלאומית שנתית בפיזיקה לתלמידי תיכון. התחרות נערכה לראשונה בוורשה, בירת פולין ב-1967.
כל מדינה המשתתפת בתחרות שולחת משלחת בת חמישה תלמידים ושני מלווים, ורשאית לשלוח משגיחים יחד עם המשלחת. המשלחת נבחרת על ידי תחרויות מקדימות ברמה ארצית. התלמידים נבחנים כיחידים, באמצעות מבחנים תאורטיים ומעבדתיים. בתום התחרות מוענקות מדליות זהב, כסף וארד לתלמידים המצטיינים. ציונים לשבח מחולקים למספר תלמידים נוספים.
אורך הבחינה התאורטית הוא חמש שעות, והיא מורכבת משלוש שאלות. על פי רוב לכל שאלה יש מספר סעיפי משנה. אורך הבחינה המעשית אף הוא כחמש שעות. לעיתים הבחינה המעשית מחולקת לשני חלקים.
היסטוריה
מספר חודשים לפני אולימפיאדת הפיזיקה הבינלאומית הראשונה ב-1967, מארגני התחרות שבפולין שלחו הזמנות לכל מדינות מרכז אירופה. בולגריה, צ'כוסלובקיה, הונגריה ורומניה נענו להזמנה (5 מדינות, כולל פולין המארגנת). כל מדינה שלחה נבחרת בת 3 תלמידי תיכון, ומלווה אחד. אופי התחרות נקבע על פי כללי שלב הגמר של אולימפיאדת הפיזיקה הפולנית: היום הראשון מוקדש לשאלות תאורטיות וביום השני לביצוע ניסוי. הבדל אחד בין התחרות הבינלאומית לזו הפולנית הוא בכך שהתלמידים היו צריכים להמתין עד לבדיקת תשובותיהם. בזמן הבדיקה התלמידים נסעו לסיור בקרקוב ובגדנסק. בתחרות הראשונה התלמידים נדרשו לענות על ארבע שאלות תאורטיות ואחת ניסויית.
האולימפיאדה השנייה אורגנה על ידי פרופסור קונפלבי בבודפשט, בירת הונגריה בשנת 1968. בשנה זו השתתפו 8 מדינות בתחרות. למדינות שהשתתפו שנה קודם הצטרפו גרמניה המזרחית, ברית המועצות ויוגוסלביה. גם הפעם כל מדינה שלחה שלושה תלמידי תיכון ומלווה אחד. זמן מה לפני התחרות השנייה, יוסדו החוקים והכללים של החוקים באופן מפורש. המסמכים אושרו על ידי מלווי המשלחות מספר חודשים אחרי התחרות בפגישה שערכו בצ'כוסלובקיה.
האולימפיאדה אורגנה בפעם השלישית על ידי פרופסור קוסטיאל בברנו שבצ'כוסלובקיה ב-1969. כל מדינה שלחה חמישה תלמידי תיכון ושני מלווים. התחרות בברנו נעשתה בהתאם לכללים שגובשו מספר חודשים קודם לכן.
בפעם הרביעית האולימפיאדה התקיימה במוסקבה, בירת ברית המועצות, ב-1970. כל מדינה מהמדינות המשתתפות יוצגה על ידי שישה תלמידים ושני מלווים. בשנה זו הוכנסו שינויים קלים לתקנון התחרות.
מאז הפעם החמישית שבה התחרות התקיימה בסופיה, בירת בולגריה, ב-1971, ועד היום, כל קבוצה מנתה חמישה תלמידים ושני מלווים. התחרות לא התקיימה ב-1978 וב-1980, בגלל כניסתן של מדינות מערביות לתחרות. המדינה המערבית הראשונה שהשתתפה בתחרות הייתה גרמניה המערבית. הוצעה האפשרות שלסירוגין התחרות תאורגן על ידי מדינות הגוש המזרחי והמערבי. אולם מספר מדינות מערביות דחו את ההצעה. מדינות הגוש המזרחי סירבו לארגן את התחרות ב-1978 וב-1980. ב-1982 התחרות חזרה להתקיים במתכונת שנתית, משום שהצטרפו מספיק מדינות מערביות לחלוק את עול הארגון. כיום, רשימת המדינות המארחות נקבעת מבעוד מועד. לאחר הצטרפות מדינה חדשה לתחרות, עליה להודיע תוך שלוש שנים על מוכנותה לארח את האולימפיאדה. לאחר הודעה זו, המדינה נכנסת לרשימת המתנה, שאורכה מספר עשרות שנים. מדינה אשר לא תעשה כך, תושעה מהתחרות באופן זמני. צרפת הושעתה באופן זה בשנת 2000.
