דיק ת'ורנברג
 | |||||||
| לידה | פיטסבורג, פנסילבניה, ארצות הברית | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| שם מלא | ריצ'רד לואיס ת'ורנברג | ||||||
| מדינה |
 ארצות הברית | ||||||
| השכלה | אוניברסיטת פיטסבורג, אוניברסיטת ייל | ||||||
| עיסוק | משפטן, פוליטיקאי | ||||||
| מפלגה | המפלגה הרפובליקנית | ||||||
| |||||||
ריצ'רד לואיס ת'ורנברג (באנגלית: Richard Lewis Thornburgh; 16 ביולי 1932 – 31 בדצמבר 2020) היה פוליטיקאי ומשפטן אמריקאי, שכיהן כמושל פנסילבניה ה-41 בשנים 1979–1987 וכתובע הכללי של ארצות הברית בממשליהם של הנשיאים רונלד רייגן וג'ורג' הרברט ווקר בוש. ת'ורנברג, שהיה חבר המפלגה הרפובליקנית, כיהן גם כתובע פדרלי במערב פנסילבניה.
ביוגרפיה
ת'ורנברג נולד בפיטסבורג שבפנסילבניה ב-16 ביולי 1932, בנם של אליס (לבית סנבורן) וצ'ארלס גרלנד ת'ורנברג, מהנדס במקצועו. ת'ורנברג למד בבית הספר התיכון אקדמיית מרסרסבורג (Mercersburg) ואחר כך באוניברסיטת ייל, שם השלים לימודי תואר ראשון בהנדסה בשנת 1954. ב-1957 השלים תואר במשפטים בבית הספר למשפט באוניברסיטת פיטסבורג, שם שימש כעורך כתב העת המשפטי של האוניברסיטה. בהמשך חייו הוענק לו תוארי דוקטור לשם כבוד מ-32 אוניברסיטאות ומכללות אחרות. ב-1959 הצטרף למשרד עורכי הדין "קירקפטריק ולוקרט" שבסיסו בפיטסבורג. תחילה נישא ת'ורנברג לג'יני הוטון, ובצוותא חבקו שלושה בנים (ג'ון, דייוויד ופיטר). הוטון נהרגה בתאונת דרכים שאירעה ב-1960 שהותירה את פיטר, הצעיר מבין שלושת בניהם, עם לקות פיזית וקוגניטיבית. בשנת 1963 התחתן ת'ורנברג בשנית עם ג'יני ג'ודסון, עמה חבק בן נוסף ב-1966. רעייתו הייתה בעברה מורה מניו יורק ובוגרת אוניברסיטת הרווארד.
לאחר שכשל בניסיונו להיבחר אל בית הנבחרים של ארצות הברית מול חבר בית הנבחרים ויליאם מורהד ב-1966, נבחר ת'ורנברג לנציג בוועידה החוקתית של מדינת פנסילבניה בשנים 1967–1968. בועידה זו הוביל את המאמצים לרפורמה ברשות השופטת והמבצעת של המדינה. ב-1969 מונה בידי הנשיא ריצ'רד ניקסון לתובע פדרלי במחוז המערבי של פנסילבניה, ובתפקיד זה יצא לו מוניטין של תובע קשוח נגד פשע מאורגן. בשנת 1971 תבע ת'ורנברג בהצלחה את חברות הפלדה בפיטסבורג בבית המשפט בגין זיהום נהרות ומקורות מים על בסיס חוק הסרבנים משנת 1899. בשנת 1975 מינה אותו הנשיא ג'רלד פורד לכהן כעוזר לתובע הכללי של ארצות הברית באגף הפלילי של מחלקת המשפטים. לאחר שנתיים בתפקיד זה, חזר ת'ורנברג לעסוק בעריכת דין בפיטסבורג ופתח במסע בחירות לתפקיד המושל.
בשנת 1978 השיק ת'ורנברג את מסע הבחירות שלו לתפקיד מושל פנסילבניה. הוא זכה במועמדות מפלגתו בבחירות המקדימות על פני שישה מתמודדים אחרים, בהם ארלן ספקטר. חרף רוב למפלגה הדמוקרטית בפנסילבניה, הוא ועמיתו למירוץ ביל סקרנטון (שאביו כיהן כמושל בשנות ה-60) הביסו את ראש עיריית פיטסבורג פיט פלרטי. הניצחון יוחס בין השאר להבטחת הבחירות של ת'ורנברג למגר את השחיתות השלטונית, בתקופה שבה למעלה משישים אישים בממשל המושל מילטון שאפ עמדו בפני כתבי אישום בגין מעשים פליליים. תורנבורג וסקרנטון נבחרו מחדש בשנת 1982. במהלך כהונתו כמושל חוותה פנסילבניה התפתחות כלכלית, שבאה לידי ביטוי בין היתר בשיעור אבטלה נמוך כשעזב את תפקידו ביחס ליום בו הושבע לתפקיד וביצירת חצי מיליון תפקידים חדשים במגזר הפרטי[1]. עם זאת, כהונתו לוותה לא פעם במחלוקות ציבוריות על שרעייתו הצטרפה לביקוריו הרשמיים על חשבון המדינה ודרישתו לאבטח את ילדיו בכוחות המשטרה של פנסילבניה.
ב-1988 מונה בידי הנשיא רונלד רייגן לתובע הכללי של ארצות הברית, והוא המשיך לשרת בתפקיד זה גם בממשל הנשיא ג'ורג' הרברט ווקר בוש. ת'ורנברג הושבע לתפקידו לאחר שמינויו אושר פה אחד בידי הסנאט וכיהן סך הכל כשלוש שנים כתובע הכללי. במסגרת תפקידו הנהיג מאבק בפשעי צווארון לבן, ויצר קשרים עם רשויות אכיפת חוק במדינות אחרות כדי לסייע במאבק האמריקאי בסחר בסמים, הלבנת הון ופשעי טרור. במהלך כהונתו התדיין ת'ורנברג פעמיים בפני בית המשפט העליון של ארצות הברית וזכה בעתירותיו, מה שבנה לו מוניטין של תובע יעיל ואפקטיבי. הוא גם פיקח על ההשלכות המשפטיות של אסון הנפט של אקסון ואלדז ב-1989.
בתום כהונתו כתובע הכללי התמודד ת'ורנברג לסנאט של ארצות הברית מטעם פנסילבניה לאחר שהסנאטור ג'ון היינץ נהרג בהתרסקות מטוס, אך הפסיד למועמד הדמוקרטי האריס וופורד. לאחר שסיים את הקריירה הציבורית שב ת'ורנברג לעיסוקיו כעורך דין פרטי. בערוב ימיו היה יועץ אסטרטגי לאומות המאוחדות, לבנק העולמי ובנק הבין-אמריקאי לפיתוח.
נפטר ב-31 בדצמבר 2020.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Dick Thornburgh Papers, באתר אוניברסיטת פיטסבורג (באנגלית)
| התובעים הכלליים של ארצות הברית | ||
|---|---|---|
|
30275368דיק ת'ורנברג