רונלד פישר

רונלד פישר
Ronald Fisher

לידה	17 בפברואר 1890
פטירה	29 ביולי 1962 (בגיל 72)
ענף מדעי	ביולוגיה, סטטיסטיקה
מקום מגורים	אנגליה
פרסים והוקרה	מדליית דרווין בשנת 1948 מדליית קופלי בשנת 1955 פיתוח שיטות של התאמה מרבית (Maximum likelihood), מידת פישר (Fisher information) ופילוג פישר.
תרומות עיקריות
ייסוד הסטטיסטיקה המודרנית. נחשב לגדול ממשיכי דרווין.

סר רונלד איילמר פישר (באנגלית: Ronald Aylmer Fisher)‏ (17 בפברואר 1890 - 29 ביולי 1962) היה סטטיסטיקאי, ביולוג אבולוציוני וגנטיקאי אנגלי, חבר בחברה המלכותית. ריצ'רד דוקינס תיאר אותו כ"גדול מבין ממשיכיו של דרווין", ואנדרה האלד, היסטוריון של הסטטיסטיקה, אמר "היסודות של מדע הסטטיסטיקה המודרני שייכים כמעט באופן בלעדי לגאוניותו של פישר".

ביוגרפיה

פישר נולד בעיירה פינצ'לי אשר בלונדון, בן לג'ורג' וקטי פישר. אביו היה איש עסקים מצליח שסחר באומנות יפה. לפישר הייתה ילדות מאושרת, ושלוש אחיותיו הגדולות, אחיו הגדול ואימו הרעיפו עליו את אהבתם. כשהיה בן 14 נפטרה אימו ו18 חודשים אחר כך אביו פשט את הרגל בעקבות סדרה של עסקאות מפוקפקות. למרות ראייתו הגרועה, פישר היה תלמיד מחונן וזכה במדליית נילד (תחרות בכתיבת מאמר מתמטי) בהיותו בן 16, בבית הספר הארו. בעקבות ראייתו הלקויה פישר הודרך במתמטיקה ללא שימוש בנייר ועט, דבר שגרם לו לפיתוח דמיון מתמטי ותפיסה ויזואלית-גאומטרית של פתרון בעיות במתמטיקה, בניגוד לפיתרונן על ידי שיטות אלגבריות. יכולתו לפתור בעיות מתמטיות ללא כתיבת שלבי-הביניים הפכה לאגדה. הוא גילה עניין רב בביולוגיה, ובמיוחד באבולוציה.

בשנת 1909, קיבל פישר מלגה מאוניברסיטת קיימברידג' ונרשם כסטודנט לקולג' Gonville and Caius. פישר יצר קשרים חברתיים רבים בשנות-לימודיו שם והוקסם מהאווירה האינטלקטואלית הרצינית שאפפה את המקום. פישר למד על הגנטיקה המנדליאנית, שהתגלתה מחדש והייתה נושא מלהיב באוניברסיטה; הביומטריה (והגוף הגדל של שיטות סטטיסטיות הקשורות אליה) משכה את תשומת-ליבו, והוא ראה אותה כדרך פוטנציאלית לגישור האופי המקוטע של תורת-התורשה המנדליאנית בעזרת וריאציות מתמשכות ואבולוציה הדרגתית. אך עניינו העיקרי הייתה אאוגניקה, אותה ראה כצורך סוציאלי דוחק, וכנושא מדעי החובק גנטיקה וסטטיסטיקה. לכן, ב-1911, פישר תרם רבות להקמת "החברה לאאוגניקה של אוניברסיטת קיימברידג'" ביחד עם אנשים שהתפרסמו לימים כגון ג'ון מיינרד קיינס, הוראס דרווין (בנו של צ'ארלס דרווין) ו-ר.ס. פונט. הקבוצה הייתה פעילה למדי וקיימה פגישות חודשיות, לרוב סביב הרצאות מראשי חברות מובילות במחקר האאוגני, כמו "החברה הלונדונית למחקר אאוגני", שנוסדה ב-1909 על ידי פרנסיס גולטון, בן-דודו למחצה של דרווין. כשפישר סיים את לימודיו במתמטיקה ובאוניברסיטה ב-1913, הקבוצה מנתה כ-150 חברים.

עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה פישר היה להוט להתגייס לצבא, עם הציפיה לכניסתה של בריטניה למלחמה. אך הוא נכשל בעקביות בבדיקות הרפואיות עקב ראייתו הקלוקלת. במשך שש שנים הוא עבד כסטטיסטיקאי עבור עיריית לונדון. מעבר לעבודה זו, פישר מצא דרך לתרום למאמץ המלחמתי. הוא החל ללמד פיזיקה ומתמטיקה בסבב של בתי-ספר ציבוריים, בכללם כאלה עם זיקה צבאית חזקה, ועל סיפוני אוניות הצי הבריטי. במהלך תקופה זו, נותק הקשר בין פישר ובין חבריו הקודמים מקיימברידג'. כולם למעט הרב-סרן (מיג'ור) ליאונרד דרווין (עוד אחד מבניו של דרווין) וגוּדרוּנה, חברה תוססת ובלתי-רגילה. שני אלה היו היחידים שעזרו לו לעבור את התקופה הקשה ההיא. גוּדרוּנה שידכה בינו לבין אחותה, איילין גינס; השניים נישאו ב-1917, בהיותה בת 17 בלבד. בסיוען של שתי האחיות, רונלד הקים חוות-חי פעילה על אדמת בראדפילד (ברקשייר, אנגליה), שם גידלו גינה גדולה וחיות, ולמדו להסתפק במעט מזעיר. השלושה עברו את המלחמה מבלי להשתמש בתלושי-אוכל אף לא פעם אחת.

במהלך תקופה זו, פישר החל לכתוב ביקורת-ספרים לבטאון אאוגני (ה-Eugenic Review), ובהדרגה החל להרחיב ידיעותיו בתחומי הגנטיקה והסטטיסטיקה. הוא התנדב לעזור לבטאון, והיה אחראי על כל הביקורות בתחומים אלה, ונשכר לעבודה במשרה חלקית אצל הרב-סרן דרווין. במשך פרק זמן זה, פישר פרסם מספר מאמרים על ביומטריה, ובכללן את (תרגום חופשי) "המתאם בין קרובי-משפחה, על-בסיס ההנחה של תורשה מנדליאנית", מאמר חלוצי שנכתב ב-1916 ופורסם ב-1918. זוהי העבודה אשר הניחה את היסודות למה שיקרא לימים גנטיקה ביומטרית, והציגה את המתודולוגיה החשובה של ניתוח שונות, מתודולוגיה מתקדמת באופן ניכר משיטות המחקר המתאמי הנפוצות באותה תקופה. המאמר הראה באופן משכנע שהתורשה של תכונות מדידות בערכים ממשיים, הערכים של משתנים רציפים, עקבית עם עקרונות המנדליזם.

בתום המלחמה החל רונלד לחפש עבודה חדשה, וקרל פירסון הציע לו משרה במעבדת גאלטון המפורסמת. פישר סירב להצעה מכיוון שראה את היריבות המתפתחת עם פירסון כמכשול מקצועי. במקומה לקח על עצמו, ב-1919, משרה זמנית כסטטיסטיקאי בעמדה חקלאית קטנה בכפר.

בשנת 1943 התמנה לפרופסור לביולוגיה באוניברסיטת קיימברידג'.

תרומתו למדע

פישר תרם עשרות תרומות משמעותיות למדע, בתחומי הסטטיסטיקה, הביולוגיה, הגנטיקה והמתמטיקה. הוא כתב קרוב ל-300 מאמרים אקדמיים, כולם בכתבי עת מובילים, ו-7 ספרים רבי השפעה.

בין תרומותיו בתחום הסטטיסטיקה ניתן למנות את:

• הנחת היסודות לתחום תכנון הניסויים
• הכללת מודל הריבועים הפחותים למודל הליניארי הכללי
• הגדרת התפלגויות t ו-F
• פיתוח מושגי היסוד של בדיקת ההשערות והצגת מושג ערך ה-p
• הצגת מושג הנראות ואמידת הנראות המקסימלית
• מושג האינפורמציה של פישר ואלגוריתם הניקוד לפתרון משוואות הנראות
• מודל הדיסקמיננציה הליניארית
• מושג המספיקות
• אי שוויון פישר
• מבחנים מדויקים ומבחני פרמוטציות
• הגדרת ההתפלגות ההיפרגאומטרית הלא מרכזית
• פיתוח תאורית ערך של ערכים קיצוניים יחד עם לאונרד טיפט ואמיל יוליוס גומבל

למרות היותו מבקר חריף של גישת הסטטיסטיקה הבייסיאנית, הוא טבע גם את המונח "בייסיאני" במאמר בו הדגיש כי המודל שהציג "אינו בייסיאני".

ראו גם

• מפלט פישרי

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא רונלד פישר בוויקישיתוף

• יוסי לוי, 15 הסטטיסטיקאים הגדולים, באתר "נסיכת המדעים"
• יוסי לוי, הליידי טועמת תה, באתר "נסיכת המדעים"
• יוסי לוי, מיהו המדען המשפיע ביותר במאה ה-20?, באתר "נסיכת המדעים"
• רונלד פישר באתר math.info

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

26924844רונלד פישר