תל מונד
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מדינה |  ישראל
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מחוז | המרכז | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מעמד מוניציפלי | מועצה מקומית | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ראש המועצה | לין קפלן | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| גובה ממוצע[1] | 46 מטר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| תאריך ייסוד | 1929 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| סוג יישוב | יישוב 10,000–19,999 תושבים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף אוגוסט 2024 (אומדן)[1] | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - אוכלוסייה | 14,757 תושבים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - דירוג אוכלוסייה ארצי | 142 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 0.8% בשנה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - צפיפות אוכלוסייה | 2,067 תושבים לקמ"ר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - דירוג צפיפות ארצי | 113 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| תחום שיפוט[2] | 7,140 דונם | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - דירוג ארצי | 170 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
(למפת נתניה רגילה)   תל מונד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[3] |
9 מתוך 10 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - דירוג ארצי | 18 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מדד ג'יני לשנת 2019[2] |
0.5277 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - דירוג ארצי | 4 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| [[[:תבנית:פרופיל למס/2021]]1015_0154.pdf פרופיל תל מונד] נכון לשנת 2021 באתר הלמ"ס | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
תֵּל מוֹנְד היא מועצה מקומית באזור השרון (מחוז המרכז) בישראל. מרכיבי המועצה המקומית תל מונד היו חלק ממועצה אזורית הדר השרון עד הקמת המועצה המקומית תל מונד ב-1 באפריל 1954[4] והתפצלות להלכה מהמועצה האזורית הדר השרון[5].
תל מונד היא מרכזו של גוש תל מונד. היא גובלת במזרח במושב כפר הס, בדרום במושב חרות, במערב בכביש 4 ובצפון בעין ורד, בכביש 553 ומעברו בקדימה-צורן. תל מונד מהווה מרכז אזורי ליישובים חקלאיים סמוכים, ובהתאם נבנו בה מבני מסחר ושירותים. רחובה הראשי הוא רחוב הדקל, הרחוב הראשון בתל מונד.
ראשי מועצה
- 1954–1970 - נפתלי דין (מערך)
- 1970–1972 - דב אבלס (נאמני תל מונד)
- 1972–1974 - ג'ול נחום (גח"ל)[6]
- 1974–1989 - משה נחום (מערך)
- 1989–2013 - שלמה רצבי (הליכוד, קדימה)
- 2013–2016: רוני גולן (התקווה)
- 2016-2017 : אמנון בן-עמי[7] (ועדה קרואה)
- 2017[8]–2020 שמואל סיסו (ועדה קרואה)
- 2020– מכהנת לין קפלן (תל מונד אחת)[9]
היסטוריה
תל מונד הוקמה על ידי סר אלפרד מונד, הברון מלצ'ט הראשון (המוכר גם בשם לורד מלצ'ט) בשנת 1929, במטרה לספק מקום יישוב לעובדים בפרדסים. הלורד מונד היה תעשיין ופוליטיקאי יהודי-אנגלי. עם כיבוש הארץ בידי הבריטים החל לגלות עניין בציונות. הוא ביקר לראשונה בארץ ישראל יחד עם ידידו חיים ויצמן בשנת 1922. ב-1928, בעקבות ביקור נוסף בארץ, הצליח מונד לשכנע קבוצת בעלי הון בריטים לא-יהודים להשקיע ברכישת קרקעות בארץ ישראל, כמיזם עסקי, ולצורך כך הוקמה "חברת מטעי ארץ ישראל". החברה רכשה קרקעות, נטעה פרדסים והציעה לרכישה חלקות מעובדות ליהודי העולם. בשנת 1930 הוקם על גבעה במרכז האזור בית המחנה ולצידו מגדל מים, מספר מבני תפעול ומספר צריפים. במחנה גרו עובדי הפרדסים של "חברת מטעי ארץ ישראל" וחברי ארגוני ההתיישבות. שרידי מחנה זה נמצאים במזרח היישוב נכון לשנת 2020, לאחר שבשנת 2012 נקבע בית המחנה כאתר מורשת לאומית, מכיוון שבנייתו הייתה תחילתו של היישוב הציוני הראשון בין כפר סבא לחדרה, שטח שהיה עד אז שומם ברובו מיישובים יהודיים[10][11]. בשנת 1931 נבנו שבעת בתי הקבע הראשונים שיועדו ללורד מונד ומשפחתו ולמנהלי החברה. החברה מכרה במקביל חלקות קרקע לפועלים להקמת בתים ומשקי עזר צמודים. מאוחר יותר רכשה הקק"ל שטחי קרקע נוספים להקמת שכונת זיו למגורי הפועלים. בשנת 1944 הגיעו למושבה עולים מתימן שהשתכנו בתחילה באוהלים והקימו אחר כך את שכונת יעקב.
