תצלום הצנחנים בכותל המערבי
![התצלום, מימין: חיים אושרי, חיים כהן (מאחור), יצחק יפעת וציון כרסנטי או אברהם בורשטיין[1]](/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%A6%D7%A0%D7%97%D7%A0%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%9C_%D7%94%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%99.jpg) | |
| התצלום, מימין: חיים אושרי, חיים כהן (מאחור), יצחק יפעת וציון כרסנטי או אברהם בורשטיין[1] | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| צלם | דוד רובינגר |
| תאריך יצירה | 7 ביוני 1967 |
| נתונים על היצירה | |
| מיקום | העיר העתיקה, ירושלים שבישראל |
תצלום הצנחנים בכותל המערבי הוא תצלום מפורסם מאת הצלם דוד רובינגר מ-7 ביוני 1967, עת כיבוש ושחרור העיר העתיקה והכותל המערבי בידי צה"ל במלחמת ששת הימים. הצילום הפך מאז לאחד הידועים ביותר בתולדות מדינת ישראל ולאחד מסמליהם של מלחמת ששת הימים והקרב על ירושלים, לצד תמונתם של משה דיין, יצחק רבין ועוזי נרקיס בשער האריות ותמונתו של קצין המבצעים של חטיבה 7 יוסי בן-חנן מניף קלשניקוב כשהוא טובל במימי תעלת סואץ (שהתפרסמה על שער מגזין "לייף" שבועיים לאחר תום המלחמה). התצלום מוכר גם בכינוי "הצנחנים הבוכים"[2], אך רובינגר העיר על כך: "למען האמת, איש מהמצולמים אינו בוכה".[3]
תיאור
בקדמת הצילום נראים שלושה מחיילי גדוד 66 של חטיבת הצנחנים 55 – חיים אושרי (מימין), יצחק יפעת (לימים רופא נודע) וחייל שלישי, ציון כרסנטי או אברהם בורשטיין – כאשר הם מביטים בהשתאות על רקע הכותל המערבי שזה עתה נכבש. בין ציון כרסנטי לבין אברהם בורשטיין התחולל מאבק שהגיע אף לבית משפט מכיוון ששניהם טענו שהם החייל הניצב בצד שמאל. בשנת 2024 נקבע בהסכמה בין הצדדים (ציון כרסנטי וצאצאיו של אברהם בורשטיין) ששני הצדדים יוכלו להציג עצמם כצנחן השמאלי.[4][1] הצנחן הרביעי הנמצא מאחור הוא חיים כהן.[5] העיתון "ידיעות אחרונות" רכש את אוסף התצלומים של דוד רובינגר, ומתצלום הצנחנים בכותל המערבי החליט דואר ישראל להפיק בול בכמות קטנה שלא היה מיועד למשלוח מכתבים. גיליון הבול הוענק לשלושת הצנחנים ולשני ילדיו של רובינגר בטקס שהתקיים בכותל המערבי ב-21 במאי 2017.[6] באביב 2017 אותרו בארכיון גבעת התחמושת תמונות נוספות מאותה סדרה, ובהן נראות דמויות נוספות.[7]
אושרי תיאר בראיון שנערך עמו את המעמד:
דוד רובינגר תיאר את נסיבות צילום התמונה:
עשיתי את דרכי ברגל מהר ככל יכולתי לעיר העתיקה. הגעתי לשם בדיוק בזמן לקראת הכניסה לכותל המערבי, חמש עשרה דקות בלבד לאחר שחטיבת הצנחנים של צה"ל שחררה אותו. המרווח בין הכותל המערבי לבתים הסמוכים לא עלה על שלושה או ארבעה מטרים. כדי להשיג את הזווית הטובה ביותר בשטח כה צר, היה עלי להשתרע על האדמה ולצלם כלפי מעלה, כדי שהעדשה תקלוט במידת האפשר את הצנחנים המנצחים ואת אבני הכותל.[9]
על התמונה עצמה כתב רובינגר:
לא אחת נשאלתי אם אני רואה בתמונת שלושת הצנחנים ליד הכותל את התמונה הגדולה של חיי. תשובתי חדה ונחרצת – לא. מה שהעניק לה את חשיבותה היו הנסיבות שבהן צולמה, וזה מה שהפך אותה לסמל שרבים יכולים להזדהות אתו.[10]
שימוש בתמונה
רובינגר תיאר: "בהשפעת שיכרון החושים של הניצחון והגאווה הגדולה על צבא הגנה לישראל, גזרתי ברגע של נדיבות את תשליל התמונה והגשתי אותה לדובר צה"ל, בלא להרהר במשמעות מעשי. הוא לא בזבז זמן והעביר את התשליל ללשכת העיתונות הממשלתית, וזו הדפיסה את התמונה והפיצה אותה לכל דורש במחיר דולר לתמונה."[11]
התצלום פורסם לראשונה בעיתון "הניו יורק טיימס" ב-11 ביוני 1967. בישראל הוא פורסם לראשונה בשער מוסף "הארץ" מ-16 ביוני, וכעבור ארבעה ימים הופיע בשער השבועון "דבר לילדים".[12]
השימוש העיקרי בתמונה היה באלבומי ניצחון, בכתבות ואף בעטיפת רומן[13] שעסקו במלחמת ששת הימים.
