יאקובוס ואן 'ט הוף

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יאקובוס ואן 'ט הוף
Jacobus van 't Hoff
לידה 30 באוגוסט 1852
פטירה 1 במרץ 1911 (בגיל 58)
ענף מדעי כימיה פיזיקלית
מקום מגורים הולנד
פרסים והוקרה הזוכה הראשון בפרס נובל לכימיה (1901)
תרומות עיקריות
כיראליות
דינמיקה כימית
לחץ אוסמוטי

יאקובוס הנריקוס ואן 'ט הוף (הולנדית: Jacobus Henricus van 't Hoff) ‏ (30 באוגוסט 1852 - 1 במרץ 1911), כימאי פיזיקלי ואורגני הולנדי, הזוכה הראשון בפרס נובל לכימיה, "על גילוי חוקי הדינמיקה הכימית והלחץ האוסמוטי בתמיסות".

השנים המוקדמות

ואן 'ט הוף נולד ברוטרדם, בנו של רופא. מגיל צעיר התעניין במדע וטבע. פתיחותו לפילוסופיה ונטייתו לשירה התגלו כבר בשנותיו הראשונות בבית הספר, ולורד ביירון היה דמות נערצת עליו. בניגוד לרצון אביו פנה ללימודי הכימיה, בתחילה במכון הפוליטכני של דלפט, ולאחר מכן באוניברסיטת ליידן, ואז לבון, גרמניה, ולפריז. לבסוף קיבל את תואר הדוקטור מאוניברסיטת אוטרכט ב-1874.

תרומות לכימיה ועבודות מרכזיות

כבר לפני קבלת הדוקטורט, פרסם ואן 'ט הוף את הראשונה מבין תרומותיו החשובות לכימיה האורגנית. הוא הסביר את תופעת הפעילות האופטית של מולקולות כיראליות בעזרת ההנחה שהקשרים הכימיים בין אטומי פחמן ושכניהם פונים לפינותיו של ארבעון רגיל. המבנה התלת-ממדי הזה הסביר באורח מושלם את האיזומרים השונים המצויים בטבע. הוא חולק את הקרדיט לרעיון זה עם הכימאי הצרפתי ז'וזף לה בל, שהגיע לאותה מסקנה באופן עצמאי.

הזוכה הראשון בפרס נובל לכימיה

ואן 'ט הוף נהיה למרצה לכימיה ופיזיקה בקולג' הוטרינרי באוטרכט. בסופו של דבר עבר לתפקיד יושב-ראש מחלקת הכימיה באוניברסיטת אמסטרדם, וסיים את הקריירה שלו באוניברסיטת ברלין בין השנים 1896 ל-1911. ב-1901 קיבל את פרס נובל לכימיה הראשון, על עבודתו בתחום התמיסות. ניתן לומר בקצרה שתמיסות מהולות מאד נוהגות לפי חוקים מתמטיים הקרובים מאד לחוקים המתארים את התנהגות הגזים.

סוף חייו, פרסים ומורשתו

ב-1885 התמנה לחבר באקדמיה ההולנדית המלכותית למדעים. בין תוארי הכבוד שלו – תואר דוקטור כבוד מאוניברסיטאות ייל והרווארד ב-1901, אוניברסיטת ויקטוריה, מנצ'סטר ב-1903, אוניברסיטת היידלברג ב-1908, מדליית דייווי של החברה המלכותית ב-1893 (במשותף עם לה בל), מדליית הלמהולץ (על שם הרמן פון הלמהולץ) של האקדמיה הפרוסית למדעים ב-1911. כמו כן זכה לאות לגיון הכבוד ב-1894, ו-סנטור בחברת הקייזר וילהלם ב-1911. ואן 'ט הוף היה גם חבר כבוד בחברה הכימית הבריטית בלונדון, האקדמיה המלכותית למדעים בגוטינגן ב-1892, בחברה הכימית האמריקאית ב-1898 ובאקדמיה למדעים בפריז ב-1905.

ואן 'ט הוף נפטר בגיל 58, ב-1 במרץ 1911, בשטגליץ הסמוכה לברלין כתוצאה ממחלת השחפת[1].

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים