הנס פון אוילר-שלפין

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הנס פון אוילר-שלפין
Hans von Euler-Chelpin
הנס פון אוילר-שלפין
לידה 15 בפברואר 1873
פטירה 6 בנובמבר 1964 (בגיל 91)
ענף מדעי ביוכימיה
מקום מגורים גרמניה, שוודיה
פרסים והוקרה חתן פרס נובל לכימיה לשנת 1929
תרומות עיקריות
מחקר בתחום תסיסת הסוכר ואנזימי תסיסה

הנס קארל אוגוסט סימון פון אוילר-שלפין (גרמנית: Hans Karl August Simon von Euler-Chelpin;‏ 15 בפברואר 1873 באוגסבורג - 6 בנובמבר 1964 בסטוקהולם) היה ביוכימאי שוודי (יליד גרמניה), חתן פרס נובל לכימיה לשנת 1929 בו זכה במשותף עם ארתור הרדן "על מחקריהם בתחום תסיסת הסוכר ואנזימי תסיסה".

לאחר סיום לימודי התיכון שלו, ב-1891, למד פון אוילר-שלפין אמנות באקדמית מינכן לציור. בעקבות התעניינותו בבעיות צבע וצבעי הספקטרום, בחר להתחיל בלימודי מדע ב-1893. הוא החל בלימודיו באוניברסיטת ברלין, שם למד כימיה אצל הרמן אמיל פישר וא. רוזנהיים, ופיזיקה אצל אמיל ורבורג ומקס פלאנק; ב-1895 קיבל תואר דוקטור.

אז המשיך לאוניברסיטת גטינגן, שם עבד בין השנים 1896 ל-1897 אצל ולטר נרנסט. בקיץ 1897 עבד במעבדתו של סוונטה ארהניוס, והתמנה לעוזר מחקר שם. ב-1898 הוסמך למרצה (Privatdozent) בכימיה פיזיקלית באוניברסיטה המלכותית של סטוקהולם, וב-1899 התמנה לתפקיד שם. בין 1899 ל-1900 ביקר במעבדתו של ואן 'ט הוף. ב-1906 התמנה לתפקיד פרופסור לכימיה כללית ואורגנית באוניברסיטה המלכותית. ב-1929 התמנה למנהל מכון הוויטמינים ומכון הביוכימיה, שהוקם זה לא מכבר. ב-1941 פרש מהוראה, אך המשיך לעסוק במחקר.

עבודתו הביוכימית הראשונה פורסמה ב-1904, ועסקה בפעולתם של אנזימים, בהשוואה לעבודתו המוקדמת על קטליזה, שבחנה הידרוליזה קטליטית של מצעים על ידי היווצרות מלח עם הזרז.

חלק נכבד מעבודתו עסק באנזימים סכרז וקטלז, וזאת בשיתוף עם ק. יוזפסוף. עבודתו בתחום התסיסה התקדמה לעיסוק בפוספורילציה, קו-אנזימים, והשלבים הראשונים של התסיסה והקטליזה שלהם. ב-1924 החל בחקר ויטמינים, בשיתוף ב. פון אוילר, פול קארר, ומרגרטה רידבום, איתה ביצע מחקר נוסף, ב-1928, בעניין ויטמין A וקרוטן.

ב-1914 פרסם ספר אודות הכימיה של שמרים ותסיסה אלכוהולית. בין 1925 ל-1934 איגד את תוצאות מחקרו המעמיק בתחום האנזימולוגיה במונוגרפיה בשם "Chemie der Enzyme", המונוגרפיה הראשונה בנושא. ב-1957 פרסם ספר עם ב. איסטרט על הכימיה וביוכימיה של רדוקטונים. ב-1958 ביקר ביפן ופרסם מונוגרפיה אודות רדוקטונים בשיתוף פרופסור ק. ימאפוג'י, ד"ר נאמורה וד"ר אדאצ'י.

פון אוילר-שלפין חקר גם את הביוכימיה של גידולים, ובמיוחד את חומצות הגרעין בהם, בטכניקה של סמנים שפיתח עם ג'ורג' דה הווסי. בתחום זה פרסם שתי מונוגרפיות, "Biochemistry of Tumours" (עם Boleslaw Skarzynski מקרקוב), ו-"The Chemotherapy and Prophylaxis of Cancer".

פון אוילר-שלפין היה חבר האקדמיות למדעים של מדינות וערים רבות, וזכה בתוארי דוקטור לשם כבוד ממספר אוניברסיטאות מובילות. הוא נישא פעמיים; ראשית לכימאית אסטריד קלב, ולזוג נולדו 5 ילדים. בשנית, ב-1913, לאליזבת', ברונית אף אוגלס, שגם עבדה איתו במחקריו. לזוג נולדו 4 ילדים. בנו מנישואיו הראשונים, אולף פון אוילר, היה לרופא ופרמקולוג, וזכה בפרס נובל לפיזיולוגיה ולרפואה לשנת 1970.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הנס פון אוילר-שלפין בוויקישיתוף


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

25536259הנס פון אוילר-שלפין