צ'ארלס דיוונס
 | |||||||||||||||
| צ'ארלס דיוונס | |||||||||||||||
| לידה | צ'ארלסטאון, מסצ'וסטס, ארצות הברית | ||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | בוסטון, מסצ'וסטס, ארצות הברית | ||||||||||||||
| מדינה |
 ארצות הברית | ||||||||||||||
| מקום קבורה | בית הקברות מאונט אוברן, קיימברידג', מסצ'וסטס, ארצות הברית | ||||||||||||||
| |||||||||||||||
| |||||||||||||||
צ'ארלס דיוונס הבן (באנגלית: .Charles Devens Jr; ) היה עורך דין, משפטן ופוליטיקאי אמריקאי, שכיהן כתובע הכללי של ארצות הברית בממשלו של הנשיא רתרפורד הייז. הוא גם שירת כגנרל בצבא האיחוד במלחמת האזרחים.
ראשית חייו
צ'ארלס דיוונס נולד בצ'ארלסטאון, מסצ'וסטס. הוא התחנך בבית הספר הלטיני של בוסטון ולאחר מכן למד בקולג' הרווארד, שם סיים את לימודיו ב-1838 ולאחר מכן למד בבית הספר למשפטים באוניברסיטת הרווארד, שם סיים את לימודיו ב-1840. ב-1841 הוא התקבל ללשכת עורכי הדין במחוז פרנקלין שבמסצ'וסטס ועסק שם בעריכת דין עד 1849.
ב-1848 נבחר דיוונס מטעם המפלגה הוויגית לסנאט של מסצ'וסטס. בשנים 1848–1853 הוא שירת כמרשל של ארצות הברית במסצ'וסטס. בתוקף תפקידו זה הוא נדרש ב-1851 להחזיר את העבד הנמלט תומאס סימס לעבדותו. כשביצע משימה זו הוא חש נקיפות מצפון. לאחר מכן הוא ניסה ללא הצלחה לקנות את חירותו של סימס, ושנים רבות לאחר מכן הוא מינה אותו למשרה במחלקת המשפטים בוושינגטון.
בשנים 1853–1861 עסק דיוונס בעריכת דין בווסטר.
מלחמת האזרחים
ב-16 באפריל 1861 נשא דיוונס נאום מרגש בווסטר. בפני הקהל הגדול שנאסף מולו הוא קרא לגברים הצעירים של ווסטר "לקום ולבוא אחרי להצלתה של וושינגטון". שלושה ימים לאחר מכן הוא מונה כקצין בדרגת מייג'ור בגדוד הרובאים השלישי של מסצ'וססט.[1]
ביולי אותה שנה הוא מונה כמפקד רגימנט הרגלים ה-15 של מסצ'וסטס בדרגת קולונל. באוקטובר הוא נפצע בקרב בולז בלאף בווירג'יניה. אף על פי שהוא היה עדיין בתהליך החלמה, קודם דיוונס לדרגת בריגדיר גנרל באפריל 1862 וקיבל את הפיקוד על הבריגדה הראשונה של הדיוויזיה הראשונה. הוא נפצע פעם נוספת בקרב שבעת האורנים והעביר את רוב הקיץ בהחלמה. הבריגדה שלו לא הייתה מעורבת באופן משמעותי במערכת מרילנד. זמן קצר לאחר מכן הוצבה הבריגדה תחת פיקוד הגיס השישי ודיוונס קיבל את הפיקוד על הבריגדה השנייה של הדיוויזיה השלישית של הגיס במהלך קרב פרדריקסברג.
בינואר 1863 קיבל דיוונס את הפיקוד על הבריגדה הראשונה של אותה דיוויזיה. לאחר שמייג'ור גנרל אוליבר הווארד קיבל את הפיקוד על הגיס ה-11, הוא מינה את דיוונס כמפקד דיוויזיה ובקרב צ'נסלורסוויל הוא נפצע בפעם השלישית.[1] על פי הדיווח של גנרל סטיוארד ל. וודפורד, ששירת עמו, דיוונס עלה שוב על סוסו, נשאר עם אנשיו ולא התפנה לבית חולים עד שאנשיו התפנו בעצמם.
