ריכרד וילשטאטר
 | |
| לידה | 13 באוגוסט 1872 |
|---|---|
| פטירה | 3 באוגוסט 1942 (בגיל 69) |
| ענף מדעי | כימיה |
| מקום מגורים | גרמניה |
| פרסים והוקרה | חתן פרס נובל לכימיה לשנת 1915 |
| הערות | יהודי |
| תרומות עיקריות | |
|
עבודה בנושא הפיגמנטים הצמחיים המציא את כרומטוגרפיית הנייר | |
ריכרד מרטין וילשטֶטר (גרמנית: Richard Martin Willstätter) (13 באוגוסט 1872 - 3 באוגוסט 1942) היה כימאי אורגני יהודי גרמני, חתן פרס נובל לכימיה לשנת 1915 "על עבודתו בנושא הפיגמנטים הצמחיים", ביניהם כלורופיל. וילשטטר גם המציא את הכרומטוגרפיה על נייר (אנ'), במקביל למיכאיל צבט.
ביוגרפיה
וילשטטר נולד בקארלסרוהה בבאדן, במשפחה יהודית. אביו היה סוחר בדים. תחילה התחנך שם, וכאשר משפחתו עברה, למד בבית הספר הטכני של נורמברג. בגיל 18 נרשם לאוניברסיטת מינכן ללימודי מדע, ושם נשאר במשך 15 השנים הבאות. הוא למד במחלקה לכימיה, תחילה כסטודנט של אדולף פון באייר, ולאחר קבלת תואר דוקטור, בשנת 1894, כחבר סגל. עבודת הדוקטורט שלו הייתה בנושא מבנה הקוקאין. וילשטטר המשיך בחקר המבנה של אלקלואידים אחרים, וסינתז כמה מהם. ב-1896 קיבל משרת מרצה, וב-1902 תפקיד פרופסור אקסטראורדינרוס (פרופסור ללא קתדרה).
ב-1905 עזב את מינכן והיה לפרופסור במכון הטכנולוגי של ציריך, שם עבד על הפיגמנט הצמחי כלורופיל, והצליח לקבוע את מבנהו. ב-1912 קיבל תפקיד פרופסור לכימיה באוניברסיטת ברלין, ומנהל מכון הקיסר וילהלם, שם חקר פיגמנטים של פרחים ופירות. תגליתו הראתה שכלורופיל מורכב מכלורופיל A ומכלורופיל B. בשנות מלחמת העולם הראשונה, עסק וילשטטר, בשיתוף פעולה ביחד עם חתני פרס נובל, פריץ האבר וג'יימס פרנק בלוחמה כימית. חלקו העיקרי היה בפיתוח מסכות יעילות אשר נועדו לכוחות הגרמניים. קבוצת המחקר שלו פיתחה מסנן בעל שלוש שכבות שסופג את הגזים הרעילים. 30 מיליון מסכות כאלה יוצרו בגרמניה ב-1917. על המצאה זו הוא קבל את פרס הכסף דרגה שנייה וילשטטר אף תיעד ביומנו את ניסוי השטח הראשון בו כיסו פריץ האבר ועוזריו ב 22 באפריל 1915 שטח של כחמישה קמ"ר בענני גז כלור, מעל החפירות הצרפתיות בסמוך לעיר איפּר. הכוחות הגרמניים, שלבשו את מסכות הגז, הצליחו להתקדם לתוך הענן ולהזיז את קו הגבול בכמה עשרות מטרים, תוך שהם חולפים על פני חיילים גוססים פצועים וחנוקים אשר קצף רירי צהוב בקע מפיותיהם.
ב-1916 חזר למינכן בתור ממשיכו של מורהו, באייר. במהלך שנות ה-20 חקר מנגנוני תגובה אנזימטיים, וסייע רבות לביסוס הטענה כי אנזימים הם חומרים כימיים, ולא יצורים חיים.
ב-1924 הגיעה הקריירה של וילשטטר ל"סוף טרגי, כאשר כמחווה נגד האנטישמיות הגוברת, הכריז על פרישתו."([1]) לפי הביוגרפיה שלו באתר קרן פרס נובל: "ביטויי אמון מצד הצוות, הסטודנטים והשר לא הצליחו לנער את המדען בן ה-53 מהחלטתו להתפטר. הוא חי מגמלת הפרישה שלו במינכן... הצעות מסחררות מבית ומחו"ל נדחו על ידו."
בשנת 1932 זכה במדליית דייווי, פרס בריטי יוקרתי. ב-1938 נמלט וילשטטר מאימת הגסטאפו והגיע לשווייץ. הוא בילה את שנותיו האחרונות במורואלטו ליד לוקרנו, בכתיבת האוטוביוגרפיה שלו ומת מהתקף לב ב-1942.
