ביצרון (שכונה)
 | |
| שכונות ביצרון (משמאל) ורמת ישראל (מימין) | |
| מידע | |
|---|---|
| שם נוסף | עזרה ובצרון |
| עיר | תל אביב-יפו |
| תאריך ייסוד | 1949 |
| מייסדים | עיריית תל אביב |
| על שם | חברת השיכון העירונית עזרה ובצרון |
| שטח | 698 דונם (יחד עם שכונת רמת ישראל) |
| אוכלוסייה | 4,950 (2012) |
| שכונות נוספות בתל אביב-יפו | |
שכונת ביצרון היא שכונה במזרח העיר תל אביב השוכנת ברובע מזרח של עיריית תל אביב. השכונה גובלת בשכונת נחלת יצחק מצפון (רחוב דרך השלום), בשכונת יד אליהו מדרום (רחוב יצחק שדה), בשכונת רמת ישראל ממזרח (דרך משה דיין), ובנתיבי איילון ממערב.
השכונה קרויה על שם של חברת השיכון העירונית של תל אביב עזרה ובצרון שהקימה את השכונה. רחובותיה קרואים בשמותיהם של סופרים מזרם תנועת ההשכלה כגון אברהם בר גוטלובר ויצחק ארטר. השכונה מאוחדת מבחינה מוניציפלית וממסדית עם שכונת רמת ישראל.
היסטוריה
לפני קום מדינת ישראל ועד מלחמת העולם השנייה רוב הקרקעות באזור השכונה היו בבעלות חקלאים ממושבת הטמפלרים הגרמנים שרונה, ונוצל לגידול הדרים. הטמפלרים רכשו קרקעות לאורך נחל איילון בתחילת המאה ה-20 והקימו מערכת השקיה, שהתבססה על שאיבת מים מהנחל.[1] במהלך מלחמת העולם השנייה נעצרו תושבי שרונה בהיותם אזרחי מדינת אויב וחברים במפלגה הנאצית, ובסופו של דבר גורשו לאוסטרליה ורכושם הופקע על ידי ממשלת המנדט.[2]
לאחר הקמת מדינת ישראל, עיריית תל אביב רכשה את הזכויות על הקרקעות והחלה בקמת השכונה על ידי חברת השיכון העירונית עזרה ובצרון. הבתים הראשונים, בסגנון בתי הרכבת דו קומתיים, נבנו בין שדרות ההשכלה ורחוב בצרון, עקב צורך במענה מהיר לקליטת עולים. בשכונה התגוררו ניצולי השואה ועולים מתימן שהגיעו במבצע על כנפי נשרים. בהמשך הוקמו בחלקה הדרומי של השכונה: "שיכון עובדי העירייה" בו בתים דו משפחתיים, ו"שיכון מפ"ם" בין אזור התעשייה ורחוב יצחק שדה.
בשנת 2009, השלימה חברת אמפא את הקמתו של פרויקט "סנטרל פארק" בשכונה, שני מגדלי מגורים בהם 326 דירות. בסמוך למטה חברת צ'ק פוינט (שנחנך ב-2007).[3]
אזור התעסוקה
בשנת 1949 החלה עיריית תל אביב בהקמת אזור תעשייה מצידה המערבי של שדרות ההשכלה. המפעלים הראשונים שהוקמו היו אמקור והארגז[4], אחר כך הוקמו מצפון לדרך השלום, גם אסם, מוטורולה, חברת החשמל ותע"ש. בסוף המאה העשרים החלה מגמה של עזיבת מפעלי תעשייה ובתי מלאכה את השכונה, והחלפתם בבני משרדים. רוב קרקעות באזור זה הן בבעלות עיריית תל אביב, והיו מוחכרות למפעלים למשך 60 שנה, משנת 1950 עד שנת 2010.[5] דמי החכירה שולמו מראש, ובשנת 2010 הציעה העירייה את הארכת חוזי החכירה ב-49 שנים עד שנת 2059.[6]
בשנת 2001, אישרה הועדה המקומית לתכנון ולבנייה את שינוי תוכנית בניין העיר של האזור ואיפשרה בנייה לגובה. בתוכנית אושרו מבנים של עד 50 קומות על רחוב יגאל אלון, 30 קומות ממערב לרחוב הסוללים, ועד 9 קומות בין שדרות ההשכלה לרחוב הסוללים. כן אושרה תוכנית לשטחים ציבוריים פתוחים במתחם ביצרון כולו. הוועדה גם אישרה, באותה עת, מספר פרויקטים את תוכנית מתחם אמפא ומגדל אלקטרה, שנבנה על שטחו של מפעל "אמקור". ואת תוכנית מתחם הארגז, הממוקמת דרומית למתחם אמקור, על שטח של כ-20 דונם, בו הוקמו מגדלי אלון.[7] בשנת 2004, קיבלה התוכנית את אישור הועדה המחוזית לתכנון ולבנייה.[8] שלב א' של פרויקט מתחם אמפא נחנך ב-2007, מבנה בן שבע קומות ובו מרפאות מכבי-אסותא ומשרדים. כמו כן נבנהן גשר יהודית שמחבר את המתחם עם שדרות יהודית.
