נתניאל מייקון

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נתניאל מייקון
לידה 17 בדצמבר 1757
וורנטון, פרובינציית קרוליינה הצפונית, אמריקה הבריטית
פטירה 29 ביוני 1837 (בגיל 79)
וורנטון, קרוליינה הצפונית, ארצות הברית
מדינה ארצות הברית
מקום קבורה מחוז וורן
השכלה אוניברסיטת פרינסטון
מפלגה המפלגה הדמוקרטית-רפובליקנית

נתניאל מייקון (באנגלית: Nathaniel Macon‏; 17 בדצמבר 1757 – 29 ביוני 1837) היה פוליטיקאי אמריקאי שייצג את קרוליינה הצפונית בשני בתי הקונגרס. הוא היה יושב ראש בית הנבחרים החמישי, וכיהן בין השנים 1801–1807. הוא היה חבר בבית הנבחרים של ארצות הברית מ-1791 עד 1815 וחבר בסנאט של ארצות הברית מ-1815 עד 1828. הוא התנגד לאשרור חוקת ארצות הברית ולמדיניות הכלכלית הפדרליסטית של אלכסנדר המילטון. מ-1826 עד 1827, כיהן כנשיא הזמני של הסנאט של ארצות הברית. תומאס ג'פרסון כינה אותו "אולטימוס רומנורום" - "אחרון הרומאים".

במהלך הקריירה הפוליטית שלו הוא היה דובר הפלג הרפובליקני הישן של המפלגה הדמוקרטית-רפובליקנית שרצה להגביל בקפדנות את הממשל הפדרלי של ארצות הברית. יחד עם הרפובליקנים הישנים ג'ון רנדולף וג'ון טיילור, מייקון התנגד לעיתים קרובות להצעות מדיניות פנים שונות, ובאופן כללי התנגד לשיפורים הפנימיים שקידמו הנרי קליי וג'ון קלהון.

מייקון, כמגן רציני של העבדות, הצביע נגד פשרת מיזורי ב-1820. בבחירות לנשיאות של 1824, הוא קיבל מספר קולות אלקטורליים לסגן הנשיא, אף על פי שסירב להתמודד, בתור השותף למרוץ של ויליאם האריס קרופורד. הוא גם כיהן כנשיא הוועידה החוקתית של קרוליינה הצפונית ב-1835.

לאחר שעזב את התפקיד הציבורי, הוא שימש כנאמן של אוניברסיטת קרוליינה הצפונית בצ'אפל היל ומחה על האיום של הנשיא אנדרו ג'קסון להשתמש בכוח במהלך משבר הביטול.

ביוגרפיה

ראשית חייו

נתנאל מייקון נולד ב-17 בדצמבר 1757 ליד וורנטון, פרובינציית קרוליינה הצפונית, בנו של מייג'ור גדעון מייקון, יליד וירג'יניה, ופריסילה ג'ונס ילידת קרוליינה הצפונית, ודרך סבו רבא, קולונל גדעון מייקון, אזרח אנגלי מרקע הוגנוטי צרפתי. נתנאל היה בן דודה השני של הגברת הראשונה מרתה דנדרידג' וושינגטון. [1] [2]

מייג'ור גדעון מייקון בנה את "אחוזת מייקון" והפך למנהל מטע טבק משגשג, שם נולד נתניאל כילדם השישי של גדעון ופריסילה כשהיה רק בן שנתיים אביו נפטר ב-1761. עם מותו, החזיק גדעון 3,000 acres (12 קילומטרים רבועים) של אדמה ו-25–30 עבדים. [3] נתניאל ירש שתי חלקות אדמה וכל כלי הנפחות של אביו. גדעון גם השאיר לבנו שלושה עבדים: ג'ורג', רוב ולוסי.

מייקון למד בפרינסטון עם שכנו בנג'מין הוקינס (בתמונה)

השכלה

בשנת 1766, פריסילה (ג'ונס) מייקון, שהייתה כעת אשתו של ג'יימס רנסום, סידרה את חינוך שניים מבניה, נתניאל וג'ון, יחד עם שני בניו של שכנה פילמון הוקינס השני. לצורך כך הם העסיקו את מר צ'ארלס פטיגרו, שלימים הפך למנהל האקדמיה של אדנטון ב-1733. שני האחים ושכניהם, ג'וזף ובנג'מין הוקינס, לימים סנאטור ושליח אמריקאי לאינדיאנים, התחנכו מ-1766 עד 1773.