לאחר קום המדינה בתקופת העלייה ההמונית הוקמה מעברה ביישוב לקליטת העולים. לקליטת עולי המעברה הוקמו השכונות וולפסון, שפרינצק ואלי כהן. עם השנים גדלה האוכלוסייה ונוספו שכונות חדשות. תהליך זה נעשה באופן איטי ומבוקר על מנת לשמר את אופייה הכפרי של המושבה.
בתל מונד נמצאת 'וילה זיו', וילה שהייתה שייכת ללורד זיו, לורד ציוני שבימיה הראשונים הייתה קרויה על שמו. במרכז תל מונד עומד פסל של אלפרד מונד מעשה ידיה של בתיה לישנסקי. על ימיה הראשונים של תל מונד אפשר ללמוד במרכז התיעוד בית הלורד שהוא אחד משבעת בתי הקבע הראשונים של היישוב[12].
בתל מונד ארבעה בתי ספר יסודיים, שלושה ממלכתיים (ניצנים, שלנו, ונוף ילדות) ובית ספר יסודי ממלכתי-דתי אחד (אור תורה). כמו כן ביישוב בית החינוך על שם יצחק רבין, בית ספר שש שנתי לתלמידי כיתות ז'-י"ב. בית ספר זה משרת את תלמידי תל מונד ועד 2018 שירת גם את תלמידי היישוב הסמוך צורן.
התפתחות היישוב במאה ה-21
על רקע משבר הדיור בישראל, נבנו בפאתי היישוב שכונות מגורים חדשות בבנייה נמוכה. שכונות אלו תרמו לצמיחה באוכלוסייה תוך פיתוח מוסדות חינוך, קהילה, תרבות ושטחים ציבוריים ביישוב. יחד עם זאת, שכונות אלו אשר מאופיינות בתכנון מוטה רכב פרטי, תרמו להחרפת עומסי התנועה באזור.
על פי תוכנית המתאר המקומית של היישוב, מתוכננות להיבנות ביישוב שכונות נוספות, בעיקר במערב, לצד התחדשות עירונית. עד סוף שנות העשרים של המאה ה-21, היישוב צפוי לקלוט 20,000 תושבים.[13]
אוכלוסייה
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף אוגוסט 2024 (אומדן), מתגוררים בתל מונד 14,757 תושבים (מקום 142 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של 0.8%. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"ב (2021-2022) היה 91.3%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2021 היה 18,809 ש"ח (ממוצע ארצי: 11,330 ש"ח).[14]
להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב[דרוש מקור]:
קהילה ביישוב
שבט "פולג" מתנועת הצופים, אשר הוקם בשנת 1982 על ידי "גרעין רעים". חברי "גרעין רעים" נשלחו לתל מונד במסגרת התנדבותם לשנת שירות (ש"ש) מטעם תנועת הצופים לפני גיוסם לצבא. הם חיו בקומונה- בית משותף בנים ובנות. הקומונרים ניהלו ביחד את מסגרת התקציב שלהם בבית המשותף בו חיו בתל מונד. הם היו חלק בלתי נפרד מהקהילה ופעלו במקומות שונים ביישוב מלבד תנועת הנוער, הם היו פעילים בגנים, בבתי הספר ובמסגרת המתנ"ס הקהילתי. כ-92 אחוזים מהנוער בתל מונד (בכתות ד'-י"ב) לוקח חלק בפעילויות.
תנועת הנוער הדתית-לאומית בני עקיבא מנהלת סניף במקום משנת 1989, המונה כ-200 חניכים ומדריכים, ומשרת את הציבור הדתי בתל מונד, ומנהיגים אותה קומונרים מטעם תנועת "בני עקיבא" הארצית.
בשנת 1992 נבנה בניין חדש עבור הספרייה הציבורית של תל מונד שמשרתת את בתי הספר ותושבי המקום.