בגלל הסנטימנטליות הרבה שמביעה התמונה השתמשו בה למטרות נוספות, למורת רוחו של רובינגר:
- חברת "דובק" השתמשה בתמונה לפרסומת לסיגריות מתוצרתה, בצירוף הכיתוב "גברים אמיתיים מעשנים דובק" (אף שהחיילים שבתמונה אינם מעשנים).
- ב-2001 עמד התצלום במרכזו של פולמוס בדבר השימוש בו במסגרת תעמולת הבחירות של הבחירות לראשות הממשלה באותה שנה. בתשדירי הבחירות של אריאל שרון הוצג התצלום. בעקבות זאת הגישה סיעת "שינוי" עתירה ליושב ראש ועדת הבחירות המרכזית, השופט מישאל חשין, וטענה כי "השימוש בתמונה עשוי ליצור רושם שצה"ל מזוהה עם הימין". חשין דחה את בקשתם והתיר את המשך השימוש בתצלום ואף קבע כי ”התמונה ייחודית וחד-פעמית היא, וזה מכבר הופקעה מרשותו של צה"ל – אם הייתה אי פעם נכס מנכסיו – והפכה לנכס מנכסי האומה כולה”.[14]
- ב-2002 התנהל קמפיין ארצי נרחב של תמיכה בירושלים המאוחדת במהלכו נתלו מאות שלטי חוצות בהם תמונת הצנחנים שמתחתה הכיתוב ירושלים (ההדגשה במקור).
- ב-2006 השתמש פורטל האינטרנט וואלה! בתמונה כחלק עיקרי מפרסומת עבורו בעיתון TheMarker, ללא קבלת היתר מהצלם. תחת הכותרת "דף הבית בידינו" הוצגה תמונת הצנחנים כאשר אבנים מושלכות מעל ראשיהם ולא ניתן קרדיט לצלם. רובינגר תבע את החברה, את משרד הפרסום זרמון–גולדמן ואת "הארץ" (בעליו של TheMarker) בגין הפרת זכויות היוצרים וזכותו המוסרית של הצלם. בית משפט השלום בתל אביב-יפו קיבל את תביעתו ופסק שעל וואלה! ומשרד הפרסום לשלם לו פיצויים בסך 40,000 ש"ח.[15][16]
- בשנת 2019 יצא לאור ספר הילדים "אריות על הגבעה", מאת עמנואל בן סבו, המספר את סיפור לחימתם של שלושת הצנחנים שבתצלום. איור המבוסס על התצלום מופיע על עטיפת הספר.[17]
רובינגר, שכינה את התצלום "הסמל המסחרי שלי",[11] בחר בתצלום זה לעטיפת ספרו Israel Through My Lens: Sixty Years As a Photojournalist[18] ולעטיפת המהדורה העברית, ישראל מבעד לעדשה: 60 שנה כצלם עיתונות (הוצאת כתר, 2008).[19]
תצלומי ניצחון נוספים
.jpg)
את הניצחון הגורף של צה"ל במלחמת ששת הימים ליוו תצלומי ניצחון נוספים, שזכו אף הם לפרסום רב:
- משה דיין, יצחק רבין ועוזי נרקיס בשער האריות. תצלום זה צולם בידי אילן ברונר ב-7 ביוני, כארבע שעות לאחר שצולם תצלום הצנחנים בכותל.[20]
- יוסי בן-חנן, אז קצין שריון צעיר, רוחץ במי תעלת סואץ ומניף נשק שלל מסוג AK-47 (קלשניקוב) מעל לראשו. התצלום הופיע בשער מגזין לייף מ-23 ביוני, וזכה לתפוצה עולמית.[21]
רוביק רוזנטל, בספרו "האם השכול מת?", טוען כי שתי התמונות הבולטות במלחמה הן "הרוחנית" - הצנחן הבוכה מול הכותל, ו"הצבאית-לאומית" - תצלום החייל המניף תת-מקלע כשהוא טובל במימי תעלת סואץ.[22]
קישורים חיצוניים
- רונה סלע, גלגולו של דימוי בתודעה הציבורית: בין תצלום הצנחנים ליד הכותל של דויד רובינגר לתצלום פרשת קו 300 של אלכס ליבק, ישראל 13, 2008, עמ' 166–174
- תמונה נוספת של חיילים מאותה יחידה למרגלות הכותל המערבי, באתר ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון
- יעקב בר-און, סופהשבוע, הצנחן מצילום שחרור הכותל: "הגשנו אותו על מגש של כסף", באתר מעריב השבוע, 8 במאי 2013