שלושה מתוך ארבעת הבנים (נתניאל ובנג'מין ביניהם) המשיכו את לימודיהם ב"קולג' של ניו ג'רזי" בפרינסטון כחלק מהשיעור של 1777. [4] נתנאל ובנג'מין לא סיימו את לימודיהם.

המהפכה האמריקאית

מייקון מילא תפקיד צבאי קצר במהלך המהפכה האמריקאית. [5] הוא חזר לקרוליינה הצפונית בסתיו 1776, ולמד משפטים במשך שלוש שנים. הוא הצטרף שוב לצבא המהפכה כטוראי ב-1780, וככל הנראה נכח בקרב קמדן.

נישואים ומשפחה

מייקון פגש את האנה פלאמר בשנת 1782 בוורנטון, קרוליינה הצפונית. הוריה ויליאם פלאמר ומרי הייז היו בני וירג'יניה כמו הוריו של מייקון, והם היו "מחוברים היטב". ולאחר מספר חודשים החליטו האנה ונתניאל להינשא.

עריכת דין

אחיה היה עורך הדין קמפ פלאמר, סבו של קמפ פלאמר באטל. קמפ פלאמר ונתניאל מייקון היו שניהם חלק מ"וורן ג'ונטו " שכלל גם את ג'יימס טרנר, ולדון אדוארדס, ויליאם הוקינס וויליאם מילר, כולם שלטו בחיים הפוליטיים של קרוליינה הצפונית באותה תקופה. [6] קמפ פלאמר היה הבעלים השני של הבית העתיק ביותר בוורנטון. הבעלים המקורי היה מרמדוק ג'ונסון, שהתחתן עם אחותו למחצה של מייקון, היקסי רנסום. [7] אח נוסף של פלאמר היה ויליאם פלאמר השני, שנישא לאחותו למחצה של מייקון בטסי רנסום.

ילדים, מוות וקבורה

בית הקברות של מייקון ליד ווהן, קרוליינה הצפונית. הוא נשאר טמון באבנים, לפי בקשתו.

למשפחת מייקון היו שלושה ילדים:

  • בטסי קמפ מייקון (12 בספטמבר 1784 – 10 בנובמבר 1829) נישאה לוויליאם ג'ון מרטין (6 במרץ 1781 – 11 בדצמבר 1828)
  • פלאמר מייקון (14 באפריל 1786 – 26 ביולי 1792)
  • סייגנורה מייקון (15 בנובמבר 1787 – 16 באוגוסט 1825) נישאה לוויליאם איטון

אשתו של מייקון, האנה, נפטרה ב-11 ביולי 1790, כשהייתה רק בת 29. למרות שנתניאל היה רק בן 32 במותה, הוא מעולם לא נישא בשנית.[8] אומרים שהוא היה מסור לאשתו, וחיי הרווקות הארוכים שלו בעקבות מותה המוקדם יעידו על כך שהיה נאמן לזכרה.

שרידיה נקברו לא הרחק מביתם בגבולות חצרם. בנם היחיד מת קצת יותר משנה אחרי האנה ונקבר לצידה. כשנתניאל מת ב-29 ביולי 1837, בגיל 79, הוא הובא למנוחות ליד אשתו ובנו. כבקשתו, מקום קבריהם כוסה בערמה גדולה של אבני צור כדי שהאדמה תישאר לא מעובדת; מייקון האמין שאף אחד לא יטרח להסיר את כל אבני הצור כדי להשתמש באדמה, ובכך לשמר את אתר הקבורה.

