תאודור סדג'וויק

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תאודור סדג'וויק
George Thatcher
לידה 9 במאי 1746
וסט הרטפורד, מושבת קונטיקט, אמריקה הבריטית
פטירה 24 בינואר 1813 (בגיל 66)
בוסטון, מסצ'וסטס, ארצות הברית
מפלגה המפלגה הפדרליסטית

תאודור סדג'וויקאנגלית: Theodore Sedgwick‏; 9 במאי 1746 – 24 בינואר 1813) היה עורך דין, פוליטיקאי ומשפטן אמריקאי שכיהן בממשלת המדינה הנבחרת וכציר בקונגרס הקונטיננטלי, חבר בית הנבחרים וסנאטור ממסצ'וסטס. הוא כיהן כנשיא הזמני של הסנאט של ארצות הברית מיוני עד דצמבר 1798. הוא גם שימש כיו"ר הרביעי של בית הנבחרים של ארצות הברית. הוא מונה לבית המשפט העליון של מסצ'וסטס בשנת 1802 וכיהן שם עד סוף חייו.

ביוגרפיה

ראשית חייו והשכלה

סדג'וויק, שנולד ב-9 במאי 1746 בווסט הרטפורד במושבת קונטיקט, היה בנו של בנג'מין סדג'וויק (1716–1755). אביו הקדמון שהיגר, מייג'ור גנרל רוברט סדג'וויק, הגיע ב-1636 למושבת מפרץ מסצ'וסטס, כחלק מההגירה הגדולה.

סדג'וויק למד במכללת ייל, שם למד תאולוגיה ומשפטים. הוא לא סיים את לימודיו, אבל המשיך בלימודי משפטים תחת עורך הדין מארק הופקינס מגרייט ברינגטון. הופקינס היה סבו של מארק הופקינס שלימים הפך לנשיא ויליאמס קולג'.

קריירה מוקדמת

סדג'וויק התקבל ללשכת עורכי הדין בשנת 1766 והחל לעסוק בכך ב-Great Barrington, מסצ'וסטס. בין עורכי הדין הפוטנציאליים שלמדו את החוק במשרדו היה סטיבן ג'ייקוב, שכיהן מאוחר יותר בבית המשפט העליון של ורמונט. בהמשך הוא עבר לשפילד. במהלך מלחמת העצמאות האמריקאית, שירת בצבא צבא הקונטיננטלי כמייג'ור, והשתתף במשלחת לקנדה ובקרב המישורים הלבנים ב-1776.

שחרור עבדים

כעורך דין צעיר יחסית, סדג'וויק וטאפינג ריב הגישו תביעה של "ברום ובט נגד אשלי" (1781), "תביעת חירות" מוקדמת, בבית המשפט המחוזי עבור העבדים אליזבת פרימן (הידועה כבט) וברום. בט הייתה שפחה שחורה שנמלטה מאדונה, קולונל ג'ון אשלי משפילד, מסצ'וסטס, בגלל יחס אכזרי מצד אשתו. ברום הצטרף אליה בתביעה לחופש מאשלי. עורכי הדין קראו תיגר על שעבודם במסגרת חוקת המדינה החדשה משנת 1780, שקבעה כי "כל בני האדם נולדו חופשיים ושווים". חבר המושבעים הסכים וקבע שבט וברום חופשיים. ההחלטה אושרה בערעור על ידי בית המשפט העליון של המדינה.

בט סימנה את חירותה בכך שהיא קיבלה את שמה של אליזבת פרימן, והיא בחרה לעבוד בשכר בבית סדג'וויק, שם סייעה בגידול ילדיהם. היא עבדה שם במשך רוב שארית חייה, וקנתה בית נפרד לה ולבתה לאחר שילדי סדג'וויק גדלו. לאחר מותה של פרימן, בני הזוג סדג'וויק קברו אותה בבית הקברות סטוקברידג' ב-Sedgwick Pie, חלקת המשפחה. המשפחה סימנה את קברה של פרימן באנדרטה כתובה, והיא נמצאת לצד זו של ילדה הרביעית, הסופרת קתרין מריה.[1]

קריירה פוליטית

סדג'וויק, פדרליסט, החל את הקריירה הפוליטית שלו ב-1780 כציר לקונגרס הקונטיננטלי. הוא נבחר כנציג לבית המדינה, ולאחר מכן כסנאטור המדינה. הוא היה חבר באקדמיה האמריקאית לאמנויות ומדעים בשנת 1780.[2]

ב-1789 נבחר סדג'וויק כנציג לקונגרס ממחוז הקונגרס הראשון של מסצ'וסטס, ובמשך הזמן ייצג גם את המחוז השני של מסצ'וסטס, והוא כיהן עד 1796. באותה שנה הוא נבחר לסנאט של ארצות הברית וכיהן עד 1799. ב-1799 הוא נבחר מחדש כחבר בית הנבחרים, הפעם מהמחוז הרביעי, ונבחר ליושב ראש הבית החמישי, וכיהן עד מרץ 1801.

