רוברט מ. ט. האנטר

רוברט מ. ט. האנטר
Robert M. T. Hunter

רוברט האנטר
לידה	21 באפריל 1809 לורטו, וירג'יניה, ארצות הברית
פטירה	18 ביולי 1887 (בגיל 78) אלכסנדריה, וירג'יניה, ארצות הברית
שם מלא	רוברט מרסר טליאפרו האנטר
מדינה
מקום קבורה	לורטו, וירג'יניה, ארצות הברית
מזכיר המדינה של קונפדרציית המדינות של אמריקה ה־2 25 ביולי 1861 – 18 בפברואר 1862 (29 שבועות ו־6 ימים) תחת נשיא קונפדרציית המדינות של אמריקה ג'פרסון דייוויס → רוברט טומבס יהודה פיליפ בנימין ←
חבר הסנאט של קונפדרציית המדינות של אמריקה מטעם וירג'יניה 18 ביוני 1862 – 10 במאי 1865 (שנתיים ו־46 שבועות)
הנשיא הזמני של הסנאט של קונפדרציית המדינות של אמריקה 18 ביוני 1862 – 10 במאי 1865 (שנתיים ו־46 שבועות)
חבר הסנאט של ארצות הברית מטעם וירג'יניה 4 במרץ 1847 – 28 במרץ 1861 (14 שנים)
יושב ראש בית הנבחרים של ארצות הברית ה־14 16 בדצמבר 1839 – 4 במרץ 1841 (שנה ו־11 שבועות) → ג'יימס פולק ג'ון וייט ←
חבר בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם וירג'יניה 4 במרץ 1837 – 3 במרץ 1843 (6 שנים)
4 במרץ 1845 – 3 במרץ 1847 (שנתיים)

רוברט מרסר טליאפרו האנטר (באנגלית: Robert Mercer Taliaferro Hunter;‏ 21 באפריל 1809 – 18 ביולי 1887) היה פוליטיקאי, עורך דין ובעל מטעים אמריקאי מוירג'יניה. בין השנים 1837 – 1843 ובין השנים 1845 – 1847 הוא היה חבר בית הנבחרים של ארצות הברית, מתוכם בין השנים 1839 – 1841 הוא כיהן כיושב ראש בית הנבחרים של הבית ובין השנים 1847 – 1861 הוא היה חבר הסנאט של ארצות הברית. בין השנים 1861 –1862, במהלך מלחמת האזרחים האמריקנית, כיהן האנטר כמזכיר המדינה של הקונפדרציה ולאחר מכן, בין השנים 1862 – 1865, הוא היה חבר הסנאט של הקונפדרציה. הוא היה אחד המבקרים התקיפים של נשיא הקונפדרציה ג'פרסון דייוויס. לאחר המלחמה לא עלה בידו של האנטר להיבחר מחדש לסנאט, אך הוא שימש כשר האוצר של וירג'יניה בין השנים 1874 – 1880 ולאחר מכן פרש לחוותו. לאחר שעמיתו הדמוקרט גרובר קליבלנד נבחר כנשיא ארצות הברית ב-1884, מונה האנטר כגובה המכס של נמל טאפאהאנוק , תפקיד אותו הוא מילא עד מותו.

ראשית חייו

רוברט האנטר נולד באחוזת "מאונט פלזנט" שליד לורטו, מחוז אסקס, וירג'יניה, לג'יימס האנטר (1826-1774) ולרעייתו מריה (גארנט) האנטר (1811-1777). המשפחה הייתה נצר למשפחות הראשונות של וירג'יניה. אבי אמו, הנרי גארנט היה אחד מבעלי הקרקעות הגדולים בארצות הברית, אחיה, ג'יימס מ. גארנט ורוברט ס. גארנט היו חברי הקונגרס של ארצות הברית. מריה האנטר מתה בעת שילדה את ויליאם גארנט האנטר כאשר רוברט האנטר היה בן שנתיים, וזמן קצר לאחר מכן מת אחד מאחיו הבוגרים, ויליאם האנטר שהיה בן חמש. בתחילה הוא חונך על ידי מורים פרטיים. בגיל 17 נכנס רוברט האנטר לאוניברסיטת וירג'יניה, זמן קצר לאחר מות אביו והוא היה אחד מבוגריה הראשונים. בתקופת לימודיו היה האנטר חבר בחברה לספרות ולדיבייט על שם ג'פרסון ולאחר מכן הוא למד משפטים בבית הספר למשפטים וינצ'סטר.

