אלפרד ורנר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אלפרד ורנר
Alfred Werner
לידה 12 בדצמבר 1866
פטירה 15 בנובמבר 1919 (בגיל 52)
ענף מדעי כימיה
מקום מגורים שווייץ
פרסים והוקרה חתן פרס נובל לכימיה לשנת 1913
תרומות עיקריות
עבודות על קשרי האטומים במולקולות

אלפרד ורנר (גרמנית: Alfred Werner; ‏12 בדצמבר 1866 במילוז, אלזס - 15 בנובמבר 1919) היה כימאי שווייצרי, חתן פרס נובל לכימיה לשנת 1913, "על עבודתו על קשרי האטומים במולקולות", במיוחד על הצעת תצורה אוקטהדרלית לקומפלקסי מתכות מעבר. ורנר פיתח את הבסיס לכימית קואורדינציה מודרנית. כמו כן, גילה את החומר הקסול. רוב חייו החזיק במשרת פרופסור לכימיה באוניברסיטת ציריך שבשווייץ (משרה אותה קיבל בגיל 29 בלבד).

כלל האוקטט

ב-1893 ורנר הראה כי מספר האטומים המקושרים לאטום מרכזי, "מספר הקואורדינציה", הוא לעיתים קרובות ארבעה, או שישה, ומגיע לעיתים רחוקות יותר עד שמונה. בעקבות גישה זו, הציע ב-1904 ריכרד אבג (Abegg) את הכלל הידוע כיום ככלל אבג, לפיו ההפרש בין הערכיות החיובית ביותר לשלילית ביותר של יסוד הוא בדרך כלל שמונה. כלל זה שימש מאוחר יותר את גילברט נ. לואיס, כאשר הציע, בשנת 1916, את כלל האוקטט בתאורית האטום הקובייתי (cubical atom) שלו.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אלפרד ורנר בוויקישיתוף



ערך זה הוא קצרמר בנושא כימיה. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

23060504אלפרד ורנר