מבנה התחרות
התחרות מתבצעת בשני ימים. יום אחד מוקדש לשאלות תאורטיות (שלוש שאלות המכסות לפחות ארבעה נושאים אשר נלמדים בבית ספר תיכון). מספר הנקודות המרבי בחלק זה הוא 30. יום נוסף מוקדש לשאלות ניסוייות (שאלה אחת או שתיים). מספר הנקודות המרבי בחלק זה הוא 20. בין שני ימים אלו יש לפחות יום אחד של מנוחה. שני המבחנים נמשכים כחמש שעות כל אחד. המשתתפים הם תלמידי תיכונים, אך לא תלמידי מכללות או אוניברסיטאות. לרוב כל קבוצה מורכבת מחמישה תלמידים, ושני מלווים.
מספר הנקודות המזערי הנדרש על מנת לזכות במדליות אולימפיות או ציון לשבח נקבעת על ידי המארגנים בהתאם לחוקים הקבועים. לפני כמה שנים חל שינוי בתקנון, וכעת חלוקת המדליות היא על פי דירוג הנקודות: מדליית זהב מוענקת ל-8% המשתתפים הראשונים, מדליית כסף מוענקת ל-25% הראשונים ומדליית ארד מוענקת ל-50% הראשונים. ציון לשבח מוענק ל-67% המשתתפים הראשונים. יתר המתחרים מקבלים תעודות השתתפות. המתחרה בעל הציון הגבוה ביותר זוכה בפרס מיוחד, בנוסף למדליית הזהב.
התחרות בישראל
תהליך המיון של נבחרת ישראל לאולימפיאדה הבינלאומית (ולאסייתית) נמשך כשנה. משתתפים בו בעיקר תלמידי כיתות י' ו-י"א. השלב הראשון מורכב ממבחן בן 22 שאלות סגורות. בשלב זה משתתפים מדי שנה כ-4,000 תלמידי פיזיקה מרחבי הארץ. כ-300 מהתלמידים שהשתתפו בשלב הראשון ממשיכים אל השלב השני. השלב השני מורכב ממבחן עם 15 שאלות סגורות, ומשתי שאלות פתוחות. השאלות מכילות ידע והבנה פיזיקלית מעל רמת הבגרות בתיכון. השלב השלישי מתקיים בחופשת הקיץ באוניברסיטת בן-גוריון בנגב (עד לשנת 2018 נערך בטכניון. במחנה ההכנה, התלמידים לומדים בצורה אינטנסיבית שלל נושאים בפיזיקה, כהכנה לאולימפיאדות ברמה אקדמית הרבה מעבר לתיכון. במהלך המחנה מתקיימים מדי יום מבחן ומעבדה. מתוך ה-30 עוברים כ-15 לשלב הרביעי. ה-15 הנותרים עוברים שלב של למידה עצמית, תוך הגשת תרגילים ועבודות במתכונת שבועית לצוות האולימפיאדה המורכב ברובו ממשתתפי אולימפיאדה בעבר, בנוסף לכל תלמיד מוצמד מדריך אישי העוזר לו באופן פרטני במקרה הצורך. בחופשת פסח מתקיים מחנה נוסף, שבו נבחרים 8 תלמידים המצטיינים שייצגו את ישראל באולימפיאדת הפיזיקה האסייתית, שמתקיימת באביב (זהה באופייה לאולימפיאדה הבינלאומית). לאחר שהנבחרת שבה מהאולימפיאדה האסייתית, נבחרים חמישה תלמידים שיסעו לאולימפיאדה הבינלאומית, שמתקיימת בקיץ. כך, לאחר למעלה משנה של מיונים, נבחרים הנציגים של ישראל לאולימפיאדה הבינלאומית.