האוטוביוגרפיה, Aus meinem Leben, פורסמה בגרמנית רק ב-1949. היא תורגמה גם לאנגלית תחת השם "From My Life", בשנת 1965. (Richard Willstätter: Aus meinem Leben, edited by A. Stoll, Verlag Chemie, Weinheim, 1949; English edition: From My Life, Benjamin, New York, 1965).
קישורים חיצוניים
- ריכרד וילשטטר, באתר NNDB.
- ריכרד וילשטאטר, באתר פרס נובל (באנגלית)
- הצגת עבודתו של וילשטטר על ידי יושב ראש ועדת הפרס
- הרצאת הנובל של וילשטטר, לרגל קבלת הפרס
| זוכי פרס נובל לכימיה | ||
|---|---|---|
| 1901–1925 | ואן 'ט הוף (1901) • פישר (1902) • ארהניוס (1903) • רמזי (1904) • פון באייר (1905) • מואסאן (1906) • בוכנר (1907) • רתרפורד (1908) • אוסטוולד (1909) • וולך (1910) • קירי (1911) • גריניאר, סבטייה (1912) • ורנר (1913) • ריצ'רדס (1914) • וילשטאטר (1915) • לא הוענק (1916–1917) • הבר (1918) • לא הוענק (1919) • נרנסט (1920) • סודי (1921) • אסטון (1922) • פרגל (1923) • לא הוענק (1924) • ז'יגמונדי (1925) | 
|
| 1926–1950 | סוודברג (1926) • וילנד (1927) • וינדאוס (1928) • הרדן, פון אוילר-שלפין (1929) • פישר (1930) • בוש, ברגיוס (1931) • לאנגמיור (1932) • לא הוענק (1933) • יורי (1934) • פרדריק ז'וליו-קירי, אירן ז'וליו-קירי (1935) • דביי (1936) • הוורת', קארר (1937) • קון (1938) • בוטנאנדט, רוז'יצ'קה (1939) • לא חולק (1940–1942) • דה הוושי (1943) • האן (1944) • וירטאנן (1945) • סאמנר, נורתרופ, סטנלי (1946) • רובינסון (1947) • טיסליוס (1948) • ג'יוק (1949) • דילס, אלדר (1950) | |
| 1951–1975 | מקמילן, סיבורג (1951) • מרטין, סינג' (1952) • שטאודינגר (1953) • לינוס פאולינג (1954) • ויניו (1955) • הינשלווד, סמיונוב (1956) • טוד (1957) • סנגר (1958) • היירובסקי (1959) • ליבי (1960) • קלווין (1961) • פרוץ, קנדרו (1962) • ציגלר, נטה (1963) • הודג'קין (1964) • וודוורד (1965) • מוליקן (1966) • אייגן, נוריש, פורטר (1967) • אונסאגר (1968) • ברטון, האסל (1969) • ללואר (1970) • הרצברג (1971) • אנפינסן, מור, סטיין (1972) • פישר, וילקינסון (1973) • פלורי (1974) • קורנפורת', פרלוג (1975) | |
| 1976–2000 | ליפסקומב (1976) • פריגוז'ין (1977) • מיטשל (1978) • בראון, ויטיג (1979) • ברג, גילברט, סנגר (1980) • פוקוי, הופמן (1981) • קלוג (1982) • טאובה (1983) • מריפילד (1984) • האופטמן, קרל (1985) • הרשבאך, לי, פולני (1986) • קראם, להן, פדרסן (1987) • דייזנהופר, הובר, מישל (1988) • אלטמן, צ'ק (1989) • קורי (1990) • ארנסט (1991) • מרקוס (1992) • מוליס, סמית' (1993) • אולה (1994) • קרוצן, מולינה, רולנד (1995) • סמולי, קורל, קרוטו (1996) • בויר, ווקר, סקואו (1997) • קוהן, פופל (1998) • זוויל (1999) • היגר, מקדיארמיד, שירקאווה (2000) | |
| 2001 ואילך | נולס, נויורי (2001) • ויטריך, פן, טנקה (2002) • אגרה, מק'קינון (2003) • צ'חנובר, הרשקו, רוז (2004) • שובן, גרבס, שרוק (2005) • קורנברג (2006) • ארטל (2007) • שיממורה, צ'לפי, טסיין (2008) • יונת, רמאקרישנן, סטייץ (2009) • הק, נגישי, סוזוקי (2010) • שכטמן (2011) • לפקוביץ', קובילקה (2012) • ורשל, קרפלוס, לויט (2013) • בציג, הל, מורנר (2014) • לינדל, מודריץ', סנקאר (2015) • סטודרט, סובאז', פרינחה (2016) • דובושה, פרנק, הנדרסון (2017) • ארנולד, סמית', וינטר (2018) • גודאינף, ויטינגהאם, יושינו (2019) • שרפנטייה, דאודנה (2020) • ליסט, מקמילן (2021) • ברטוצי, מלדל, שארפלס (2022) • יקימוב, בוונדי, ברוס (2023) • בייקר, ג'מפר, הסביס (2024) | |
