שירת הסטיקר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


שגיאות פרמטריות בתבנית:סינגל

'סוג: סינגלים עברי' אינו ערך חוקי

שירת הסטיקר
ShiratHasticker.jpg
סינגל בביצוע הדג נחש
מתוך האלבום חומר מקומי
יצא לאור 2004
הוקלט 2004
סוגה היפ-הופ
אורך 4:19
חברת תקליטים הד ארצי
כתיבה דויד גרוסמן
לחן חברי "הדג נחש"
הפקה יוסי פיין
מכונית בישראל (2002) ועליה חלק מהסטיקרים המופיעים בשיר

שירת הסטיקר הוא שיר מחאה עברי שנכתב על ידי דויד גרוסמן והולחן על ידי חברי להקת הדג נחש, שביצעה אותו. השיר, שבו מתארחת אהובה עוזרי, המנגנת על בולבול טרנג, יצא בשנת 2004 ושולב באלבומה של הלהקה "חומר מקומי". מילות השיר משלבות טקסטים הלקוחים מסטיקרים שונים בנושאי פוליטיקה, דת וחברה.

רקע וכתיבה

גרוסמן סיפר שהתחיל לאסוף סטיקרים, ולבקש ממשפחתו לאסוף סטיקרים, בעקבות רצח יצחק רבין ב-1995. לאחר שאסף כ-120 סטיקרים החל להרכיב מהסטיקרים מילים לשיר ראפ. בעקבות עצת ילדיו יצר קשר גרוסמן עם שאנן סטריט, סולן הדג נחש, במטרה שהלהקה תלחין ותבצע את השיר.[1] חברי הלהקה ביקשו להוסיף סטיקרים נוספים במטרה להפוך את השיר לקליל יותר, כמו "טסט בירכא", ולהחליף את הסטיקר "מוות לערבים" באמרה "מוות לערכים", משום שהם סברו שהוא קיצוני מדי.[2]

הלחן התבסס על מקצב בס של סקסופון בריטון. עיקר הסטיקרים, וכלל הפוליטיים שבהם, מושרים בטון מיליטנטי, ולעומתם סטיקרים בעלי אווירה קלילה יותר מושרים במבטאים וטונאציות שונות.

בבית האחרון בשיר מושמעות מילים טעונות כגון "לחסל", "להדביר" ו"להרוג" במטרה להביע מחאה על קלות השימוש במילים לוחמניות.

בראיון רדיו אמר גרוסמן כי סיסמה אחת איננה קיימת בסטיקר והיא הומצאה על ידו, אולם לא הסכים לגלות באיזו מילה מדובר.

קליפ

בקליפ[3] נראים אנשים ממגזרים שונים בחברה הישראלית, כשהטקסטים המושמים בפיהם הפוכים לעיתים למצופה מהם מלכתחילה (כך למשל בחור עם כיפה סרוגה אומר "דור שלם דורש שלום" או ערבי עם כאפיה אומר "אין שלום עם ערבים" או ברקע של אישה חרדית שמחזיקה תינוק נשמע המשפט "קרבי זה הכי, אחי"). לקראת סוף הקליפ מודבקים עשרות סטיקרים על מראה, כמטפורה על כך שמרוב סטיקרים, הזהות בחברה הישראלית מטשטשת.

בקליפ של שנת 2019 מוצגים הזמרים שרים בפיצול מסך, קטעים מהקליפ המקורי וקטעים מההופעות של השיר בדגש על קטעים שבהם רואים את אהובה עוזרי.

הכרה

עם צאתו זכה השיר להצלחה ניכרת. לאחר שב-23 במאי 2004 הוצג כמועמד למצעד הפזמונים השבועי של רשת ג', הוא צעד במשך 12 שבועות – מהם ארבעה שבועות ברצף (החל ב-20 ביוני) בראש המצעד. במצעד השנתי של התחנה לשנת תשס"ד הוא דורג במקום השלישי, והדג נחש, שהיה זה שירה היחידי במצעד באותה שנה, זכתה בתואר "להקת השנה".[4] השיר זכה במקביל גם במקום הראשון במצעד השנתי של אתר ynet לשנת תשס"ד, שגם בו נבחרה הלהקה ללהקת השנה.[5] בסיכום השמעות השירים בתחנות קול ישראל, גלי צה"ל וגלגלצ ובערוץ המוזיקה 24 בשנת 2004 עלה כי "שירת הסטיקר" היה השיר המושמע ביותר; הייתה זו הפעם הראשונה ששיר היפ הופ היה השיר המושמע ביותר בכלי התקשורת בישראל.[6] בשנת 2005 קיבל השיר את התואר "רינגטון פלטינה" מחברת סלקום, על 40,000 הורדות.[7]

ב-2018 זכה "שירת הסטיקר" במקום הראשון במצעד שירי המחאה הישראליים של כל הזמנים שערכה תחנת הרדיו כאן גימל לרגל חגיגות ה-70 לישראל.[8]

בשנת 2018 יצאה בטלוויזיה החינוכית תוכנית בשם "שירת הסטיקר", המספרת על ההיסטוריה מאחורי סטיקרים שונים ומביאה את הדעות של המרואיינים בעניינם.