מטע באק ספרינג

מייקון ואשתו בנו את ביתם ב-Hubquarter Creek במטע שלהם הידוע בשם "מטע באק ספרינג". צוואתו של אביו של מייקון, גדעון, הוריש לו אדמות בנחל שוקו ו"חמש מאות דונם של אדמה שנמצאת משני עברי נחל Hubquarter". היא הייתה בערך 12 מיל (19 קילומטרים) צפונית לוורנטון, ליד רואנוק ראפידס.[8] המטע שלו התרחב ל-1,945 דונם, שירתו בו 70 עבדים, איתם עבד לעיתים קרובות יחד בשדות, וכן שימש כשופט השלום ונאמן של אקדמיית וורנטון. הוא גידל סוסי מרוץ גזעיים והיה לו להקת כלבי שועל, בשנת 1819 אירח את הנשיא מונרו לציד.

חיים פוליטיים

הוא כיהן בסנאט של קרוליינה הצפונית עבור מחוז וורן בשנים 1781, 1782 ו-1784.[9]

מייקון התנגד לחוקה ובילה את ארבעת העשורים שלו בקונגרס כדי לוודא שהממשלה הלאומית תישאר חלשה. במשך 37 שנים הוא היה החבר השולל הבולט בקונגרס - "רדיקל שלילי". נאמר עליו שבמשך כל כהונתו אף חבר אחר לא הצביע כל כך הרבה קולות שליליים. "שלילה הייתה המילה והזרוע שלו".

תומאס ג'פרסון (בתמונה) כינה את מייקון "אחרון הרומאים".

הוא היה כפרי ומקומי, והכלכלה הייתה התשוקה של הקריירה הציבורית שלו. "כלכלת הכסף הציבורי שלו הייתה הסירוב החמור, החריף, המחמיר והמתמיד של כמעט כל מענק שניתן היה להציע". איתו, "לא רק ש... החסינות הייתה הסבסוד הטוב ביותר - אלא... היחידה".

הוא תמך בכל מדיניות החוץ של ג'פרסון ומדיסון מ-1801 עד 1817. מייקון תיעב את אלכסנדר המילטון ואת התוכנית הפדרליסטית.

1791 עד 1799

הוא היה עוין במיוחד לצי, מחשש שההוצאה תיצור עניין פיננסי. הוא התנגד בחריפות להסכם ג'יי ב-1795, לחוקי הזרים וההמרדה של 1798 ולתנועה למלחמה עם צרפת בשנים 1798–1799. מייקון תמך בהחלטות קנטקי ווירג'יניה, שכללו התנגדות לחוקי הזרים וההמרדה.

1800 עד 1809

מייקון כיהן כיו"ר בית הנבחרים בין השנים 1801–1807. הוא היה האדם החמישי, והדרומי הראשון שכיהן בתפקיד. הוא תמך ברכישת לואיזיאנה ב-1803, וניסה לגרום לג'פרסון לרכוש גם את פלורידה. ג'פרסון הציע את תפקיד מנהל הדואר למייקון לפחות פעמיים, אך הוא סירב לקבל את התפקיד.[10]

חבר הקונגרס של וירג'יניה ג'ון רנדולף (בתמונה) היה מנהיג סיעת קוויד.

במהלך כהונתו השנייה כיושב ראש, מייקון נפרד מג'פרסון, מתוך אמונה שהנשיא סטה מעקרונות היסוד של הרפובליקניות – הקפדה על בנייה חוקתית וריבונות המדינות, והחל לשתף פעולה יותר עם ג'ון רנדולף וג'ון טיילור כחלק מסיעת הקווידס המפוצלת של המפלגה הדמוקרטית-רפובליקנית. למרות זאת, הוא עדיין זכה בדוחק בקדנציה שלישית.

הוא לא חיפש קדנציה רביעית כיושב ראש בית הנבחרים כאשר הקונגרס העשירי התכנס ב-1807. במקום זאת הוא עמד בראש הוועדה ליחסי חוץ.[10]

1810 עד 1819

הצעת החוק מס' 1 של מייקון תקפה את הספנות הבריטית, אך היא הובסה. במאי 1810 התקבלה הצעת חוק מס' 2 של מייקון, שנתנה לנשיא סמכות להשעות את הסחר עם בריטניה או צרפת אם האחרת תפסיק להפריע למסחר בארצות הברית. מייקון לא כתב ולא אישר את הצעת חוק מס' 2. מייקון תמך במדיסון בהכרזת מלחמת 1812; הוא התנגד לגיוס לבניית הצבא והתנגד להעלאת מיסים.