הוקמה משנת 2000 קהילה דתית לאומית, מבשר ציון[15] על ידי כ-25 משפחות צעירות שעברו לתל מונד, שחלקם עולים מדרום אפריקה, אנגליה וארצות הברית. בשנת 2011 נבנה בניין בית הכנסת ברחוב הצופית. רב הקהילה הוא הרב ברוך וינטרוב. הוא גר בתל-מונד עם רעייתו פנינה וילדיהם. בשנת 2021 יש כ-170 משפחות חברי עמותת מבשר ציון.
בתל מונד פועלים גם חוגי סיירות של קק"ל, שמפעילים ביישוב מספר קבוצות ובה נמצא גם המשרד האזורי.
בתל מונד פועל מועדון רוגבי לילדים ונוער, מועדון רוגבי הדרים, השני בגודלו בארץ.
ערים תאומות
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: תל מונד |
אתר האינטרנט הרשמי של תל מונד
- רינה אידן, תכנון מושבי גוש תל מונד – יצירת דגם חדש של מושבי עובדים, קתדרה 78, דצמבר 1995, עמ' 121-107
- דוד הכהן, תל מונד זוכרת את הלורד מלצ'ט, באתר ynet, 13 בינואר 2003
- אתר מרכז תיעוד גוש תל מונד (אורכב 27.07.2011 בארכיון Wayback Machine)
תל מונד (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוגוסט 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
- ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2022
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ בנוסף האוכלוסייה בתל מונד לא רגילה והיא קצת מוזרה חייב לטפל בדחיפות 1=צו המועצות המקומיות (א), תשי"א-1950, בעניין תל מונד, 1 אפריל 1954
- ^ גבולות מ.מ. תל מונד / מ.א. לב השרון במפות ישראל, 19 מאי 2022
- ^ קישור לידיעה חדשותית אודות הבחירות
- ^ "מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה מונה לראשות מועצת תל מונד". ynet. 2016-09-06. נבדק ב-2016-09-06.
- ^ אופירה חסיד, תל מונד-עורך דין סיסו ראש הוועדה הקרואה, באתר קול השרון, 18 במאי 2017
- ^ לין קפלן נבחרה לראש מועצת תל מונד, באתר ynet, 9 בדצמבר 2020
- ^ ראו פרוטוקול 2018005 של הועדה המחוזית לתכנון ולבנייה
- ^ נועם דביר, גלריה, יוצקים תוכן למגדל המים, באתר הארץ, 6 באוקטובר 2010
- ^ בית הלורד באתר המוזיאון
- ^ מועצה מקומית תל מונד, תכנית מתאר, באתר מועצה מקומית תל מונד
- ^ [[[:תבנית:פרופיל למס/2021]]1015_0154.pdf פרופיל תל מונד] באתר הלמ"ס
- ^ קהילת מבשר ציון
- ^ ערים תאומות באתר מרכז השלטון המקומי בישראל
- ^ זיו ריינשטיין, ערים תאומות בישראל: ה"שִידֶך" שלנו עם העולם, באתר ynet, 9 בנובמבר 2012
 | ||
|---|---|---|
| נפות | נפת השרון • נפת פתח תקווה • נפת רמלה • נפת רחובות |
לחצו כדי להקטין חזרה  |
| ערים | אלעד • באר יעקב • גבעת שמואל • גני תקווה • הוד השרון • טייבה • טירה • יבנה • יהוד-מונוסון • כפר יונה • כפר סבא • כפר קאסם • לוד • מודיעין-מכבים-רעות • נס ציונה • נתניה • פתח תקווה • קלנסווה • ראש העין • ראשון לציון • רחובות • רמלה • רעננה | |
| מועצות מקומיות | אבן יהודה • אליכין • בית דגן • בני עי"ש • גדרה • ג'לג'וליה • גן יבנה • זמר • כוכב יאיר צור יגאל • כפר ברא • מזכרת בתיה • סביון • פרדסיה • קדימה-צורן • קריית עקרון • שוהם • תל מונד | |
| מועצות אזוריות | ברנר • גדרות • גזר • גן רווה • דרום השרון • חבל יבנה • חבל מודיעין • חוף השרון • לב השרון • נחל שורק • עמק חפר • שדות דן | |
| ועדי רובע עירוני | נוה מונוסון • מכבים-רעות | |
39468726תל מונד