פרדריק ז'וליו-קירי
 | |
| לידה | 19 במרץ 1900 |
|---|---|
| פטירה | 14 באוגוסט 1958 (בגיל 58) |
| ענף מדעי | פיזיקה |
| מקום מגורים | צרפת |
| הערות | בעלה של אירן קירי |
| תרומות עיקריות | |
| יצירת יסודות רדיואקטיביים חדשים | |
ז'אן פרדריק ז'וליו-קירי (בצרפתית: Jean Frédéric Joliot-Curie; 19 במרץ 1900 – 14 באוגוסט 1958) היה פיזיקאי צרפתי וחתן פרס נובל לכימיה לשנת 1935 (במשותף עם אשתו, אירן ז'וליו-קירי), "על יצירת יסודות רדיואקטיביים חדשים".
ביוגרפיה
ז'וליו-קירי נולד בפריז. הוא בוגר בית הספר לכימיה ולפיזיקה של העיר פריז. בשנת 1925 הוא הפך לעוזרה של מארי קירי במכון הרדיום בפריז. הוא התחתן עם בתה של מארי, אירן ז'וליו-קירי בשנת 1926. שני בני הזוג שינו את שם משפחתם לז'וליו-קירי. בהתעקשותה של מארי, ז'וליו רכש תואר ראשון נוסף ודוקטורט במדעים. נושא התזה שלו היה אלקטרוכימיה של אלמנטים רדיואקטיביים.
בעודו מחזיק במשרת מרצה בפקולטה למדעים של פריז, הוא שיתף פעולה עם אשתו במחקר על מבנה האטום ובאופן מיוחד על גרעין האטום, מחקר שהיווה את אבן הפינה לגילוי הנייטרון והפוזיטרון. הישגם הגדול ביותר היה גילוי הרדיואקטיביות המלאכותית בשנת 1934. על תגליתם זו הוענק לפרדריק ולאשתו אירן, בשנת 1935, פרס נובל לכימיה.
בשנת 1937 הוא עזב את מכון הרדיום והתמנה לפרופסור בקולז' דה פראנס, שם חקר תגובות שרשרת. הוא בנה במקום את הציקלוטרון הראשון באירופה. מחקריו היו נדבך הכרחי לבנייה מוצלחת של כור גרעיני העושה שימוש בביקוע גרעיני מבוקר כדי לייצר אנרגיה בעזרת שימוש באורניום ובמים כבדים. על פיתוחיו אלה רשם חמישה פטנטים. ז'וליו היה אחד המדענים אשר הוזכרו על ידי אלברט איינשטיין במכתבו לנשיא רוזוולט כאחד המדענים המובילים בהבנת תגובת השרשרת הגרעינית. מלחמת העולם השנייה עצרה את מחקרו של ז'וליו, ולאחר המלחמה הוא מילא תפקידים מנהליים במהותם.
בשנת 1940, עם הפלישה הנאצית לצרפת, הצליח ז'וליו להבריח לאנגליה את מסמכי המחקר שניהל וחומרים אחרים. בתקופת הכיבוש הנאצי הוא השתתף באופן פעיל בפעולות תנועת ההתנגדות הצרפתית. לאחר תום המלחמה הוא שירת כמנהל המרכז הלאומי למחקר מדעי של צרפת (Centre national de la recherche scientifique) ומילא לראשונה את תפקיד המפקח העליון על האנרגיה האטומית בצרפת. בשנת 1948 הוא פיקח על בנייתו של הכור האטומי הצרפתי הראשון. בשנת 1950 הוא פוטר מתפקידו זה בגלל הזדהותו עם הקומוניזם. בשנת 1955 הוא נמנה עם אחד-עשר החותמים על מניפסט ראסל-איינשטיין, הצהרה שנחתמה בשיא המלחמה הקרה, הפנתה את תשומת הלב לסכנות המלחמה האטומית וקראה לפתרון סכסוכים בין מדינות בדרכי שלום. למרות שהמשיך להחזיק במשרתו כפרופסור בקולז' דה פראנס, לאחר מות אשתו בשנת 1956, הוא נטל את משרתה כראש הקתדרה לפיזיקה גרעינית בסורבון.
פרדריק ז'וליו היה חבר באקדמיה הצרפתית למדעים ובאקדמיה הצרפתית לרפואה. הוענקה לו דרגת כבוד בליגיון הכבוד. בשנת 1951 הוא קיבל בברית המועצות את פרס לנין לשלום על עבודתו כנשיא מועצת השלום העולמית. הוא הקדיש את אחרית ימיו ליצירת מרכז לפיזיקה גרעינית בעיירה אורסיי מדרום לפריז.