ב-20 במאי 2019 הוציאה הלהקה גרסה מחודשת של השיר כהצדעה לעמותות בישראל הפועלות בהתנדבות.[9]

הסטיקרים

ימין:

שמאל:

מיליטריזם:

  • "קרבי זה הכי, אחי"
  • "גיוס לכולם, פטור לכולם"
  • "תנו לצה"ל לנצח"
  • "תנו לצה"ל לכסח"

דת:

חברה:

  • "מוות לבוגדים"
  • "צריך מנהיג חזק"
  • "ימותו הקנאים"
  • "תנו לחיות לחיות"
  • "טסט בירכא"
  • "מי שנולד הרוויח" (סיסמה שנטבעה על ידי חברי להקת שוטי הנבואה והתפרסמה בסטיקר שליווה את צאת אלבומם הראשון)
  • "מי שלא נולד הפסיד" - סטיקר שלא היה קיים והומצא על ידי דוד גרוסמן[דרוש מקור]
  • "כמה רוע אפשר לבלוע"
  • "מוות לערכים" (במקור, בסטיקר שממנו נלקח הביטוי, נכתב "מוות לערבים", אך גרוסמן שינה את מילותיו ל"מוות לערכים" לבקשת חברי הלהקה)

מיקומי שיא

Picto infobox music.png
‏  מצעדים שבועיים (2004)
מדינה מצעד מיקום שיא
Flag of Israel.svg ישראל מדיה פורסט ישראל -
רשת ג' 1
Picto infobox music.png
‏  מצעדים שנתיים (2004)
מדינה מצעד מיקום שיא
Flag of Israel.svg ישראל מדיה פורסט ישראל -
רשת ג' 3
גלגלצ 2
Picto infobox music.png
‏  מצעדי עשור (2000–2010)
מדינה מצעד מיקום שיא
Flag of Israel.svg ישראל מדיה פורסט ישראל -
פסקול העשור 14
Picto infobox music.png
‏  מצעדי כל הזמנים
מדינה מצעד מיקום שיא
Flag of Israel.svg ישראל מדיה פורסט ישראל -
המצעד של המדינה 151
מצעד שירי המחאה הישראליים 1

נתוני מכירות

מדינה תואר מכירות
ישראל (IFPI)[7] פלטינה 40,000

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ מאיה קוסובר (עורכת ומגישה), שירת הסטיקר | הדג נחש, בפודקאסט "שיר אחד", 10 במאי 2018, אתר תאגיד השידור הישראלי (כאן).
  2. ^ דני ספקטור, בכבוד שלהם, באתר ynet, 9 במרץ 2016.
  3. ^ YouTube full-color icon (2017).svg הדג נחש – שירת הסטיקר, סרטון באתר יוטיוב.
  4. ^ שירת הסטיקר באתר "פזמונט".
  5. ^ שיר השנה: "שירת הסטיקר", באתר ynet, 15 בספטמבר 2004.
  6. ^ שירת הסטיקר - הכי מושמע ב-2004, באתר וואלה!‏, 25 בינואר 2005; "שירת הסטיקר" - השיר העברי המושמע ביותר בשנת 2004, באתר הארץ, 26 בינואר 2005.
  7. ^ 7.0 7.1 אורנה יפת, סלקום תעניק לאמנים רינגטון זהב ורינגטון פלטינה, באתר ynet, 9 בפברואר 2005
  8. ^ "שירת הסטיקר" - הדג נחש, מצעד "70 עד כאן", בעמוד הפייסבוק של כאן גימל, 19 באפריל 2018.
  9. ^ הדג נחש בחידוש מיוחד ללהיט הגדול שלהם, באתר כיפה
  10. ^ הסטיקר המקורי היה "עקירת יישובים קורעת את העם"
  11. ^ מתייחס לכרזות "המשיח עכשיו" שהפיץ התמהוני דוד גולדנר/מקפאייל בשנות ה-80 וה90
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0