דיוונס הצטיין בשירותו בקרב קולד הרבור, בו הוא פיקד על הדיוויזיה השלישית של הגיס ה-18 במערכת אוברלנד בפיקודו של יוליסס סימפסון גרנט. במהלך השלבים האחרונים של המצור על פיטרסבורג הוא פיקד על הדיוויזיה השלישית של הגיס ה-24. הכוחות בפיקודו של דיוונס היו הראשונים להיכנס לריצ'מונד לאחר נפילתה באפריל 1865.
לאחר המלחמה היה דיוונס לעמית במפקדת מסצ'וסטס של המסדר הצבאי של הליגיון הנאמן של ארצות הברית.
לאחר המלחמה
ב-13 בינואר 1866 העניק הנשיא אנדרו ג'ונסון לדיוונס דרגת ייצוג של מייג'ור גנרל בכוחות המתנדבים בתוקף מ-3 באפריל 1865 על שירותו בקרב ריצ'מונד, וב-12 במרץ אישר הסנאט של ארצות הברית את הדרגה. דיוונס נשאר בשירות במשך שנה כמפקד המחוז הצבאי של צ'ארלסטון, קרוליינה הדרומית, עד שהשתחרר מהשירות ושב לביתו. בהמשך הוא שירת כמפקד העליון החמישי של הצבא העליון של הרפובליקה (Grand Army of the Republic) בשנים 1873–1875.
דיוונס היה גם דמות מפתח בחקירת ההוצאה להורג הבלתי חוקית של ותיק צבא הקונפדרציה, קלווין קרוזייר על ידי חיילי הרגימנט ה-33 בניוברי, קרוליינה הדרומית בספטמבר 1865 בעקבות קטטה. בניגוד לדעתו של דיוונס, הקצין שהיה אחראי על המקרה זוכה ושב לשירות.
בשנים 1867–1873 כיהן דיוונס כשופט בבית המשפט הגבוה של מסצ'וסטס ולאחר מכן ועד 1877 ושוב בשנים 1881–1891 הוא כיהן כשופט בבית המשפט העליון של המדינה. בשנים 1877–1881 הוא כיהן כתובע הכללי של ארצות הברית בקבינט של הנשיא רתרפורד הייז.
ב-1878 הוא נבחר כחבר באגודה העתיקות האמריקאית.[2]
מותו והנצחתו
צ'ארלס דיוונס נפטר מכשל לבבי בבוסטון ב-7 בינואר 1891 ונטמן בבית הקברות מאונט אוברן שבקיימברידג'.
ב-1906 הקימה העיר ווסטר פסל בדמותו של דיוונס רכוב על סוס בחזית בניין בית המשפט הישן שבעיר. בתחילה מוקם הפסל במרכזו של מתחם בית המשפט ומאוחר יותר הועבר למיקום צדדי יותר.
ליד העיר אייר שבמסצ'וסטס הוקם ב-1917 מחנה צבאי גדול על שמו של דיוונס, פורט דיוונס (Fort Devens). במלחמת העולם השנייה שימש הבסיס כמרכז גיוס ואימונים וכן כמחנה שבויים בו שוכנו שבויים גרמנים ואיטלקים. בשנים 1951–1996 שימש המחנה כבסיס אימונים של יחידת מודיעין האותות של צבא ארצות הברית וכן כבסיס האם של קבוצת הכוחות המיוחדים העשירית בשנים 1968–1995. במקום התאמנו גם אנשי כוחות המילואים של הצבא ואנשי המשמר הלאומי של ארצות הברית. ב-1996 נסגר הבסיס ועל שטחו הוקמו פארק תעשייתי, בית חולים לאסירים, בית מלון, מסעדה ומרכז קניות. עד ל-2007 שימש המקום כמחנה אימונים לכוחות המילואים.
קישורים חיצוניים
- צ'ארלס דיוונס באתר מחלקת המשפטים של ארצות הברית (באנגלית)
שגיאות פרמטריות בתבנית:Find a Grave
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים
הערות שוליים
| התובעים הכלליים של ארצות הברית | ||
|---|---|---|
|
30575487צ'ארלס דיוונס