מבנה השכונה
השכונה בנויה על צירו של רחוב ביצרון, וממנו מתפרסים למערב, בינו לשדרות ההשכלה, הרחובות המרווחים, הקרויים "שבילים" בהם ניתן לעבור עם רכב, ולמזרח, בין רחוב ביצרון לדרך משה דיין, שבילים צרים ממוספרים, העוברים בין בלוקים צפופים של בתים. במרכזה של השכונה ניצב בית הספר היסודי-קהילתי ע"ש דוד בלוך, המשמש את ילדי השכונה ואת ילדי השכונות הסמוכות: רמת ישראל ותל חיים. בבית הספר לומדים כ-360 תלמידים.
למעשה מורכבת השכונה משני חלקים, שהגבול ביניהם הוא בית הספר ע"ש בלוך. מדרום לבית הספר נמצאת שכונת מגורים ב' שנבנתה למען עובדי עיריית תל אביב. העירייה החלה לבנות את השכונה בתחילת שנות ה-50 והיא מאופיינת בבתים דו-משפחתיים חד-קומתיים. השם ניתן לשכונה כדי להבדילה משכונת מגורים א' שבנתה העירייה לעובדיה בשנת 1948 ברחובות ארלוזורוב-דרך חיפה. שכונת ביצרון נבנתה מצפון לבית הספר והייתה פתוחה לרכישה לכל דורש.
במערב השכונה, באזור שבין נחל איילון ושדרות ההשכלה נמצאים רוב העסקים הפעילים בשכונה: בדרום-מערב נמצאים סניפים של רשתות שיווק שונות וביתר האזור מצויים בתי קפה, מסעדות, מוסכים ובנייני משרדים.
הרחובות הקטנים והשבילים, היוצאים משדרות ההשכלה לכיוון מזרח ומחברים את השדרות עם רחוב ביצרון, קרויים על שם חכמי תנועת ההשכלה: יהודה ליב בן-זאב, מרדכי אהרון גינצבורג, יצחק ארטר, אברהם בר גוטלובר, קלמן שולמן, אליעזר צבי צויפל, חיים זליג סלונימסקי, שלמה רובין, שלמה מנדלקרן, יצחק אייזיק בן יעקב וישראל חיים טביוב.
קישורים חיצוניים
- שכונת מגורים ב'
- נתונים סטטיסטיים על רבעים ושכונות בתל אביב-יפו (2012), באתר עיריית תל אביב-יפו
- שלומית צור, "כשרואים איש בחליפה לצד אם עם עגלה, סימן שהצלחנו", באתר גלובס, 28 באוקטובר 2013
הערות שוליים
- ^ נפתלי טלמן, המשק החקלאי במושבות הטמפלרים ותרומתו לקידום החקלאות בארץ-ישראל, קתדרה 78, דצמבר 1995, עמ' 81-65
- ^ שני שילה, הקניון הטמפלרי הראשון, באתר הארץ, 16 בינואר 2008
- ^ גיא ליברמן, אמפא מציעה 30 דירות במגדלי ההיי-טקיסטים - לחברים בלבד, באתר הארץ, 1 ביולי 2009
הטריק השיווקי הצליח: פרויקט סנטרל-פארק ל"אנשי היי-טק" נמכר תוך פחות מחודשיים, באתר TheMarker, 13 ביוני 2007 - ^ הונחה אבן פינה לביח"ר למקררים חשמליים, על המשמר, 21 בנובמבר 1949
- ^ רחוב יגאל אלון על סף 2010, באתר גלובס, 18 בפברואר 2001
- ^ שלומית צור , העליון: אור ירוק לעיריית ת"א להתחיל בפינוי החוכרים בביצרון, באתר גלובס, 14 בינואר 2014
- ^ ת"א: שונתה התב"ע המאפשרת בנייה לגובה במתחם ביצרון , באתר גלובס, 30 בדצמבר 2001
- ^ הוועדה המחוזית ת"א אישרה תוכנית למתחם תעסוקה בשטח 400 אלף מ"ר באיזור ביצרון , באתר גלובס, 21 באפריל 2004
34122669ביצרון (שכונה)