קריירה פוליטית

ב-1830 התקבל האנטר ללשכת עורכי הדין של וירג'יניה. ב-1834 הוא נבחר לייצג את מחוז אסקס בבית הנבחרים של המדינה וירש את ריצ'רד ביילור. ב-1835 וב-1836 הוא נבחר מחדש אך בשנה לאחר מכן התפטר לאחר שניצח בבחירות לבית הנבחרים של ארצות הברית מטעם המפלגה הוויגית והיה לאדם הצעיר ביותר שכיהן מעולם בבית. ב-1841 הוא נבחר מחדש. ב-1843 הוא הובס בבחירות אך שב לבית הנבחרים ב-1844. האנטר תמך בסיפוחה של טקסס ובפשרה בסוגיית אורגון והוביל את המאמצים להחזיר את אלכסנדריה בחזרה לתחומי וירג'יניה (הוצאתה מתחומי מחוז קולומביה). לאחר ההפסד בבחירות 1842 עבר האנטר מפלגה והיה לחבר במפלגה הדמוקרטית. ב-1845 הוא הושבע מחדש כחבר בית הנבחרים ותמך בחוקי המיסוי של 1846.

ב-1846 בחרה האספה הכללית של וירג'יניה בהאנטר לייצג אותה בסנאט ארצות הברית. הוא נכנס לתפקידו ב-1847 ונבחר מחדש ב-1852 וב-1858. האנטר המשיך לתמוך בעבדות ובהרחבתה. הוא תמך בהרחבת קו פשרת מיזורי עד לחוף האוקיינוס השקט, התנגד לביטול סחר העבדים במחוז קולומביה וכן לכל התערבות בניהולו בכל מדינה או טריטוריה ותמך בחוק העבד הנמלט של 1850. ב-1852 נשא האנטר נאום בריצ'מונד בו תמך בזכויות המדינות ובמושב הקונגרס של 1857 – 1858 הוא תמך בכניסתה של קנזס לאיחוד על בסיס חוקת לקומפטון שתמכה בעבדות.

בסנאט נבחר האנטר ב-1850 ליושב ראש ועדת הכספים. יוחסה לו ההחלטה על הפחתת כמות הכסף במטבעות כסף בעריכים נמוכים, וכך הוא סייע לקדם את הצעת החוק מספר 271 של הסנאט שבסופו של דבר הפכה לחוק המטבע של 1853. האנטר גם ניסח וקידם את חוק המיסוי של 1857, שבמסגרתו הופחתו מיסים ואת יצירת מערכת מחסני הערובה, אף על פי שכך הופחתו הכנסות הממשל הפדרלי. הוא גם דחף ליישום רפורמה בשירות הציבורי. ב-1853 דחה האנטר את הצעתו של הנשיא מילרד פילמור להתמנות כמזכיר המדינה.

בינואר 1860 נשא האנטר נאום לטובת העבדות ולטובת זכותם של בעלי העבדים לקחת איתם את עבדיהם אל הטריטוריות של ארצות הברית. בישיבה הראשונה של הוועידה הלאומית של המפלגה הדמוקרטית שהתקיימה ב-1860 בצ'ארלסטון, קרוליינה הדרומית, היה האנטר מתמודד למינוי לנשיאות, אך הוא זכה לתמיכה מועטה מהמשלחת מווירג'יניה. בשבעה מתוך שמונה סבבי ההצבעה הראשונים, הוא היה שני בהפרש גדול ממנהיג המפלגה, סטיבן דאגלס, וב-42 סבבי ההצבעה הבאים הוא דורג במקום השלישי. כאשר התכנסה הוועידה מחדש בבולטימור, פרשו רוב הדרומיים מהמרוץ, כולל האנטר, ודאגלס זכה במועמדות המפלגה לנשיאות.

האנטר לא ראה בבחירתו של אברהם לינקולן כשלעצמה כסיבה מספקת לפרישה. ב-11 בינואר 1861 הוא הציע תוכנית מפורטת אך לא מעשית כדי לגשר על הפערים בין הצפון לבין הדרום. כאשר מאמץ זה ומאמצים נוספים דומים כשלו, דחק האנטר בחשאי במדינתו להעביר את החלטת הפרישה באפריל 1861. הוא הורחק מהסנאט על תמיכה בפרישה. אחת ההצעות הייתה שהוא יבחר כנשיא הקונפדרציה החדשה, כשעמיתו לחברות בסנאט, ג'פרסון דייוויס יתמנה כמפקד צבא הקונפדרציה. מצביעים בחלקים בווירג'יניה שלא פרשו בחרו בתומך האיחוד ג'ון ס קרלייל כדי למלא את מקומו של האנטר עד תום תקופת הכהונה.

מלחמת האזרחים

שטר של 10 דולר של הקונפדרציה עם דמותו של האנטר.

