שאילתות דרב אחא

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
המונח "שאילתות" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו שאילתה.

השאילתות הוא ספר הלכתי מאת רב אחא משבחא גאון, מראשית תקופת הגאונים, והוא כנראה הספר הראשון המצוי בידינו שנתחבר אחרי תקופת התלמוד. הספר, הכתוב בארמית בבלית, הוא אוסף של דרשות מסוג השאילתא, על סדר פרשות השבוע. לכל פרשה יש שאילתות אחדות, ולעיתים נותן המחבר כמה חלופות עבור הדרשן בתוך אותה דרשה עצמה.

מבנה הספר

כל שאילתא עוסקת בנושא הלכתי אחד בסדר ובסגנון מיוחדים, בחלוקה לארבעה חלקים: פתיחה במצווה מסוימת, שאלה הלכתית הקשורה אליה, דברי אגדה הקשורים באופן כללי לנושא, ולבסוף תשובה לשאלה ההלכתית.

דברי האגדה, אשר במקור היוו חלק נכבד מגוף הספר, כמעט ואינם נמצאים בנוסחים שלנו, משום שהמעתיקים לא מצאו בהם עניין רב; בתחילה דחקו אותם לסוף השאילתא, ולבסוף השמיטו אותם לחלוטין, ברוב השאילתות.

השאלות הן לרוב פשוטות, ואינן אלא הצגתו של נושא הלכתי בצורת שאלה ותשובה; עד כדי כך שלעיתים מביא המחבר הצעה לנוסח אחר של שאילתא, שבה השאלה והתשובה מתחלפים ביניהן, ומה שמובא כהנחה פשוטה בנוסח אחד מובא כתשובה לשאלה בנוסח השני. מגמתו של החיבור אינה לחדש חידושי הלכה, אלא להסביר בצורה פשוטה נושאים ידועים, וחלק גדול מן הדברים ידועים ליודעי ספר, ואין בהם חידוש הלכתי. מעטים הם החידושים ההלכתיים בספר שאינם נמצאים בתלמוד, אלא שבתוך הרצאת הדברים מובלעים חידושים רבים בפרשנות התלמוד ובפסיקת ההלכה. וייתכן שהמחודש בספר משקף ידע הלכתי כללי שהיה בתקופת חיבור הספר, ולא חידוש של המחבר.

אין ידיעה ברורה באשר לתפקידו של רב אחא בחיבור הספר - האם הוא עצמו חיבר את הדרשות, או שמא רק ליקט דרשות ידועות שהיו עד זמנו ואסף אותן לקובץ מסודר לשימוש עבור הדרשנים.

המאירי בהקדמתו למסכת אבות כותב שיש בידו קבלה קדמונית ברורה שרב אחאי לא הוצרך לחבר ספרו לדורו, מרוב פשיטות הדברים. וכתבו משום שהיה לו בן שלא נמשך לבו כל כך ללימוד התורה, וכתבו בשבילו כדי שילמד בו לפי סדר הפרשיות, ובכל שבוע ילמד את אותה פרשה שקראו בתורה.

המקורות שעליהם מסתמך הספר

הספר מסתמך בעיקר על התלמוד הבבלי והמקורות התנאיים שלפניו, ואינו מזכיר דברים מן התלמוד הירושלמי או ממקורות ארצישראליים בתר-תלמודיים. מקור חשוב נוסף לספר הוא מסורות פרשנות ופסיקה אנונימיות שעברו בעל פה בישיבות הגאונים. רבי שמעון קיירא, מחבר ספר הלכות גדולות הרבה להתבסס על הפסקים המובאים בשאילתות, והוא מצוטט רבות בספרי הפוסקים הראשונים, והאחרונים.

נוסח הספר ומהדורותיו

מהדורה ראשונה של הספר נדפסה בוונציה בשנת ה'ש"ו (1546). מהדורה שנייה נדפסה בדיהרנפורט, עם פירוש קצר של ר' ישעיה פיק ברלין בשנת 1786. הנצי"ב מוולוז'ין, כתב פירוש מקיף על השאילתות, ופירוש זה נדפס בווילנה, בשנים 18611867. ספר השאילתות עם פירוש הנצי"ב, חזר ונדפס מספר פעמים על ידי מוסד הרב קוק בירושלים.

בשנים ה'תש"ך-ה'תשל"ז הוציא לאור פרופ' שמואל קלמן מירסקי מהדורה חדשה של השאילתות על-פי כתבי יד בנוסח שונה ובסדר שונה, וצירף למהדורתו פירושים עתיקים והערות משלו.

בשנת תשנ"ד (מהדורה שנייה מתוקנת עם הוספות תשע"א), הוציא לאור הפרופ' ירחמיאל ברודי את "תשובות רב נטרונאי בר הילאי גאון" מחדש, על פי כתבי יד ודפוסים ראשונים, בלויית מחקר מקיף, בו הגיע למסקנה כי הספר עבר שינויי צורה רבים עד שהגיע לידינו, וכן כי מתוך תשעת כתבי היד שבידינו, לשמונה יש אב משותף אחד, ומולם עומד כתב יד ששון של הספר, אשר נוסחו טוב יותר מהם. בתוך כך מתח ברודי ביקורת על מהדורת מירסקי, על שלא לקחה בחשבון את התפלגות כתבי היד הזו, וכן נוכח כשלים אחרים שלה, לשיטתו.

כתבי היד של הספר

בהקדמתו של מירסקי, הוא מפרט ומתאר את כתבי היד שהשתמש בהם למהדורתו;

  1. ס: סיסינטי, נמצא בhebrew union college, כבן אלף שנה
  2. פ: פריז, רשימת צוטנברג 308
  3. ר: פריז צוטנברג 309
  4. ו: ותיקן, vat. ebr. 51.[1]
  5. נ: כת"י הנצי"ב, מונח בjts
  6. א: כת"י אוקספורד, רשימת נויבאוער 539 opp. 70 -ספרד ה'רנ"ב
  7. כ: כת"י אוקספורד נויבאוער מס' 540 וברשימתhunt 343
  8. ש: כת"י ששון תואר ב'אהל דוד ח"א עמ' 112
  9. (כת"י מס' ט:) מ: כת"י מרצבכר מס' 113
  10. (כת"י מס' י:) ב: כת"י בודפשט

ראו גם

לקריאה נוספת

  • שמחה אסף, תקופת הגאונים וספרותה, ירושלים תשט"ו, עמ' קנד ואילך.
  • ירחמיאל ברודי, לתולדות נוסח השאילתות, ניו יורק תשנ"ב
  • ירחמיאל ברודי, צוהר לספרות הגאונים, תל אביב 1998
  • Robert Brody, The Geonim of Babylonia and the Shaping of Medieval Jewish Culture, New Haven & London, 1998

קישורים חיצוניים

כרך א -שאילתות על ספר בראשית, ירושלים, תש"ך, באתר היברובוקס,
כרך ב -שאילתות על ספר שמות, ירושלים, תשכ"ד, באתר היברובוקס
כרך ג -שאילתות על ספר ויקרא, ירושלים, תשכ"ו, באתר היברובוקס,
כרך ד -שאילתות על ספר במדבר, ירושלים, תשל"ז, באתר היברובוקס,
כרך ה -שאילתות על ספר דברים, ירושלים, תשל"ז, באתר היברובוקס,

יצא לאור על ידי המכון למחקר ולהוצאת ספרים "סורא" וישיבה אוניברסיטה, בהשתתפות מוסד הרב קוק.

הערות שוליים

  1. ^ לצפייה בגוף הכתב-יד: http://digi.vatlib.it/view/MSS_Vat.ebr.51