הרולד יורי
 | |
| הרולד יורי בשנת 1963 | |
| לידה | 29 באפריל 1893 |
|---|---|
| פטירה | 5 בינואר 1981 (בגיל 87) |
| ענף מדעי | כימיה |
| מקום מגורים | ארצות הברית |
| פרסים והוקרה | חתן פרס נובל לכימיה בשנת 1934 |
| תרומות עיקריות | |
| גילוי המימן הכבד. ניסוי יורי-מילר | |
הרולד קלייטון יורי (באנגלית: Harold Clayton Urey) (29 באפריל 1893 - 5 בינואר 1981) היה כימאי אמריקני, חתן פרס נובל לכימיה לשנת 1934, "על גילוי המימן הכבד", כחלק ממחקר פורץ דרך על איזוטופים. מילא תפקיד מרכזי בפיתוח פצצת האטום האמריקאית ונחשב לאחד ממייסדי חקר ראשית החיים, בייחוד בשל הניסוי שערך בשיתוף עם סטנלי מילר הידוע בכינוי ניסוי מילר-יורי.
ביוגרפיה
יורי נולד בוולקרטון, באינדיאנה שבארצות הברית. הוא סיים תואר ראשון בזואולוגיה באוניברסיטת מונטנה בשנת 1917 ולאחר מכן עבד במחקר כימי בתעשייה וכמדריך באוניברסיטה. במהלך השנים 1921—1923 למד לדוקטורט בכימיה באוניברסיטת קליפורניה בברקלי. את עבודת הדוקטורט בחקר תרמודינמיקה, הכין תחת הנחייתו של גילברט לואיס. לאחר מכן יצא להשתלמות פוסט-דוקטורט על מבנה האטום, במכון לפיזיקה תאורטית בקופנהגן, בהנחיית נילס בוהר. יורי חזר לארצות הברית והחל לעבוד כמרצה וחוקר באוניברסיטת ג'ונס הופקינס, ומשנת 1929 באוניברסיטת קולומביה. בשנת 1934 הוא מונה לפרופסור לכימיה. בתקופה זו כתב יורי, בשיתוף עם ארתור רוארק, את הספר "אטום, קוונטים ומולקולות", אחד מהטקסטים החלוצים על מכניקת הקוונטים.
התעניינותו של יורי במבנה האטום, הובילה אותו לחקר איזוטופים. הוא ביצע זיקוק חוזר ונשנה של מימן נוזלי ובכך היה הראשון לבודד דגימה של דאוטריום (איזוטופ כבד של מימן). בהסתמך על תגליתו זו הוא הוכיח את קיומם של מים כבדים, תגלית אשר בזכותה הוענק לו פרס נובל לכימיה בשנת 1934.
במהלך מלחמת העולם השנייה היה יורי אחראי על המחקר המלחמתי של פצצת האטום באוניברסיטת קולומביה ונטל חלק בפרויקט מנהטן, בו סייע בפיתוח שיטות להעשרת אורניום, ובייחוד שיטת הדיפוזיה הגזית.
לאחר המלחמה, עבר יורי לכהן כפרופסור במכון למחקר גרעיני באוניברסיטת שיקגו ובשנת 1958 התמנה לפרופסור באוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו, עד לפרישתו.
בשנותיו המאוחרות עסק יורי בחקר ראשית החיים וקוסמוכימיה, ענף מדעי חדש, אשר יורי נחשב לאדם שהעניק לו את שמו. בין מחקריו החשובים בתחום נמנים חקר השכיחות של איזוטופי חמצן ביקום וחקר התפתחות והאבולוציה של הכוכבים. עבודתו זו מסוכמת בספר "פלנטות: מוצאן והתפתחותן" מ-1952. בהמשך לעבודתו זו, העלה יורי את התאוריה כי האטמוספירה על כדור הארץ הקדמון הייתה אטמוספירה מחזרת, המורכבת ממתאן, אמוניה ומים, בדומה לאטמוספירה בענקי הגז, דוגמת צדק. השערה זו נתגלה כמוטעית מאוחר יותר וכיום מקובל כי האטמוספירה על כדור הארץ הקדמון הייתה אטמוספירה חצי-מחזרת. אולם, על סמך השערתו זו ביצע יורי יחד עם הסטודנט שלו, סטנלי מילר, ניסויים פורצי דרך, המדמים את הסביבה אשר על פי ההשערות באותה תקופה שררה על כדור הארץ הקדמון, במטרה לבחון האם חיים יכלו להיווצר באופן ספונטני בסביבה זו. בניסויים אלו מילר ויורי הדגימו היווצרות ספונטנית של תרכובות אורגניות מורכבות מחומרי מוצא פשוטים. מילר הראה כי חומצות אמינו, חומר המוצא לחלבונים, יכולות להיווצר מתערובת של מתאן, אמוניה, מים ומימן[1].
