ג'דסון הרמון

ג'דסון הרמון
Judson Harmon

ג'דסון הרמון
לידה	ניוטאון, אוהיו, ארצות הברית
פטירה	סינסינטי, אוהיו, ארצות הברית
מדינה
מקום קבורה	בית הקברות ספרינג גרוב, סינסינטי, אוהיו, ארצות הברית
התובע הכללי של ארצות הברית ה־41 11 ביוני 1895 – 4 במרץ 1897 (שנה ו־38 שבועות) תחת נשיא ארצות הברית גרובר קליבלנד → ריצ'רד אולני ג'וזף מק'קנה ←

ג'דסון הרמון (באנגלית: Judson Harmon;‏ ) היה פוליטיקאי אמריקאי, איש המפלגה הדמוקרטית מאוהיו, שכיהן כתובע הכללי של ארצות הברית בממשלו של הנשיא גרובר קליבלנד, ובמשך כיהן כמושל אוהיו ה-45.

ראשית חייו

ג'דסון הרמון נולד בניוטאון, אוהיו לבנג'מין פרנקלין הרמון וג'וליה ברנסון. הוא נקרא על שמו של המיסיונר הבפטיסטי אדונירם ג'דסון. שני הוריו הגיעו ממשפחות ממוצא אנגלי ועליהן נמנו אנשים ששירתו במלחמות הקולוניאליות ובמלחמת העצמאות של ארצות הברית.

הרמון היה קרוב משפחה מקרבה רחוקה של פרנסס פולסום, רעייתו של נשיא ארצות הברית גרובר קליבלנד, דרך אמה, אמה הרמון.

ב-1866 סיים הרמון את לימודיו באוניברסיטת דניסון. הוא המשיך ללמוד בבית הספר למשפטים של סינסינטי (שהתמזגה לימים עם אוניברסיטת סינסינטי) וב-1869 התקבל ללשכת עורכי הדין. ב-1876 הוא נבחר כשופט בבית משפט השלום, אך חודשים ספורים לאחר מכן הוא התפטר כדי להתמודד, ללא הצלחה, על מושב בסנאט של ארצות הברית. ב-1878 הוא נבחר כשופט בבית המשפט העליון של סינסינטי וכיהן במשרה זו עד 1887, עת התפטר כדי לשוב לעריכת דין במגזר הפרטי.

התובע הכללי של ארצות הברית

ב-8 ביוני 1895, עם מינויו של ריצ'רד אולני כמזכיר המדינה של ארצות הברית, מונה הרמון במקומו על ידי הנשיא גרובר קליבלנד כתובע הכללי של ארצות הברית, תפקיד בו הוא כיהן עד תום תקופת נשיאותו השנייה של קליבלנד. לאחר מינויו, דחק הרמון בקונגרס לתקן את כמה מהחולשות של חוק ההגבלים העסקיים של שרמן. הוא גם פרסם את ההצהרה המפורשת ביותר של מה שנודע כ"דוקטרינת הרמון לריבונות מוחלטת" (Harmon Doctrine), שהייתה "הכללים, העקרונות והתקדימים של המשפט הבינלאומי הפומבי שלא הטילו כל אחריות או מחויבות על ארצות הברית" במקרה שבו מעורבים תביעות מצד מקסיקו על נזקים הנוגעים להסטת ערוץ הריו גראנדה.

מושל אוהיו

ב-1908 נבחר הרמון כמושל אוהיו. ב-1910 הוא נבחר לכהונה שנייה כמושל, והפעם הביס בבחירות את מי שלימים יהיה נשיא ארצות הברית, וורן הרדינג.

מועמד לנשיאות

ביוני 1912 הוביל הרמון את משלחת אוהיו לוועידה הארצית של המפלגה הדמוקרטית, שהתקיימה בבולטימור, שם הוא היה מועמד לנשיאות. מועמדותו הייתה בעיקר בשל היותו "הבן המועדף" (Favorite son) של אוהיו והוא זכה לתמיכה גם ממדינות אחרות ובסבב ההצבעה הראשון של הוועידה הוא קיבל את קולותיהם של 148 נציגים. בשל העובדה שאף אחד מהמועמדים לא זכה ברוב הנדרש של שני שלישים מהקולות, תהליך הבחירה המשיך.

עד לקיום סבב ההצבעה ה-26 לא עלה בידו של אף אחד מהמועמדים לקבל את הרוב הנדרש ולהיבחר כמועמד לנשיאות והתמיכה בהרמון הצטמצמה ל-29 קולות בקושי, שכן הוועידה נטתה להתלכד סביב שני המועמדים המובילים, יושב ראש בית הנבחרים של ארצות הברית, צ'אמפ קלארק, ומושל ניו ג'רזי, וודרו וילסון. ההצבעה המשיכה עד הסבב ה-39, בו זכה וילסון לתמיכתו של ויליאם ג'נינגס ברייאן כדי להשיג את הרוב הדרוש ולהיבחר כמועמד המפלגה לנשיאות.

לאחר הוועידה שב הרמון לאוהיו כדי להמשיך ולכהן כמושל. עם סיום כהונתו השנייה כמושל בינואר 1913 הוא סיים את כהונתו.

חיים אישיים

ב-1870 נשא הרמון לאישה את אוליביה סקוביי, בתו של רופא מהמילטון, אוהיו. לזוג נולדו שלוש בנות.

ג'דסון הרמון נפטר בסינסינטי ב-22 בפברואר 1927 ונטמן בבית הקברות ספרינג גרוב שבעיר. על שמו נקרא מחוז באוקלהומה.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ג'דסון הרמון בוויקישיתוף

• ג'דסון הרמון באתר מחלקת המשפטים של ארצות הברית (באנגלית)
• ג'דסון הרמון באתר אגודת המושלים הלאומית (באנגלית)
• 
  שגיאות פרמטריות בתבנית:Find a Grave
  פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

30499065ג'דסון הרמון