קרב תל עזזיאת

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קרב תל עזזיאת
הרחבה המרכזית במתחם התל
הרחבה המרכזית במתחם התל
מלחמה: מלחמת ששת הימים
תאריכי הסכסוך 9 ביוני 1967
מקום תל עזזיאת, הרמה הסורית
תוצאה ניצחון ישראלי, התל נכבש
הצדדים הלוחמים

ישראלישראלישראל

סוריהסוריהסוריה

מפקדים
כוחות
אבדות

חייל אחד הרוג

קרב תל-עזזיאת הוא קרב שהתקיים ב-9 ביוני 1967, במסגרת הלחימה ברמת הגולן בחזית הסורית במלחמת ששת הימים. בסיום הקרב המורכב, הצליח כוח צה"ל, שהשתייך לחטיבת גולני, לכבוש את המוצב הסורי.

תל עזזיאת, שבצפון מערב רמת הגולן, היווה חלק מקו מוצבים בין זעורה לישראל יחד עם בורג' בביל, תל פאחר, בחריאת, וחירבת א-סודה. מזרחה לתל, מעבר לדרך הפטרולים, נמצא המוצב האחורי, תל פאחר. המוצב היה המוצב הסורי העיקרי באזור ושלט בתצפית ובאש על צפון עמק החולה. ממערב, מעבר ל"כביש הנפט" נמצא הכפר עין פית, ומעליו נמצא הכפר זעורה.

הקרב נערך כחלק מקרב הבקעה שביצעה חטיבת גולני, בפיקוד יונה אפרת, בצפון רמת הגולן. חטיבת גולני תוגברה בגדוד טנקים 377 בפיקוד אמנון חינסקי (מחטיבה 37). בתוכנית הקרב נועד גדוד 51, בפיקוד בני ענבר, לכבוש את תל עזזיאת, גדוד 12, בפיקוד משה "מוסא" קליין, לכבוש את תל פאחר וגדוד 13 נועד להיכנס בפרצה שנוצרה בקו הסורי, להרחיב ולהעמיק את האחיזה הישראלית בשטח.

כוחות וביצורים

מבט משרידי תל עזזיאת אל עבר קיבוץ דן. ניתן לראות את חלק מביצורי התל.

התל היה מוצב פלוגתי מבוצר, בעל שתי כיפות: צפונית ודרומית, כאשר הצפונית חולשת על הדרומית. בתל היו שבע מצדיות ורשת מחילות ובונקרים והוא היה חפור סביבו בשלוש רצועות של תעלות והיה מוקף שדות מוקשים וגדרות תיל מכל עבר. הכוח המגן היה פלוגה מגדוד חי"ר 187 של הצבא הסורי מתוגבר ביחידת תותחי נ"ט 57 מ"מ, סוללת מרגמות 82 מ"מ, שני תול"רים ושלושה מקלעים דו קניים.

הכוח התוקף היה גדוד 51 של חטיבת גולני בפיקוד סא"ל בני ענבר וסגנו רס"ן אמיר דרורי, כשהוא מתוגבר ביחידת טנקים. מפקד פלוגה ב' בגדוד, אשר שימשה כפלוגת החוד בכיבוש היעד, היה אורי שגיא.

מהלך הקרב

לוחמי גדוד 51 נעו בטור זחל"מים ובסיוע טנקים לעבר היעד וחצו את קו הגבול בשעה 14:54. הכוח תקף את המוצב מעורפו. בשעה 16:41 פרקו הלוחמים מן הכלים והסתערו על התעלות המבוטנות. נערך קרב סדור כנגד החיילים הסורים, במהלכו נהרג, יוסף (ג'ו) מנצור, אשר היה חובש בפלוגה ב', ועד מהרה, בשעה 17:06, נפל היעד בידי לוחמי גולני. הקרב התנהל על פי התוכנית ותורת הלחימה ליעד מבוצר[1].

מורשת

שרידי מבנים בתל עזזיאת, כיום (2017).

הקרב נחשב אחד מהקרבות המרכזיים במורשת הקרב של חטיבת גולני יחד עם קרב תל פאחר שנערך בסמוך, הקרב על החרמון במלחמת יום הכיפורים והקרב על הבופור במלחמת לבנון הראשונה. החטיבה, שעד מלחמת ששת הימים נחשבה כבעלת יכולת פחותה מזו של חטיבת הצנחנים, קיבלה בעקבות הצלחתה בהבקעת הקו הסורי בגולן ובכלל זה הקרב על תל עזזיאת, הכרה ביכולתה כחטיבת חי"ר מהדרג הראשון[2]. יצחק רבין, רמטכ"ל מלחמת ששת הימים, אמר בכנס שנערך ללוחמי החטיבה בעכו, מספר חודשים אחרי המלחמה: "אתם ביצעתם את אחד ממבצעי ההבקעה הקשים ביותר בצה"ל, אחד ממבצעי המופת לצה"ל כולו"[3]. האלוף אורי שמחוני, קצין המודיעין של חטיבת גולני דאז, אמר על הקרב כי:"גדוד 51, בפיקוד תא"ל (מיל.) בני ענבר, עם הסמג"ד, אלוף (מיל.) אמיר דרורי, ומפקד פלוגת החוד, אלוף (מיל.) אורי שגיא, כבש את תל ­עזזיאת בדייקנות, מהירות ומינימום נפגעים[4]". סמל יעקב הנדלמן, סמל מחלקה בפלוגה ב' בגדוד 51, אשר לחם בראש אנשיו בטיהור תעלות המוצב, עוטר על גבורתו בעיטור המופת[5].

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0