יורי נפטר בקליפורניה ונקבר באינדיאנה.
קישורים חיצוניים
- הרולד יורי, באתר פרס נובל (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ ז. שמואלי, היוכל המדע ליצור חיים?, חרות, 9 באוגוסט 1956
| זוכי פרס נובל לכימיה | ||
|---|---|---|
| 1901–1925 | ואן 'ט הוף (1901) • פישר (1902) • ארהניוס (1903) • רמזי (1904) • פון באייר (1905) • מואסאן (1906) • בוכנר (1907) • רתרפורד (1908) • אוסטוולד (1909) • וולך (1910) • קירי (1911) • גריניאר, סבטייה (1912) • ורנר (1913) • ריצ'רדס (1914) • וילשטאטר (1915) • לא הוענק (1916–1917) • הבר (1918) • לא הוענק (1919) • נרנסט (1920) • סודי (1921) • אסטון (1922) • פרגל (1923) • לא הוענק (1924) • ז'יגמונדי (1925) | 
|
| 1926–1950 | סוודברג (1926) • וילנד (1927) • וינדאוס (1928) • הרדן, פון אוילר-שלפין (1929) • פישר (1930) • בוש, ברגיוס (1931) • לאנגמיור (1932) • לא הוענק (1933) • יורי (1934) • פרדריק ז'וליו-קירי, אירן ז'וליו-קירי (1935) • דביי (1936) • הוורת', קארר (1937) • קון (1938) • בוטנאנדט, רוז'יצ'קה (1939) • לא חולק (1940–1942) • דה הוושי (1943) • האן (1944) • וירטאנן (1945) • סאמנר, נורתרופ, סטנלי (1946) • רובינסון (1947) • טיסליוס (1948) • ג'יוק (1949) • דילס, אלדר (1950) | |
| 1951–1975 | מקמילן, סיבורג (1951) • מרטין, סינג' (1952) • שטאודינגר (1953) • לינוס פאולינג (1954) • ויניו (1955) • הינשלווד, סמיונוב (1956) • טוד (1957) • סנגר (1958) • היירובסקי (1959) • ליבי (1960) • קלווין (1961) • פרוץ, קנדרו (1962) • ציגלר, נטה (1963) • הודג'קין (1964) • וודוורד (1965) • מוליקן (1966) • אייגן, נוריש, פורטר (1967) • אונסאגר (1968) • ברטון, האסל (1969) • ללואר (1970) • הרצברג (1971) • אנפינסן, מור, סטיין (1972) • פישר, וילקינסון (1973) • פלורי (1974) • קורנפורת', פרלוג (1975) | |
| 1976–2000 | ליפסקומב (1976) • פריגוז'ין (1977) • מיטשל (1978) • בראון, ויטיג (1979) • ברג, גילברט, סנגר (1980) • פוקוי, הופמן (1981) • קלוג (1982) • טאובה (1983) • מריפילד (1984) • האופטמן, קרל (1985) • הרשבאך, לי, פולני (1986) • קראם, להן, פדרסן (1987) • דייזנהופר, הובר, מישל (1988) • אלטמן, צ'ק (1989) • קורי (1990) • ארנסט (1991) • מרקוס (1992) • מוליס, סמית' (1993) • אולה (1994) • קרוצן, מולינה, רולנד (1995) • סמולי, קורל, קרוטו (1996) • בויר, ווקר, סקואו (1997) • קוהן, פופל (1998) • זוויל (1999) • היגר, מקדיארמיד, שירקאווה (2000) | |
| 2001 ואילך | נולס, נויורי (2001) • ויטריך, פן, טנקה (2002) • אגרה, מק'קינון (2003) • צ'חנובר, הרשקו, רוז (2004) • שובן, גרבס, שרוק (2005) • קורנברג (2006) • ארטל (2007) • שיממורה, צ'לפי, טסיין (2008) • יונת, רמאקרישנן, סטייץ (2009) • הק, נגישי, סוזוקי (2010) • שכטמן (2011) • לפקוביץ', קובילקה (2012) • ורשל, קרפלוס, לויט (2013) • בציג, הל, מורנר (2014) • לינדל, מודריץ', סנקאר (2015) • סטודרט, סובאז', פרינחה (2016) • דובושה, פרנק, הנדרסון (2017) • ארנולד, סמית', וינטר (2018) • גודאינף, ויטינגהאם, יושינו (2019) • שרפנטייה, דאודנה (2020) • ליסט, מקמילן (2021) • ברטוצי, מלדל, שארפלס (2022) • יקימוב, בוונדי, ברוס (2023) • בייקר, ג'מפר, הסביס (2024) | |
23401363הרולד יורי