רמזי קלארק
 | |||||||
| לידה |
18 בדצמבר 1927 דאלאס, טקסס | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | 9 באפריל 2021 (בגיל 93) | ||||||
| מדינה | ארצות הברית | ||||||
| מפלגה |
 המפלגה הדמוקרטית | ||||||
| |||||||
| |||||||
ויליאם רמזי קלארק (באנגלית: William Ramsey Clark ; 18 בדצמבר 1927 - 9 באפריל 2021) היה משפטן ופעיל שמאל אמריקאי שכיהן כתובע הכללי של ארצות הברית תחת הנשיא לינדון ג'ונסון, בין השנים 1966–1969.
לאחר כהונתו פעל נגד מדיניות החוץ של ארצות הברית בפעולותיה נגד יוגוסלביה, נגד עיראק, במלחמה העולמית בטרור ועוד. שימש סניגורם של סדאם חוסיין, צ'ארלס טיילור, סלובודן מילושביץ', פושעים נאצים, יאסר ערפאת ואש"ף, טרוריסטים אסלאמים, סוריה וגופים נוספים במאבקם בתביעות נפגעי טרור נגד מוסדות פיננסים ומדינות תומכות טרור.
ביוגרפיה
קלארק נולד בדאלאס, בנם של מרי ג'יין וטום קלארק. אביו היה משפטן בולט שכיהן כתובע הכללי תחת הנשיא הארי טרומן וכשופט בית המשפט העליון של ארצות הברית.
ב-1945 התגייס קלארק לחיל הנחתים ושירת בחזית האוקיינוס השקט בשלהי מלחמת העולם השנייה. לאחר שחרורו סיים תואר ראשון באוניברסיטת טקסס באוסטין, תואר שני בהיסטוריה של ארצות הברית ותואר JD במשפטים מאוניברסיטת שיקגו. לאחר הלימודים הצטרף למשרד עורכי הדין של אביו. בתקופת כהונתו של הנשיא ג'ון קנדי כיהן קלארק במחלקת המשפטים. ב-1965 מונה למשנה לתובע הכללי.
ב-1967 מונה לתובע הכללי בקבינט של לינדון ג'ונסון וכיהן בתפקיד עד סיום כהונת ג'ונסון בינואר 1969. ספקולציות קושרות בין מינויו של קלארק הבן לבין רצונו של ג'ונסון לפרישתו של קלארק האב מכהונה בבית המשפט העליון על מנת שיוכל למנות לתפקיד את ת'ורגוד מרשל, כאפרו-אמריקאי הראשון בתפקיד. בתקופת כהונתו פעל ליישום חוק זכות ההצבעה (1965), הגנה פדרלית על פעילויות התנועה האפרו-אמריקאית לזכויות האזרח וגיבוש חוק זכויות האזרח (1968) בעקבות רצח מרטין לותר קינג. הוא נקט במורטוריום בנושא הוצאות להורג פדרליות ובניית בתי כלא פדרליים וטען כי הדרך הטובה ביותר לחיסול הפשיעה היא מלחמה בגזענות ובעוני. הוא סירב להעמיד לדין מנהיגי מחאות נגד מלחמת וייטנאם ופעילים אפרו-אמריקאים שנטלו חלק במהומות הגזעיות ב-1967–1968. במהלך הבחירות לנשיאות ארצות הברית 1968 היה קלארק במרכזו של קמפיין ניקסון שהבטיח לפטרו עם עלייתו לשלטון.[1]
לאחר עזיבתו את התפקיד הרצה באוניברסיטת הווארד ובבית הספר למשפטים בברוקלין. הוא היה מהמתנגדים למלחמת וייטנאם (בתקופת כהונתו בקבינט ג'ונסון לא התבטא בנושא באופן פומבי מתוך כבוד לנשיא[1]) ואף ביקר בצפון וייטנאם ב-1972. הוא התמודד בבחירות המקדימות של המפלגה הדמוקרטית ב-1972 אך לא זכה להצלחה. ב-1974 התמודד לסנאט אך הפסיד בבחירות במדינת ניו יורק לג'ייקוב יעבץ מהמפלגה הרפובליקנית. ב-1976 הציג שוב את מועמדותו לסנאט אך הפסיד בבחירות המוקדמות של המפלגה הדמוקרטית לדניאל פטריק מויניהאן.
כעורך דין פרטי היה לפעיל זכויות אדם ופעיל נגד מלחמה. הוא ייסד ב-1992 את ארגון IAC (המרכז הבינלאומי לפעולה), התבטא נגד פעילות ארצות הברית במלחמת המפרץ ובמלחמת עיראק ופעל בניסיון להדחת הנשיא ג'ורג' ווקר בוש.
ייצג שורה ארוכה של נאשמים מעוררי מחלוקת, בהם:
- סאדאם חוסיין - שליט עיראק לשעבר
- סלובודן מילושוביץ' - נשיא יוגוסלביה וסרביה
- רדובאן קאראג'יץ' - נשיא רפובליקה סרפסקה, הואשם בפשעי מלחמה במהלך מלחמת בוסניה
- לינדון לארוש - פוליטיקאי אמריקאי מכחיש השואה
- קרל לינאס - פושע מלחמה אסטוני-נאצי שהואשם על חלקו בשואת יהודי אסטוניה
- ג'קוב ריימר - פושע מלחמה אוקריאני-נאצי ממתנדבי טרווניקי שהסתתר בארצות הברית
- צ'ארלס טיילור - מנהיג ליבריה לשעבר
- אש"ף ויאסר ערפאת - בתביעות נזיקין של נפגעי טרור, בהם בני משפחת הנרצח ליאון קלינגהופר מאכילה לאורו
- מוחמד ראשד דאוד אל-אווהלי - ממתכנני ההתקפות על שגרירויות ארצות הברית בקניה ובטנזניה
- עומאר עבד א-רחמאן - ממתכנני הפיגוע במגדלי התאומים (1993)
- סוריה, הרשות הפלסטינית ומדינות נוספות - בתביעות נזיקין של קורבנות טרור[2]
קלארק היה נשוי לג'ורג'יה ממנה התאלמן ולוזג נולדו בן ובת.
נפטר ב-9 באפריל 2021.
קישורים חיצוניים
- רמזי קלארק באתר מחלקת המשפטים של ארצות הברית
- יצחק בן-חורין, וושינגטון, העו"ד של סדאם: "איש טוב שירד מהפסים", באתר ynet, 29 בנובמבר 2005
שגיאות פרמטריות בתבנית:בריטניקה
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 The Crusader, וושינגטון פוסט, 15 בדצמבר 2002
- ^ ניצנה דרשן-לייטנר, סמואל מ. כץ, "הרפון", הוצאת ידיעות ספרים, 2000, פרק 24
| התובעים הכלליים של ארצות הברית | ||
|---|---|---|
|
