אליזבת פרימן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. אליזבת פרימן (אנגלית: Elizabeth Freeman; ידועה גם כ"בת" (Bet) וכ"מאמבת" (MumBet); נולדה בשנת 1744 לערך, ונפטרה ב-28 בדצמבר 1829) הייתה האפרו-אמריקאית הראשונה שזכתה בחירות (שחרור מהעבדות), לאחר מאבק משפטי במסצ'וסטס. בית המשפט הגבוה פסק לטובתה, וקבע כי העבדות היא מנוגדת לחוקה של המדינה. פסק הדין של בית המשפט הגבוה, נחשב לסופה של העבדות במדינה. פרימן הייתה סמל למאבק האדם למען השוויון והחירות.

בכל עת, כל עוד הייתי עבד, אם הייתה מוצעת לי דקה אחת של חירות, והיה נאמר לי שאני אמות בסוף אותו הרגע, הייתי לוקחת אותו - רק כדי לעמוד רגע אחד בעולמו של אלוהים כאישה חופשית - הייתי עושה זאת.

המקור באנגלית
Any time, any time while I was a slave, if one minute's freedom had been offered to me, and I had been told I must die at the end of that minute, I would have taken it—just to stand one minute on God's airth [sic] a free woman— I would.
— Sedgwick, Catharine Maria (1853). "Slavery in New England". Bentley's Miscellany. London. 34: 417–424.

ביוגרפיה

פרימן הייתה אנאלפביתית ועל כן לא נותר שום תיעוד כתוב עליה. ההיסטוריה המוקדמת של חייה נאספה במחקר עכשווי שכלל איסוף מידע אודותיה ממקורות שונים, כולל רשומות היסטוריות.[1]

פרימן נולדה לתוך העבדות בסביבות שנת 1744, בחווה בבעלות פיטר הוגבום בקלווראק ניו יורק ונקראה בת. כאשר בתו של הוגבום, חנה, התחתנה עם ג'ון אשלי משפילד, מסצ'וסטס בת ואחותה ליזי עברו להתגורר איתם, כשבת הייתה בגיל שבע בלבד[2]. היא נשארה אצל משפחת אשלי עד שנת 1781. בתקופה הזו היא ילדה ילד, אף על פי שאין רישומים על נישואיה. מי שהיה אמור להיות בעלה, כנראה, נהרג במלחמת העצמאות של ארצות הברית.

ג'ון אשלי שהיה עורך דין בוגר אוניברסיטת ייל, היה איש עשיר ובעל קרקעות, ומנהיג בקהילתו. בבית התנהלו דיונים פוליטיים ערים שהביאו לפרסום הצהרת שפילד, שהייתה עצומה נגד עריצות בריטית ומניפסט לזכויות הפרט[3]. פרימן שמעה את הדיונים שהובילו לניסוח ההצהרה שעסקו בחודש ושוויון בין בני האדם[4].

פרימן התעמתה עם הבעלים שלה, חנה אשלי, כאשר הגנה על ילדה צעירה שעבדה גם היא במשק הבית של המשפחה. היא הצילה את הילדה אך נפצעה בזרועה. אחרי שהפצע החלים, פרימן הקפידה לחשוף את הצלקת כך שתשמש כעדות לאלימות שחוותה[5]. הסופרת קתרין סדג'וויק שהכירה את פרימן מאז ינקותה כאישה משוחררת, מצטטת את פרימן: "מאז, הגברת לא הרימה יד על ליזי. כל החורף הזרוע שלי הייתה פצועה אבל הגברת הייתה במצב הרבה יותר גרוע. ושאנשים היו שואלים אותי לפני הגברת: בתי, מי פגע לך בזרוע? הייתי עונה תשאלו את הגברת! [שידעו] מי כאן העבד ומי כאן הגברת האמיתית"[6]. לאחר בתקרית עם חנה אשלי, פרימן עזבה את בית המשפחה[7].

ג'ון אשלי דרש את חזרתה ופנה לבית המשפט. פרימן פנתה לעורך הדין תיאודור סידגוויק, פעיל למען ביטול העבדות, שייצג אותה בית המשפט בדרישה לשחרורה מעבדות[4]. תיאודור סידגוויק ביקש את סיועו של טאפינג רייב (Tapping Reeve), עורך דין ומייסד בית הספר הראשון למשפטים בארצות הברית. הדיון בבית המשפט התקיים באוגוסט 1781, בבית המשפט המחוזי בגרייט ברינגטון, מסצ'וסטסס. לתביעה הצטרף עבד נוסף בשם ברום. דגוויק ורייב טענו לתנאי חוקתי אם "כל בני האדם נולדים חופשיים ושווים" הרי שלמעשה העבדות מבוטלת במדינה. כאשר חבר המושבעים פסק לטובתה של בת וברום, הם הפכו לאפרו-אמריקאים הראשונים ששוחררו מעבדות על בסיס החוקה של מסצ'וסטס[8]. בית המשפט פסק פיצויים על סך שלושים שילינג. אשלי חשב לערער על ההחלטה, אך נמלך בדעתו, ככל הנראה מאחר שפסק הדין שפסק על בסיס החוקה, הסופי ומחייב. לאחר המשפט אשלי הציע לפרימן לחזור לעבוד בשכר בביתו, אך היא סרבה ובחרה לעבוד אצל תיאודור סידגוויק[9]. פרימן עבדה אצל משפחת סידגוויק עד 1808 כמשרתת בכירה ואומנת לילדי המשפחה. הסופרת קתרין סידגוויק, כתבה ספר על חיי האומנת שלה[8].

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Piper, Emilie; Levinson, David (2010). One Minute a Free Woman: Elizabeth Freeman and the Struggle for Freedom. Salisbury, CT: Upper Housatonic Valley National Heritage Area. מסת"ב 978-0-9845492-0-7.
  2. ^ The Slave Who Sued For Freedom | AMERICAN HERITAGE, www.americanheritage.com (באנגלית)
  3. ^ "Elizabeth Freeman | History of American Women". History of American Women (באנגלית אמריקאית). 2011-02-11. נבדק ב-2018-04-29.
  4. ^ 4.0 4.1 Massachusetts Constitution and the Abolition of Slavery, Mass.gov (באנגלית)
  5. ^ "Elizabeth Freeman - Elizabeth Freeman Center". Elizabeth Freeman Center (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2018-04-27.
  6. ^ Piper, Emilie; Levinson, David (2010). One Minute a Free Woman: Elizabeth Freeman and the Struggle for Freedom. Salisbury, CT: Upper Housatonic Valley National Heritage Area. מסת"ב 978-0-9845492-0-7.
  7. ^ Jury Decides in Favor of Elizabeth, www.massmoments.org (באנגלית)
  8. ^ 8.0 8.1 Allen, John., Apartheid south africa : an insider's overview of the origin and effects of separate development., [Place of publication not identified]: iUniverse, 2005, עמ' 405
  9. ^ John R. McKivigan (Editor), Abolitionism and American law, New York: Garland Pub, 1999, עמ' 61-62
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

31352091אליזבת פרימן

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=אליזבת_פרימן&oldid=1765524"