ביולי 1861 מינה נשיא הקונפדרציה ג'פרסון דייוויס את האנטר כמזכיר המדינה של הקונפדרציה. ב-18 בפברואר 1862 הוא התפטר מתפקידו לאחר בחירתו לסנאט של הקונפדרציה. האנטר כיהן בסנאט בריצ'מונד עד תום המלחמה ובמהלך כל התקופה הזו הוא כיהן כנשיא הזמני של הסנאט. דמותו הופיע על שטר של 10 דולר של הקונפדרציה.

כסנאטור הפך האנטר למבקר חריף של נשיא הקונפדרציה דייוויס. על אף החיכוך בין השניים, מינה דייוויס את האנטר כאחד משלושת הנציגים שנשלחו לשיחות השלום בפברואר 1865. האנטר פגש את נשיא ארצות הברית אברהם לינקולן ואת מזכיר המדינה ויליאם סיוארד בוועידת האמפטון רודס. אך לאחר שלינקולן סירב להכיר בעצמאותה של הקונפדרציה, ישב האנטר בראש פגישה בריצ'מונד בה התחייבו אנשי הקונפדרציה שהם לעולם לא יניחו את נשקם לפני שישיגו את עצמאותם. לאחר כניעתו של הגנרל רוברט אדוארד לי, זימן הנשיא לינקולן את האנטר להתייעצות בנוגע לחזרתה של וירג'יניה לאיחוד.

רבים מקרובי משפחתו של האנטר ממשפחת גארנט היו לקצינים בצבא הקונפדרציה ובן דודו, השופט מוסקו גארנט פיקד על משמר הבית במחוז אסקס. בני דודו ממשפחת אמו שהיו קצינים בצבא ארצות הברית ושהפכו לגנרלים בצבא הקונפדרציה, רוברט ס. גארנט וריצ'רד ב. גארנט, נהרגו שניהם במלחמה. בנו, ג'יימס ד. האנטר גויס כטוראי בפלוגה של רגימנט הפרשים התשיעי של וירג'יניה שהתארגנה בדצמבר 1861 כשלוטננט גארנט נמנה עם קציניה ובתחילה הוצבה להגן על נהר רפהנוק ועל ערי הנמל השוכנות למימיו, פלמות' ופרדריקסבורג. ג'יימס ד. האנטר שירת חודשים ספורים בלבד לפני ששוחרר על רקע בריאותי ביולי 1862, אך הוא השתתף בפשיטות בפיקודם של גנרל סטויארט וקפטן ויליאם לאטן במתקפת שבעת הימים בפיקודו של הגנרל לי שהסתיימו במערכת חצי האי. למעט רוברט האנטר הבן שנודע כ"האנטר מטאליפרו" ושהתגייס לחיל הרגלים של צבא הקונפדרציה, בניו האחרים של האנטר האב לא שירתו בצבא.

כאשר הועלתה ההצעה בשלבים המאוחרים של המלחמה שלעבדים יינתן נשק והם ישרתו בצבא הקונפדרציה תמורת חירותם, התנגד לכך האנטר נחרצות בנאום ארוך שנשא בגנות ההצעה, אך לאחר שבית המחוקקים של וירג'יניה העביר החלטה מנוגדת, הוא הצביע בעדה אך תחת מחאה.

שנותיו האחרונות

ב-1867 העניק הנשיא אנדרו ג'ונסון חנינה להאנטר על פעולותיו לתמיכה במדינות הקונפדרציה. הוא התמודד שוב באי הצלחה על מושב בסנאט ב-1874 כדי לנסות ולרשת את הרפובליקני היוניוניסט ג'ון פ. לואיס ובמקומו ניצח ותיק צבא הקונפדרציה וגיבור המלחמה רוברט א. וית'רס מהמפלגה השמרנית. לאחר תבוסתו זו, קיבל האנטר מינוי כשר האוצר של וירג'יניה וכיהן בתפקיד זה מ-1874 עד 1880, כאשר הוא שב לאחוזתו. האנטר פרסם ספר בשם "מקורות המלחמה האחרונה" (Origin of the Late War), על הגורמים למלחמת האזרחים. מ-1885 ועד מותו הוא שימש בתפקיד גובה המכס של נמל טאפאהאנוק.

רוברט האנטר נפטר ליד לוידס, וירג'יניה ב-1887. הוא נטמן באחוזת הקבר המשפחתית של משפחת גארנט בלורטו שבמחוז אסקס.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא רוברט מ. ט. האנטר בוויקישיתוף

• רוברט מ. ט. האנטר באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
• Hunter, Martha T. (1903). A Memoir of Robert M. T. Hunter. Washington, DC: The Neale Publishing Company.
• 
  שגיאות פרמטריות בתבנית:Find a Grave
  פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

28138192רוברט מ. ט. האנטר