בשנת 1802, סדג'וויק מונה לשופט של בית המשפט העליון של מסצ'וסטס. הוא החזיק בתפקיד עד מותו.

מערכת יחסים פוליטית עם ג'ון אדמס

סדג'וויק היה צעיר בתשע שנים מג'ון אדמס, ציר ב-1780 בקונגרס הקונטיננטלי השני, עורך דין ופוליטיקאי מדינתי ופדרלי. סדג'וויק העריץ מאוד את אדמס ופעל למען בחירתו לנשיאות ב-1796. הוא נכח בהשבעתו של אדמס לנשיא ב-4 במרץ 1797, אז שימש כסנאטור אמריקאי המייצג את מסצ'וסטס. סדג'וויק כינה את השבעתו של אדמס "האירוע הכי מכובד ונשגב" שבו השתתף אי פעם. עם זאת, מחלוקות מדיניות מסוימות התעוררו במהלך ממשלו של אדמס, כולל מאמציו של אדמס להימנע מהסלמה של המלחמה עם צרפת שכללה שליחת קבוצת שליחים לפריז במטרה לנהל משא ומתן על הסכם שלום בר קיימא לסיום ה-quasi-war הלא מוכרזת בין המדינות מ-1798 עד 1800. כאשר נודע לסדג'וויק על מינוי השליחים ושליחתם, "הוא כתב על 'מוחו הריק, הקנאי והחצי תזזיתי' של ג'ון אדמס, אדם שנשלט 'על ידי קפריזה בלבד'"

למרות ההבדלים ביניהם, החל מהבוקר של ה-4 במרץ 1801, היום האחרון לכהונתו של אדמס כנשיא ויום לאחר פרישתו של סדג'וויק כיושב ראש בית הנבחרים של ארצות הברית, סדג'וויק ואדמס נסעו יחד בנסיעה בכרכרה מוושינגטון די. סי. עד מסצ'וסטס.

משפחתו

בסביבות 1767, סדג'וויק התחתן עם אליזבת "אליזה" מייסון, בתו של דיאקון מפרנקלין, קונטיקט. בשנת 1771, סדג'וויק חלה באבעבועות שחורות שאותם העביר לאשתו שהייתה אז בהריון עם הילד הראשון של בני הזוג. היא מתה מהמחלה ב-12 באפריל 1771 בעודה בחודש השמיני להריונה.

סדג'וויק התחתן בפעם השנייה ב-17 באפריל 1774 עם פמלה דווייט ממשפחת ניו אינגלנד דווייט. היא הייתה בתם של בריגדיר גנרל ג'וזף דווייט מברינגטון הגדול ואשתו השנייה, האלמנה אביגיל ויליאמס סרג'נט. אביגיל הייתה בתו של קולונל אפרים ויליאמס, ואחותו למחצה של אפרים ויליאמס הבן, מייסד ויליאמס קולג'.

למשפחת סדג'וויק היו עשרה ילדים, שלושה מהם מתו תוך שנה מהלידה, מה שמשקף את שיעור תמותת התינוקות הגבוה באותה תקופה. הם היו:[3]

  1. אליזבת מייסון סדג'וויק (30 באפריל 1775 – 15 באוקטובר 1827)
  2. ילד נפטר בלידתו ב-27 במרץ 1777.
  3. פרנסס פמלה סדג'וויק (6 במאי 1778 – 20 ביוני 1842)
  4. תאודור סדג'וויק השני (9 בדצמבר 1780 – 1839) נישא לסופרת ספרי הילדים סוזן אן ליווינגסטון. בנם, תאודור סדג'וויק, היה עורך דין וסופר.
  5. קתרין סדג'וויק (11 ביולי 1782 – 3 במרץ 1783)
  6. הנרי דווייט סדג'וויק (18 באפריל 1784 – 1 במרץ 1785)
  7. הנרי דווייט סדג'וויק (22 בספטמבר 1785 – 23 בדצמבר 1831), נכדו היה עורך דין וסופר הנרי דווייט סדג'וויק השלישי.
  8. רוברט סדג'וויק (6 ביוני 1787 – 2 בספטמבר 1841) היה עורך דין שנישא לאליזבת דנה אלרי, נכדתו של ויליאם אלרי, החותם על הכרזת העצמאות.
  9. קתרין מריה סדג'וויק (28 בדצמבר 1789 – 31 ביולי 1876) הפכה לאחת הסופרות הידועות הראשונות בארצות הברית.
  10. צ'ארלס סדג'וויק (15 בדצמבר 1791 – 3 באוגוסט 1856), הפך למזכיר בית המשפט העליון של מסצ'וסטס. נכדו היה האנטומיסט צ'ארלס סדג'וויק מינו.

