רדב"ז
| לידה |
1479 ה'רל"ט ספרד |
|---|---|
| פטירה |
1573 (בגיל 94 בערך) כ"א בחשוון ה'של"ד צפת |
| כינוי | הרדב"ז |
| מקום קבורה | בית העלמין העתיק בצפת |
| מקום פעילות | צפת |
| רבותיו | רבי יוסף סרגוסי, רבי יצחק שולאל |
| תלמידיו | רבי בצלאל אשכנזי, מהריק"ש |
רבי דוד בן שלמה אבן זמרא (רדב"ז; ה'רל"ט, 1479 – כ"א בחשוון ה'של"ד, 1573[1]) היה פוסק הלכה וראש ישיבה, אב בית דין ומנהיגה של יהדות מצרים, ולאחר מכן רב בצפת. חיבר שו"ת וכן פירוש למשנה תורה לרמב"ם.
ביוגרפיה
רבי דוד בן זמרא נולד בספרד בשנת ה'רל"ט (1479) למשפחה של תלמידי חכמים. בצעירותו למד אצל רבי יוסף סרגוסי. בזמן גירוש ספרד, בגיל 13, נדדה משפחתו לפאס אשר במרוקו, ומשם לצפת ולירושלים. בשנת ה'רע"ג 1513, עקב המצוקה הכלכלית בירושלים והפרעות, עזב הרדב"ז את ירושלים ועבר למצרים לישיבת רבי יצחק הכהן שולאל, שם מונה לאב בית דין. אחרי כיבוש מצרים על ידי העות'מאנים (שנת 1517), מונה רדב"ז למנהיגה של יהדות מצרים. רדב"ז היה אב בית דין, ראש ישיבה, גבאי צדקה והאחראי לרכוש הציבורי של יהדות מצרים. הוא התפרנס מסחר בתבואה ובעורות, והצלחתו הרבה בכך הביאה לו עושר רב. במצרים עשה שלום בין עדת המוסתערבים ועדת המערביים[2]
אחרי ארבעים שנות רבנות במצרים עזב הרדב"ז את קהילתו ותפקידו, וחזר לירושלים (בשנת ה'שי"ג; 1553 לערך), ומשם עקר לצפת, הואיל ולא הייתה לו שלווה בירושלים. הרדב"ז חי בצפת עשרים שנה ונפטר בשיבה טובה בכ"א בחשוון שנת ה'של"ד (1573), ונקבר בבית העלמין העתיק בצפת בחלקת האריז"ל.
יש המציינים שנים אחרות כתאריכי לידתו או פטירתו, כדי להתאימם למסורת המובאת בספר קורא הדורות לפיה נפטר הרדב"ז בגיל 110.
בשנת תשע"ו (2015) גילה ד"ר ניסן שריפי, עורך דין ומרצה למשפטים, את מקום קברו המדויק של הרדב"ז, וזאת לאחר מחקר מעמיק בו סקר ד"ר שריפי מקורות רבים, אשר הצביעו על העובדה, כי הרדב"ז נקבר מימינו של קבר רבי משה מטראני (המבי"ט), בחלקת קבר האר"י, אשר היה תלמידו במצרים. כך, בכ"א בחשוון תשע"ו נערכה הילולה ראשונה על קברו של הרדב"ז, וזאת לאחר למעלה ממאה שנה של היעלמות קברו עקב איתני הטבע (רעידות אדמה וסחף קרקעי) בשילוב עם שימור לקוי של בית הקברות העתיק בצפת.[3]
פסיקותיו
הרדב"ז ביטל במצרים את השימוש במניין השטרות[4] וקבע את המניין לבריאת העולם למולד בהר"ד (כלומר מולד חודש תשרי של השנה שקדמה לבריאת אדם יוצא ביום שני, שעה ה' ור"ד חלקים), המניין הנהוג היום, כמניין שנים רשמי.
הרדב"ז היה מהמתנגדים לחידוש הסמיכה שיזם רבי יעקב בירב.
שתי פסיקות שלו התפרסמו במיוחד אחרי שנעשה בהן שימוש בפולמוסים הלכתיים בני זמננו. פסיקה אחת מתייחסת לדעתו כי ה'פלשים' באתיופיה הם יהודים לכל דבר ועניין, אם כי אסורים לבוא בקהל משום ספק ממזרות. פסיקה נוספת היא בתשובה תרצ"א, שם הוא כותב באריכות על חצר הר הבית בזמנו, כותב על המסורת להיכנס להר הבית, על זיהוי ה'צכרה' שבכיפת הסלע כאבן השתייה שם היה קודש הקודשים של בית המקדש ומתיר את הכניסה למקומות המותרים בהר הבית.
תלמידיו
אחד מתלמידיו הידועים הוא רבי בצלאל אשכנזי, מחבר השיטה מקובצת. כמו כן רבי מהריק"ש ורבי אברהם מונסון היה תלמידיו, ואף האר"י למד אצלו במצרים.