השתתפות ישראל באולימפיאדות
ישראל הודמנה לשלוח נציגים לאולימפיאדה בפיזיקה שנערכה בארצות הברית בשנת 1993. הנציגים היו פרופסור מנחם פיינגולד מהמחלקה להוראת המדעים בטכניון, ונציג משרד החינוך. בשנה לאחר מכן הוסבה התחרות הארצית, שהייתה בחסות חברת החשמל לישראל, להכנת נבחרת ישראלית לתחרות הבינלאומית. ישראל השתתפה לראשונה באולימפיאדה הבינלאומית ה-25 שהתקיימה בסין בשנת 1994. מאמן הנבחרת בשנה זו היה ד״ר אבי האוזר שהיה קודם לכן מאמן הנבחרת של ארצות הברית וחזר ארצה. כמו כן אמנו את הנבחרת מר איגור ליסנקר וד״ר עופר אייל. מאמן הנבחרת הישראלית משנת 1995 ועד היום הוא ד"ר אלי רז מהמחלקה לפיזיקה והנדסה אופטית במכללת אורט בראודה.[1]
ישראל אירחה את האולימפיאדה הבינלאומית בפיזיקה בשנת 2019.[2] בראש הוועדה המארגנת של האולימפיאדה עמד ד"ר אלי רז.[3]
עד כה זכתה ישראל ב-11 מדליות זהב באולימפיאדה הבינלאומית, שהושגו על ידי 9 משתתפים:
- אריאל אמיר (1999)
- איתמר חסון (2009)
- גל דור (2011)
- אסף רוזן (2011)
- דן קרלינר (2013)
- גיא סגל (2014)
- יונתן הדס (2017, 2018)
- איל וולך (2018, 2019)
- אביב טילינגר (2019)
בנוסף, באולימפיאדת הפיזיקה האסייתית זכו יעקב ניימן (2003), גל דור (2011) ואביב טילינגר (2019) במדליות זהב.
רשימת המדינות המארחות
לוח מדליות שיאי כל הזמנים
להלן רשימת שיאי מס' המדליות ל-10 הדירוגים הראשונים, נכון לשנת 2021:[4]
| דירוג | מדינה | זהב | כסף | ארד | סה"כ |
|---|---|---|---|---|---|
| 1 |  הרפובליקה העממית של סין (CHN) |
136 | 21 | 9 | 166 |
| 2 |  רוסיה (RUS) |
82 | 46 | 10 | 138 |
| 3 |  דרום קוריאה (KOR) |
79 | 26 | 24 | 129 |
| 4 |  טאיוואן (TWN) |
75 | 29 | 18 | 122 |
| 5 |  ארצות הברית (USA) |
71 | 48 | 29 | 148 |
| 6 |  רומניה (ROM) |
51 | 84 | 62 | 197 |
| 7 |  סינגפור (SGP) |
48 | 38 | 27 | 113 |
| 8 |  הודו (IND) |
45 | 44 | 14 | 103 |
| 9 |  הונגריה (HUN) |
44 | 67 | 94 | 205 |
| 10 |  ברית המועצות (USS)[א] |
41 | 26 | 22 | 89 |
| סה"כ (10 מדינות) | 672 | 426 | 309 | 1339 | |
- ^ ברית המועצות השתתפה ב-IMO בפעם האחרונה בשנת 1991. משנת 1992, מדינות סובייטיות לשעבר - רוסיה - משתתפת בנפרד
ראו גם
- אולימפיאדת הביולוגיה הבינלאומית (IBO)
- אולימפיאדת הכימיה הבינלאומית (IChO)
- האולימפיאדה הבינלאומית במדעי המחשב (IOI)
- אולימפיאדת המתמטיקה הבינלאומית (IMO)
- אולימפיאדת המדע הבינלאומית לנוער (IJSO)
- נבחרות ישראל במדעים
קישורים חיצוניים
- אתר אולימפיאדת הפיזיקה הבינלאומית
- אתר אולימפיאדת הפיזיקה הישראלית
- אתר רשימת הזוכים באולימפיאדת הפיזיקה הישראלית
- אתר רשימת כל הנבחרות הישראליות לאולימפיאדת הפיזיקה הבינלאומית והיכל התהילה
- רשימת הזוכים עד לשנת 2010: [1]
- אתר 1998 IPhO
- אתר 1999 IPhO
- אתר 2000 IPhO
- אתר 2002 IPhO
- אתר 2003 IPhO
- אתר 2004 IPhO
- אתר 2005 IPhO
- אתר 2006 IPhO
- אתר 2007 IPhO
- אתר 2008 IPhO
- אתר 2009 IPhO
- אתר 2010 IPhO
- אתר 2011 IPhO
- אתר 2012 IPhO
- אתר 2013 IPhO
- אתר 2019 IPhO
הערות שוליים
- ^ עליזה רוזן הברמן, כרמיאל: שתי מדליות זהב ושלוש מדליות כסף לנבחרת ישראל באולימפיאדה הבינלאומית לפיזיקה, באתר "בלינקר", 6 באוגוסט 2018
- ^ הצלחה לנבחרת ישראל באוליפיאדת הפיזיקה בת"א: חמש מדליות: 2 זהב, 2 כסף וארד, "הידען", 15 ביולי 2019
- ^ אורלי הררי, ישראל מארחת את האולימפיאדה הבינלאומית לפיזיקה, באתר ערוץ 7, 5 ביולי 2019
- ^ List of Countries
| אולימפיאדת המדע הבין-לאומית | |
|---|---|
|
33836719אולימפיאדת הפיזיקה הבין-לאומית