הוא אמנם העדיף בניית כבישים מסוימת על ידי הממשלה הפדרלית, אך בדרך כלל התנגד למדיניות השיפורים הפנימיים שקידמו הנרי קליי וג'ון קלהון. הוא התנגד להקמת הבנק של ארצות הברית ב-1811 וב-1816, והצביע באופן אחיד נגד כל צורה של תעריף מגן.

1820 עד 1828

הוא תמיד היה מגן רציני של העבדות. בוויכוח לגבי מיזורי ב-1820 הוא הצביע נגד הפשרה שתיווך הנרי קליי. מייקון גם נחשב למועמד פוטנציאלי לנשיאות ב-1824 אך סירב. מייקון זכה ב-24 קולות אלקטורליים לסגן הנשיא בתור שותפו למרוץ של ויליאם האריס קרופורד. מייקון התבקש להתמודד שוב על תפקיד סגן הנשיא בשנת 1828 אך סירב.

לאחר הפרישה

בין שאר פעולותיו הציבוריות בפנסיה היו כתיבת מכתב ב-1832 לנשיא ג'קסון במחאה על השימוש המאוים בפעולה צבאית כדי לדכא את המבטלים של קרוליינה הדרומית. הוא כתב לסמואל פ' קרסון שהוא מאמין בזכות ההיפרדות: "ממשלת דעה שהוקמה על ידי מדינות ריבוניות למטרות מיוחדות אינה יכולה להישמר בכוח".

הוא כיהן כנשיא ועידת 1835 לתיקון ורפורמה בחוקת קרוליינה הצפונית. התיקונים שהתקבלו בחוקת המדינה התייחסו בעיקר לרפורמה פוליטית ולדמוקרטיה רבה יותר. הוא התנגד במידה רבה לתיקונים שהתקבלו. הוא גם שימש כנאמן של אוניברסיטת קרוליינה הצפונית בצ'אפל היל, ותמך במרטין ואן ביורן בבחירות 1836.

מייקון מת בוורנטון, קרוליינה הצפונית ב-29 ביוני 1837.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נתניאל מייקון בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ Brady, Patricia (2006-05-30). Martha Washington: An American Life (באנגלית). Penguin. ISBN 9781101118818.
  2. ^ Virginia Gleanings in England: Abstracts of 17th and 18th-century English Wills and Administrations Relating to Virginia and Virginians : A Consolidation of Articles from the Virginia Magazine of History and Biography. Genealogical Publishing Com. 4 במאי 1980. ISBN 978-0-8063-0869-2. {{cite book}}: (עזרה)
  3. ^ "Slaves of Nathaniel Macon".
  4. ^ Pound, Merritt B. (באוגוסט 2009). Benjamin Hawkins, Indian Agent. University of Georgia Press. ISBN 9780820334516. {{cite book}}: (עזרה)
  5. ^ Edwards, Weldon Nathaniel (1862). Memoir of Nathaniel Macon, of North Carolina (באנגלית). Raleigh Register Steam Power Press.
  6. ^ Powell, William S. (9 בנובמבר 2000). Dictionary of North Carolina Biography: Vol. 5, P-S. Univ of North Carolina Press. ISBN 9780807867006 – via Google Books. {{cite book}}: (עזרה)
  7. ^ "The Marmaduke Johnson House: A Warren County (and national) treasure hidden in plain sight". The Warren Record. נבדק ב-2018-09-01.
  8. ^ 8.0 8.1 Southwick, Leslie H. (1998-01-01). Presidential Also-rans and Running Mates, 1788 Through 1996 (באנגלית). McFarland & Company. ISBN 9780786403103.
  9. ^ Wheeler, John H. (1874). "The Legislative Manual and Political Register of the State of North Carolina". נבדק ב-9 באפריל 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ 10.0 10.1 Glass, Andrew (29 ביוני 2016). "Nathaniel Macon, former speaker, dies, June 29, 1837". Politico. נבדק ב-12 במרץ 2019. {{cite web}}: (עזרה)
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

נתניאל מייקון40258971Q1733790

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=נתניאל_מייקון&oldid=2865546"