טיפ אוניל

טיפ אוניל
Tip O'Neill
	טיפ אוניל, 1978
לידה	9 בדצמבר 1912; קיימברידג', מסצ'וסטס
פטירה	5 בינואר 1994 (בגיל 81); בוסטון
מדינה	ארצות הברית
מפלגה	המפלגה הדמוקרטית
	4 בינואר 1977 – 3 בינואר 1987; (10 שנים)
	→ קארל אלברט ג'ים רייט ←
	3 בינואר 1973 – 3 בינואר 1977; (4 שנים)
	3 בינואר 1973 – 3 בינואר 1977; (4 שנים)
	3 בינואר 1971 – 3 בינואר 1973; (שנתיים)
	3 בינואר 1971 – 3 בינואר 1973; (שנתיים)
	3 בינואר 1953 – 3 בינואר 1987; (34 שנים)
	→ ג'ון פיצג'רלד קנדי ג'וזף פטריק קנדי השני ←
מחוז בחירה	המחוז ה-11 בשנים 1953-1963 ; המחוז ה-8 בשנים 1963-1987
	1949–1953; (כ־4 שנים)
	1949–1953; (כ־4 שנים)
	1937–1953; (כ־16 שנים)
	1937–1953; (כ־16 שנים)

תומאס פיליפ "טיפ" אוניל (באנגלית: Thomas Phillip "Tip" O'Neill;‏ 9 בדצמבר 1912 – 5 בינואר 1994) היה פוליטיקאי אמריקאי מהמפלגה הדמוקרטית, אשר כיהן כיושב ראש בית הנבחרים של ארצות הברית בין השנים 1977–1987. כדמוקרט ליברל בולט ובעל השפעה, ייצג אוניל אזורים בסביבת בוסטון שבמסצ'וסטס בבית הנבחרים האמריקאי, משנת 1953 ועד פרישתו מן הפוליטיקה בינואר 1987. הוא היה יושב ראש בית הנבחרים היחידי ששירת במשך 5 כהונות רצופות, וכן השלישי בהיסטוריה האמריקאית באורך כהונתו, לאחר סם רייבורן והנרי קליי.

ביוגרפיה

אוניל נולד בקיימברידג', מסצ'וסטס. אמו נפטרה כשמלאו לו תשעה חודשים, והוא גודל על ידי מנהלת משק בית עד שאביו התחתן מחדש כשהיה בן 8. בילדותו קיבל את הכינוי "טיפ" על שם שחקן הבייסבול הקנדי ג'יימס "טיפ" אוניל. ב-1936 סיים תואר ראשון בבוסטון קולג'. אוניל היה אקטיבי לראשונה בפוליטיקה בגיל 15, כשעבד עבור הקמפיין של אל סמית' בבחירות לנשיאות 1928. 4 שנים לאחר השתתף בקמפיין של פרנקלין דלאנו רוזוולט. בעת לימודיו בבוסטון קולג' רץ למועצת העיר של קיימברידג' – אך הפסיד; תבוסתו הראשונה בחייו הפוליטיים. מסע בחירות זה לימדו את הסלוגן המוכר ביותר שלו: "כל הפוליטיקה היא מקומית".

לאחר סיום לימודיו ב-1936 נבחר לראשונה לבית הנבחרים של מדינת מסצ'וסטס, בעת תנאים כלכליים קשים של תושבי אזורו. ניסיונו מתקופה זו דחף אותו לתמוך בניו דיל של הנשיא רוזוולט, שבאותה עת כבר יושמו במלואן, מה שגרם לו לתמוך במעורבות ממשלתית לפתרון בעיות השוק החופשי בחברה. ב-1949 הפך ליושב ראש בית הנבחרים הדמוקרטי הראשון בהיסטוריה של מדינת מסצ'וסטס. הוא נשאר בתפקיד זה עד 1952, עד שרץ לבית הנבחרים של ארצות הברית כדי לתפוס את מושבו של הסנאטור-הנבחר, ג'ון פיצג'רלד קנדי, שרץ לסנאט.

מאז נבחר אוניל 16 פעמים נוספות, ואף פעם לא זכה לאתגר משמעותי נגדו בבחירות. מושבו, שכיסה את החלק הצפוני של בוסטון, היה תחילה המחוז ה-11 אך ב-1936 שונה למחוז ה-8. ב-1967 יצא נגד הנשיא ממפלגתו לינדון ג'ונסון בהתנגדותו למעורבות האמריקנית במלחמת וייטנאם. ב-1972 מונה למצליף סיעת הרוב בבית הנבחרים, הדרגה השלישית בחשיבותה בסיעה הדמוקרטית בבית הנבחרים. ב-1973 נבחר למנהיג הרוב בבית הנבחרים לאחר מותו של המחזיק בתפקיד דאז, הייל בוגס. בעת תפקידו היה הדמוקרט הבולט ביותר בבית הנבחרים שקרא להדחתו של הנשיא ריצ'רד ניקסון בשל מעורבותו בפרשת ווטרגייט.

כתוצאה משערורייה שהביאה להתפטרותו של יושב ראש בית הנבחרים הדמוקרטי דאז ב-1977, קארל אלברט, נבחר אוניל לתפקיד והחל את כהונתו בינואר באותה שנה, מספר ימים טרם השבעתו של הנשיא הנבחר ג'ימי קרטר. אף על פי שהמפלגה הדמוקרטית החזיקה ברוב גדול בשני בתי הקונגרס וכן בנשיא דמוקרט בבית הלבן, נתקלו אוניל וחבריו לסיעה בקשיים עם ממשל קרטר הנוגעים לחקיקה ועימותים אישיים. בהמשך, חרף בחירתו של רונלד רייגן לנשיאות, הצליח אוניל לשמור על רוב סיעתו בבית הנבחרים, נלחם לאורך כהונתו של רייגן במדיניות הפנים והביטחון שלו, והיה סמל להתנגדות האופוזיציונית לנשיא בקונגרס. על אף הניגוד האידאולוגי בין השניים, עבדו רייגן ואוניל על נושאים משותפים יחד.

לאחר פרישתו מן הקונגרס ב-1987 פרסם אוניל אוטוביוגרפיה, "Man of the House", שזכתה להצלחה רבה ועזרה להפיכתו לאייקון. בנובמבר 1991 קיבל את מדליית החירות הנשיאותית מהנשיא ג'ורג' הרברט ווקר בוש. בינואר 1994 נפטר מדום לב.

אוניל היה נשוי למילדרד אן "מילי" מילר (1914–2003) ולזוג נולדו 4 ילדים.