עופר אדרת, למי שייכת ההיסטוריה הישראלית המצולמת?, באתר הארץ, 7 במרץ 2017- תלם יהב ודני אדינו אבבה, סבא חוזר לכותל, באתר "ידיעות אחרונות", 18 במרץ 2017 - יצחק יפעת משחזר את התמונה המפורסמת לצד שלושת נכדיו
- אלי אשד, "רגע של קדושה ": מה יש ומה אין בצילום "הצנחנים בכותל" שבגללו הפך לצילום היהודי האהוב ביותר
- הצנחנים בכותל המערבי: התמונות שלא נכנסו לאלבומי הניצחון, באתר Xnet, 6 ביוני 2017
ביאורים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 עופר אדרת, המחוזי הכריע: שני אנשים שונים יוכלו לטעון כי הם הצנחן השמאלי מהתצלום בכותל, באתר הארץ, 8 בפברואר 2024
- ^ מאור צור, תביעה נגד "הצנחן הבוכה", באתר nrg, 19 בדצמבר 2008
- ^ דוד רובינגר, רות קורמן, ישראל מבעד לעדשה: 60 שנה כצלם עיתונות, מאנגלית: כרמית גיא, ירושלים: כתר, 2008, עמ' 118
- ^ אתי אברמוב, ההכרעה המפתיעה, בתום מאבק משפטי: זה הצנחן בתמונה האיקונית מהכותל, באתר ynet, 8 בפברואר 2024
- ^ חיים כהן בצילום המיתולוגי של "הצנחנים בכותל המערבי", מלחמת ששת הימים, כ"ז אייר תשכ"ז, באתר "ישראל נגלית לעין".
- ^ מאיר תורג'מן, הצנחנים בכותל: מעכשיו על בול, באתר "ידיעות אחרונות", 20 במאי 2017
- ^ אבי עמית, "חשיפה: התמונות הנוספות של התמונה ההיסטורית", מצב הרוח 438, עמ' 27, 49. כתבה על גילוי התמונות שודרה בידי סיון רהב-מאיר במהדורת "שש" בערוץ 2, 18 ביוני 2017
- ^ מתוך הריאיון עם חיים אושרי שערכה ריבקי רט
- ^ דוד רובינגר, רות קורמן, ישראל מבעד לעדשה: 60 שנה כצלם עיתונות (מאנגלית: כרמית גיא), הוצאת כתר, 2008, עמ' 112
- ^ דוד רובינגר, רות קורמן, ישראל מבעד לעדשה: 60 שנה כצלם עיתונות (מאנגלית: כרמית גיא), הוצאת כתר, 2008, עמ' 117–118
- ^ 11.0 11.1 דוד רובינגר, רות קורמן, ישראל מבעד לעדשה: 60 שנה כצלם עיתונות (מאנגלית: כרמית גיא), הוצאת כתר, 2008, עמ' 115
- ^ אלי אשד, "רגע של קדושה ": מה יש ומה אין בצילום "הצנחנים בכותל" שבגללו הפך לצילום היהודי האהוב ביותר
- ^ "הצנחנים בכותל: רומן על רקע מלחמת ששת הימים", מאת חיים גיבורי, הוצאת עוזי, 1970. (ראו: אלי אשד, ששת הימים הנצחיים :מלחמת ששת הימים בספרות והתרבות הפופולרית, באתר "המולטי יקום של אלי אשד", 30 ביוני 2007
- ^ החלטת יו"ר ועדת הבחירות המרכזית
- ^ רובינגר דוד נ' וואלה! תקשורת בע"מ, באתר העין השביעית, 4 בפברואר 2009
- ^ נועם שרביט, וואלה וזרמון-גולדמן יפצו את הצלם דוד רובינגר על "ביזוי" תמונת הצנחנים בכותל, באתר גלובס, 9 בפברואר 2009
- ^ ספר חדש על הצנחנים מהתמונה המפורסמת בכותל, באתר כיפה, 2 בספטמבר 2019;
שמעון כהן, רבני ירושלים נרגשים עם האריות שלחמו, באתר ערוץ 7, 12 בספטמבר 2019 - ^ Israel Through My Lens: Sixty Years As a Photojournalist, באתר Amazon.com
- ^ ישראל מבעד לעדשה / דוד רובינגר, רות קורמן, באתר של הוצאת כתר
- ^ אריק בנדר, החמיץ את הרגע: סיפור התמונה מששת הימים, באתר nrg, 6 ביוני 2011.
- ^ יוסי בן-חנן בשער "לייף".
- ^ רוביק רוזנטל, האם השכול מת?, הוצאת כתר, 2001, עמ' 30
