לודוויג פרדיננד מאייר
 | |
| מאייר, 1932 | |
| לידה |
23 במאי 1879 ויסבאדן, גרמניה |
|---|---|
| פטירה |
21 בספטמבר 1954 (בגיל 75) תל אביב |
| תאריך עלייה | 1935 |
| לימודי רפואה | אוניברסיטאות מינכן, בון וברלין, גרמניה |
| התמחות | ילדים, תזונה |
| תואר | פרופסור דוצנט |
| תפקידים |
מנהל מחלקה בי"ח ע"ש הקייזר פרידריך; מנהל מחלקה בבית החולים הדסה בתל אביב |
| הנצחה | אנדרטה במחלקה שניהל בברלין |
לודוויג פרדיננד מאייר (מאיר) (Ludwig Ferdinand Meyer; על פי רוב: לודוויג פ' מאיר; 23 במאי 1879 – 21 בספטמבר 1954) היה רופא ילדים ומומחה ישראלי לתזונה ובעיקר תזונת תינוקות וילדים, יהודי יליד גרמניה. פרופסור לרפואה באוניברסיטת ברלין ואחר כך באוניברסיטה העברית בירושלים, מראשוני רפואת הילדים בישראל.
קורות חיים
מאייר נולד באביב 1879 בוויסבאדן שבגרמניה. למד רפואה במינכן, ברלין ובון, שם סיים לימודיו בשנת 1902. עבד שלוש שנים בבית חולים שָריטֶה בברלין תחת פרופ' אוטו הויבנר(אנ') ובמקביל בברסלאו תחת אדלברט צ'רני (אנ'). בשנת 1905 עבר לעבוד עם גדול רופאי הילדים הגרמניים של תחילת המאה העשרים, היהודי היינריך פינקלשטיין, איתו גם כתב מאמרים ופרקים בספרי רפואה רבים. מאייר התמנה לפרופסור מן המניין באוניברסיטת ברלין, ועם פרישתו של פינקלשטיין שימש מנהל מחלקת הילדים בבית החולים ע"ש הקייזר פרידריך (Kaiser- und Kaiserin-Friedrich-Kinderkrankenhauses) בברלין למשך שלושה חודשים בלבד עד שבמאי שנת 1933, עם עליית הנאצים לשלטון וחקיקת החוק לשיקום שירות המדינה המקצועי אולץ להתפטר מהשירות הציבורי.
בשנת 1935 עלה מאייר לארץ ישראל יחד עם אשתו לוטה לבית הרץ, בתו אילזה וחתנו, פרופ' וולטר הירש ונכדו דניאל (לימים הפסיכיאטר וכותב רבי המכר ד"ר דניאל עופר). התיישב תחילה בירושלים, שם כיהן כמנהל מחלקת הילדים בבית חולים ביקור חולים במשך שנה. אחר כך עבר לתל אביב ורכש בית ברחוב אידלסון. הוא התמנה מנהל מחלקת הילדים בבית החולים הדסה בתל אביב (תפקיד אותו מילא עד שנת 1950-1 במשרה מלאה ואחר כל נשאר כיועץ על עד סמוך למותו בספטמבר שנת 1954). כמן כן שימש יועץ פדיאטרי בבית החולים צהלון (דג'אני).
מאייר היה מחשובי התזונאים לילדים בעולם, חקר את תכולת המלחים בתזונת פעוטות והמציא את אחד מתרכיבי המזון המלאכותי הראשונים בילדים על בסיס חלב פרה, היה הראשון שחקר ומצא את חשיבות המים והכמות הרצויה במזון תינוקות. הוא כתב עשרות מאמרים ומספר ספרים, הידוע שבהם, אותו כתב יחד עם סגנו אריך נסאו (אשר עלה ארצה באותה התקופה ושימש מנהל מחלקת הילדים בבית חולים העמק בעפולה), יצא לאור בגרמניה בשנות ה-20, זכה למהדורות רבות נוספות ואף תורגם לאנגלית.
מאייר היה מורם של רופאי ילדים ישראלים רבים ובראשם שלושה ממשיכי דרכו: פרופ' בן ציון ורבין, פרופ' ישראל הימן ופרופ' נחום בוגר.
יש לציין את הד"ר שרה קרפ שהייתה תלמידתו וגם עבדה כאסיסטנטית במרפאתו הפרטית[1].
נפטר בתל אביב בספטמבר 1954 בתום מחלה ממושכת, בן 75 במותו. נקבר בבית העלמין קריית שאול.[2] הניח את אשתו, בתו שבישראל וילדיו שבחו"ל.
בשנת 1969 החליטו עיריית ברלין ובית החולים ע"ש הקייזר פרידריך על הנחת שלט זיכרון לפועלו במתחם המחלקה שניהל בשנות ה-30.[3]
ספריו
- האם והילד: ספר עזר לאם, למטפלת ולמחנכת; עם מבוא מאת ל.פ. מאיר... ובעריכתו הכללית, תל אביב: י. סמילנסקי, 1941.