חיבוריו
- כללי הגמרא - מודפס בספר "מהררי נמרים"
- יקר תפארת - פרוש למשנה תורה של הרמב"ם
- מצודת דוד - ספר זה איננו הבאור הידוע "מצודת דוד" על הנ"ך, אלא באור לתרי"ג מצוות, אשר פרש את המצוות בדרש הפשט והסוד
- מגן דוד - ספר קבלה אשר מבאר את אותיות הא"ב[5]
- מגדל דוד או מכתם לדוד[6] - פירוש על שיר השירים על פי סוד.
- כללי קיצור ספר הפליאה - ספר קבלי שיצא לאור בירושלים תרע"ד עם הגהות וביאורים מהרב מנחם מנכין היילפרין[7]
- כתר מלכות - תפילה ליום הכיפורים
- מבחר האמונות - ספר קבלה. אבד
ספרי שו"ת
הרדב"ז כתב למעלה מ-10,000 תשובות, אולם רובן אבדו. בסך הכל קיימות מעל 2,000 תשובות המכונסות בשלושה שו"תים:
- שו"ת הרדב"ז[8]
- שו"ת הרדב"ז ללשונות הרמב"ם[9]
- שו"ת דברי דוד
- שו"ת הון יוסף - אינו שייך לרדב"ז אלא לצאצא שלו - ר' יוסף זמירו
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 טקסט בוויקיטקסט: רדב"ז |
- מרדכי מרגליות (עורך כללי), "דוד ן' זמרא", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 370-364, באתר HebrewBooks
- הרב נפתלי יעקב הכהן, "רדב"ז", אוצר הגדולים אלופי יעקב, חיפה, תשכ"ז-תש"ל, חלק ג, עמודים קו-קי, באתר HebrewBooks, אות מז
- דוד הלחמי, רבי דוד בן זמרא (הרדב"ז), ערכו בספר "חכמי ישראל", תל אביב תשי"ח, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- רדב"ז, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- כללי הגמרא, ז'ובקבה (אוקראינה), שנת ה'תק"ט, מתוך מאגר הספרים הסרוקים של הספריה הלאומית – ישראל
- על כתביו
מלילה הלנר, תורת הגלגול בספרי הקבלה של ר' דוד אבן זמרה(הקישור אינו פעיל), פורסם ב"פעמים" 43, ה'תש"ן- כללי קיצור ספר הפליאה
- על קברו
הערות שוליים
- ^ לפי נפתלי יעקב הכהן נפטר בשנת ה'של"ג, בגיל 110
- ^ מרדכי מרגליות, אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל - חלק ב, באתר היברובוקס
- ^ כתבה באתר הידברות
- ^ הרב חיים יוסף דוד אזולאי, שם הגדולים: חלק א - מערכת גדולים
- ^ כתב יד, מגן דוד, מאה 15, פריס
- ^ ראו מרדכי מרגליות, אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, חלק ב, באתר היברובוקס
- ^ כתב יד, כללי קצור ספר הפליאה, מאה 18, רמת גן
- ^ כתב יד, שו"ת הרדב"ז, מאה 17, וינה
- ^ כתב יד, שו"ת הרדב"ז ללשונות הרמב"ם, מאה 17, מוסקבה
| תקופת חייו של רדב"ז על ציר הזמן |
|---|
 |
| אחרונים | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| חכמי יהדות אשכנז |
| ||||
| חכמי יהדות ארצות האסלאם ומגורשי ספרד | רבי יוסף קורקוס • רבי שמואל די מדינה (מהרשד"ם) • רבי אברהם די בוטון (בעל "לחם משנה") • רבי יהודה רוזאניס (בעל "משנה למלך") • רבי חיים בנבנישתי (בעל "כנסת הגדולה") • רבי אפרים נבון (המחנה אפרים) • רבי שלום שרעבי (הרש"ש) • רבי יחיא צאלח (מהרי"ץ) • רבי חיים יוסף דוד אזולאי (החיד"א) • רבי מרדכי כרמי ה"מאמר מרדכי" • רבי יום-טוב אלגאזי (המהרי"ט אלגאזי) • רבי רפאל יוסף חזן (חקרי לב) • רבי חיים פלאג'י • רבי חיים חזקיהו מדיני (שדי חמד) • רבי עבדאללה סומך • רבי יוסף חיים מבגדאד (ה"בן איש חי") | ||||
| חכמי ארץ ישראל | רבי דוד בן זמרא (הרדב"ז) • רבי לוי בן חביב (המהרלב"ח) • רבי בצלאל אשכנזי (ה"שיטה מקובצת") • רבי יוסף קארו • רבי משה מטראני (המבי"ט) • רבי יוסף מטראני (המהרי"ט) • רבי לוי בן חביב (המהרלב"ח) | ||||
32949647רדב"ז