לאחר מותו נקרא על שמו מכתש ז'וליו על הירח.
קישורים חיצוניים
| זוכי פרס נובל לכימיה | ||
|---|---|---|
| 1901–1925 | ואן 'ט הוף (1901) • פישר (1902) • ארהניוס (1903) • רמזי (1904) • פון באייר (1905) • מואסאן (1906) • בוכנר (1907) • רתרפורד (1908) • אוסטוולד (1909) • וולך (1910) • קירי (1911) • גריניאר, סבטייה (1912) • ורנר (1913) • ריצ'רדס (1914) • וילשטאטר (1915) • לא הוענק (1916–1917) • הבר (1918) • לא הוענק (1919) • נרנסט (1920) • סודי (1921) • אסטון (1922) • פרגל (1923) • לא הוענק (1924) • ז'יגמונדי (1925) | 
|
| 1926–1950 | סוודברג (1926) • וילנד (1927) • וינדאוס (1928) • הרדן, פון אוילר-שלפין (1929) • פישר (1930) • בוש, ברגיוס (1931) • לאנגמיור (1932) • לא הוענק (1933) • יורי (1934) • פרדריק ז'וליו-קירי, אירן ז'וליו-קירי (1935) • דביי (1936) • הוורת', קארר (1937) • קון (1938) • בוטנאנדט, רוז'יצ'קה (1939) • לא חולק (1940–1942) • דה הוושי (1943) • האן (1944) • וירטאנן (1945) • סאמנר, נורתרופ, סטנלי (1946) • רובינסון (1947) • טיסליוס (1948) • ג'יוק (1949) • דילס, אלדר (1950) | |
| 1951–1975 | מקמילן, סיבורג (1951) • מרטין, סינג' (1952) • שטאודינגר (1953) • לינוס פאולינג (1954) • ויניו (1955) • הינשלווד, סמיונוב (1956) • טוד (1957) • סנגר (1958) • היירובסקי (1959) • ליבי (1960) • קלווין (1961) • פרוץ, קנדרו (1962) • ציגלר, נטה (1963) • הודג'קין (1964) • וודוורד (1965) • מוליקן (1966) • אייגן, נוריש, פורטר (1967) • אונסאגר (1968) • ברטון, האסל (1969) • ללואר (1970) • הרצברג (1971) • אנפינסן, מור, סטיין (1972) • פישר, וילקינסון (1973) • פלורי (1974) • קורנפורת', פרלוג (1975) | |
| 1976–2000 | ליפסקומב (1976) • פריגוז'ין (1977) • מיטשל (1978) • בראון, ויטיג (1979) • ברג, גילברט, סנגר (1980) • פוקוי, הופמן (1981) • קלוג (1982) • טאובה (1983) • מריפילד (1984) • האופטמן, קרל (1985) • הרשבאך, לי, פולני (1986) • קראם, להן, פדרסן (1987) • דייזנהופר, הובר, מישל (1988) • אלטמן, צ'ק (1989) • קורי (1990) • ארנסט (1991) • מרקוס (1992) • מוליס, סמית' (1993) • אולה (1994) • קרוצן, מולינה, רולנד (1995) • סמולי, קורל, קרוטו (1996) • בויר, ווקר, סקואו (1997) • קוהן, פופל (1998) • זוויל (1999) • היגר, מקדיארמיד, שירקאווה (2000) | |
| 2001 ואילך | נולס, נויורי (2001) • ויטריך, פן, טנקה (2002) • אגרה, מק'קינון (2003) • צ'חנובר, הרשקו, רוז (2004) • שובן, גרבס, שרוק (2005) • קורנברג (2006) • ארטל (2007) • שיממורה, צ'לפי, טסיין (2008) • יונת, רמאקרישנן, סטייץ (2009) • הק, נגישי, סוזוקי (2010) • שכטמן (2011) • לפקוביץ', קובילקה (2012) • ורשל, קרפלוס, לויט (2013) • בציג, הל, מורנר (2014) • לינדל, מודריץ', סנקאר (2015) • סטודרט, סובאז', פרינחה (2016) • דובושה, פרנק, הנדרסון (2017) • ארנולד, סמית', וינטר (2018) • גודאינף, ויטינגהאם, יושינו (2019) • שרפנטייה, דאודנה (2020) • ליסט, מקמילן (2021) • ברטוצי, מלדל, שארפלס (2022) • יקימוב, בוונדי, ברוס (2023) | |