- י[וסף] אשרמן, פרופ’ ד"ר ל.פ. מאיר, ד"ר ב. פרבר וד"ר י[שראל] רבקאי (עורכים), האם והתינוק: מדריך רפואי-חנוכי להורים, תל אביב: מסדה, 1945.
- Ludwig F. Meyer, Über den Hospitalismus der Säuglinge: Eine klinische Studie; [Aus d. Waisenhaus d. Stadt Berlin (Oberarzt Prof. Dr. H. Finkelstein)], Berlin: Karger, 1913.
- Leo Langstein, Ludwig F. Meyer, Säuglingsernährung und Säuglingsstoffwechsel: Ein Grundriss f. d. prakt. Arzt, 2. u. 3. umgearb. u. erw. Aufl., Wiesbaden: Bergmann, 1914.
- L. F. Meyer, E. Nassau, Die Ernährungsstörungen im Säuglingsalter, Halle a. S.: C. Marhold, 1923. (על מחלות מטאבוליות ומחלות של מערכת העיכול)
- L. F. Meyer, E. Nassau, Physiologie und Pathologie der Säuglingsernährung, 2. vollst. neu bearb. Aufl., Basel - New York: Karger, 1953. (מהדורה מחודשת ומשופרת; תורגם לאנגלית)
- Krankheiten des Säuglingsalters einschliesslich Ernährungspathologie und -therapie, Leipzig: G. Thieme, 1924. (Diagnostische und therapeutische Irrtümer und deren Verhütung, H. 2)
בתרגום:
- L. F. Meyer, Erich Nassau, Physiology and Pathology of Infant Nutrition; translated by Kurt Glaser, Susanne Glaser, Completely rev. 2. ed., Springfield, Ill: Thomas, 1955. ("Physiologie und Pathologie der Säuglingsernährung")
הכנוס המדעי של ההסתדרות הרפואית העברית בארץ ישראל, שנת 1939
בתאריכים 31 במאי – 1 ביוני לשנת ה'תרצ"ט 1939 נערך בבית הבריאות ע"ש שטראוס ברחוב צ'נסלור, בירושלים כנס רפואי-מדעי שארגנה ההסתדרות הרפואית העברית בא"י[4]. בכנס השתתפו מרבית מבכירי הרופאים בארץ ישראל לתקופה[5]. ראו: פרופ' לודוויג פרדיננד מאייר: מחלות רימבטיות של הלב (31 במאי)
קישורים חיצוניים
- לודוויג פ' מאייר בקטלוג הספרייה הלאומית של גרמניה
- לודוויג פ' מאייר באתר "רופאים יהודים מגרמניה וחלקם בבניית מערכת הבריאות הישראלית" (בגרמנית)
- לודוויג פרדיננד מאייר, לוחית זיכרון בברלין (בגרמנית)
- פרופ' ל. מאיר ז"ל: מגדולי רופאי הילדים בארץ, חרות, 21 בספטמבר 1954
- ד"ר פ. מאיר, על המשמר, 21 בספטמבר 1954
- פרופ' מאיר למנוחות, על המשמר, 22 בספטמבר 1954
- ד"ר ד. ו., הרופא הדגול, דבר, 4 בנובמבר 1954 (בשלושים למותו)
הערות שוליים
- ^ "רופאיה של ארץ-ישראל 1948-1799", נסים לוי, יעל לוי, הוצאת איתי בחור, מרץ 2012, מהדורה שנייה, ערך : קרפ, שרה, עמוד 379
- ^ לודביג מאיר באתר חברה קדישא ת"א–יפו.
- ^ לודוויג פרדיננד מאייר, לוחית זיכרון בברלין (בגרמנית).
- ^ תוכנית הכינוס המדעי של ההסתדרות הרפואית העברית בא"י לשנת ה'תרצ"ט 1939, 30 במאי – 1 ביוני בבית הבריאות ע"ש שטראוס
- ^ תכנית הכנוס המדעי של ההסתדרות הרפואית העברית בא"י לשנת ה'תרצ"ט 1939, 30 במאי – 1 ביוני בבית הבריאות ע"ש שטראוס רחוב צ'נסלור, ירושלים. בין המשתתפים (לפי א'-ב'): הנרי אונגר, יצחק איצקוביטש, מקס בוכמן, יחיאל קרל גוגנהיים, אדוארד גורדון יוסף (ג'וזף), בנו גרינפלדר, אברהם דרוקמן, פריץ דרייפוס, פנחס וייל, חיים ארנסט ורטהיימר, פליכס זולמן, יעקב זס, רפאל משה חפץ, לודוויג פרדיננד מאייר, פליקס מנדל, דוד מרגלית, מכס מרכוס, אריה סדובסקי, רוברט פישר, יוסף פרגר, ברנרד צונדק, גאורג צונדק, הרמן צונדק, יוליוס קליברג, שמעון רוזנבאום, יהודה לייב רוקח, משה רחמילביץ'
29557283לודוויג פרדיננד מאייר