במהלך הנישואים, סדג'וויק השאיר לעיתים קרובות את אשתו וילדיו בביתם בסטוקברידג', מסצ'וסטס בזמן שהתמקד בבניית הקריירה הפוליטית שלו. היעדרויותיו התכופות, יחד עם מותם של שלושה ילדים והעומס של טיפול בילדים רבים (אם כי בעזרת אמה ומשרתים ועבדים רבים), גרמו לבריאותה הפיזית והנפשית של פמלה להידרדר. לאחר שאמה של פמלה מתה בפברואר 1791, היא פיתחה דיכאון והחלה להפגין סימנים של היפומאניה. [4] היא הייתה במוסד לתקופה מסוימת בדצמבר 1795, אך בריאותה הפיזית והנפשית המשיכה להידרדר בשנים שלאחר שחרורה. היא התאבדה על ידי צריכת רעל ב-20 בספטמבר 1807.

כשמונה חודשים לאחר מותה של פמלה, הודיע סדג'וויק על כוונתו להתחתן עם פנלופה ראסל. ראסל הייתה הבכורה מבין עשרה ילדים (שישה מהם מתו) של ד"ר צ'ארלס ואליזבת (לבית וסאל) ראסל. צ'ארלס ראסל היה רופא משכיל באוניברסיטת הרווארד, אשר בשנת 1771 מונה כרשם בבית המשפט סגן האדמירל.[5] אביה של אליזבת ואסל, הנרי, היה בעל מטעים בולט בג'מייקה והותיר לילדיו ירושה נכבדה. משפחות ראסל וואסל היו לויאליסטים מושבעים שביקשו מקלט באנגליה ובאנטיגואה במהלך מלחמת העצמאות.[5] סדג'וויק וראסל נפגשו כאשר ייצג את דודה, ויליאם ואסל, בתיק הון שהביא נגד מדינת מסצ'וסטס כדי לזכות בבתים ולפדות את הקרקע שהוחרמה במהלך המלחמה.

ילדיו של סדג'וויק נבהלו ונפגעו מכך שאביהם תכנן להינשא כל כך מהר לאחר מות אמם, פמלה. הם גם לא אישרו את "מיס ראסל" שאותה הם ראו בזבזנית שהתעניינה רק בהון של סדג'וויק. בניגוד לרצונות ילדיו, סדג'וויק נישא לראסל ב-7 בנובמבר 1808 בקינגס קפלה בבוסטון.[3] אף אחד מילדיו של סדג'וויק לא הודיע על החתונה ולא השתתף בה. תאודור סדג'וויק ופנלופה ראסל נשארו נשואים עד מותו של סדג'וויק בינואר 1813.

בעלות על עבדים

על פי מחקר שנערך על ידי הוושינגטון פוסט בשנת 2022 והאגודה ההיסטורית של מסצ'וסטס, סדג'וויק החזיק לפחות עבד אחד. שטר מכירה מ-1 ביולי 1777 מראה שהגנרל ג'ון פלוס מכר אישה בשם טון לסדג'וויק בן ה-30.[6][7]

מותו

בעודו על ערש דווי, המיר סדג'וויק את דתו לאוניטריות עם בתו קתרין מריה ובנוכחות ויליאם אלרי צ'נינג.[8] ב-24 בינואר 1813, סדג'וויק מת בבוסטון, מסצ'וסטס בגיל 66. הוא נקבר בסטוקברידג', מסצ'וסטס. קברו נמצא במרכז "פאי סדג'וויק".[1]

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תאודור סדג'וויק בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 "Sedgwick Pie – Listing of Graves, Stockbridge, Massachusetts Cemetery", Sedgwick Website
  2. ^ "Charter of Incorporation of the American Academy of Arts and Sciences". American Academy of Arts and Sciences. נבדק ב-28 ביולי 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ 3.0 3.1 "Sedgwick Genealogy North America: Theodore Sedgwick (1746–1813)". sedgwick.org. נבדק ב-21 בדצמבר 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ Maslin, Janet (22 בינואר 2007). "Out of the Cradle, Endlessly Talking About the Family". The New York Times. נבדק ב-7 באפריל 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ 5.0 5.1 "Charles Russell". Massachusetts Historical Society. masshist.org.
  6. ^ Zauzmer Weil, Julie; Blanco, Adrian; Dominguez, Leo (2022-01-10). "More than 1,700 congressmen once enslaved Black people. This is who they were, and how they shaped the nation". The Washington Post. נבדק ב-2022-01-14.
  7. ^ "Bill of sale from John Fellows to Theodore Sedgwick for Ton (an enslaved person), 1 July 1777". Massachusetts Historical Society. נבדק ב-2022-01-14.
  8. ^ Damon-Bach, Lucinda L.; Clements, Victoria, eds. (2003). Catharine Maria Sedgwick: Critical Perspectives. UPNE. p. xxxiv. ISBN 1555535488.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

תאודור סדג'וויק40146150Q331209