הרמן צונדק

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הרמן צונדק (18871979) היה פרופסור, פנימאי ואנדוקרינולוג יהודי גרמני וישראלי.

אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית

ביוגרפיה

צונדק נולד בעיירה קטנה באזור פוזן שבגרמניה (כיום במערב פולין) לאברהם ולשרה. אחיו הם הפרופסורים גאורג צונדק וברנרד צונדק. דודו הוא הפרופסור לרפואה מקס צונדק. כולם רופאים מפורסמים, בתחומים רפואיים שונים.

צונדק קיבל תואר דוקטור לרפואה בשנת 1912 באוניברסיטת ברלין. שירת כרופא צבאי במלחמת העולם הראשונה. משנת 1918 מרצה באוניברסיטה. בשנת 1921 קיבל פרופסורה. בשנת 1926 התמנה למנהל בית החולים העירוני "Am Urban" שבברלין (גר').

צונדק ערך מחקרים במחלות חילוף החומרים (אנדוקרינולוגיה), בלוטות הפרשה פנמיות הלב והכליות. סיפרו "מחלת הבלוטות האנדוקריניים" תורגם לכמה לשונות. כמו כן, הוציא מספר ספרי רפואה בגרמנית.

במרץ 1933, עם עליית הנאצים לשלטון הגיעו לבית החולים שניהל אנשי אס.אס, והודיעו לו על פיטוריו. באותו הלילה עזב צונדק את גרמניה לציריך שבשווייץ. באוטוביוגרפיה שלו כתב: "רק לאחר שעזבתי את גרמניה, הבנתי שהיהודים חיו עד 1933 בגן עדן של שוטים". עבד שנה באנגליה לפני עלייתו לארץ.

בשנת 1934 עלו האחים צונדק, הוריהם, אשתו, בנו בנימין ובתו, בריגיטה, לארץ ישראל. צונדק מונה למנהל בית החולים ביקור חולים בירושלים. כן ניהל במוסד זה מחלקה פנימית. צונדק התחבב מאד על השכבות החלשות וטיפל בהם ללא תמורה. צונדק עמד בראש המאבק במחלת שחפת. צונדק היה נשיא האקדמיה למדעים ב-ירושלים. כאשר הוצע לצונדק לנהל את בית החולים היהודי בקהיר, סירב ונשאר בירושלים. באותה תקופה הוצע לפרופ' מכס מרקוס לנהל את המחלקה הכירורגית בבית החולים היהודי בקהיר וגם הוא סירב ועלה לארץ.

צונדק כיהן כיושב ראש המועצה המדיצינית של ההסתדרות הרפואית בישראל.[1].

בין מטופליו : הרב קוק, ודוד בן-גוריון[2].

צונדק חתן פרס סולד לרפואה והיגיינה ציבורית מטעם עיריית תל אביב לשנת 1957.

כעשור לאחר שהתאלמן מעלי אסתר, אשתו הראשונה, התחתן בשנת 1949 עם האנדוקרינולוגית ד"ר גרדה צונדק-וולפסון, שהייתה אסיסטנטית שלו.

נפטר בשנת 1979 .

הנצחה

על שמו של צונדק הוקמה בשנת 1982 עמותת מכון הרמן צונדק בירושלים, שמטרתה המוצהרת: "הקמת ספרייה רפואית ומעבדת מחקר קליני בתחום האנדוקרינולוגיה".

על שם האחים צונדק רחובות בירושלים ובבאר שבע.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ד"ר א. גולדשטיין, ד"ר מ. שכטר, "אוצר הרפואה והבריאות", (לכסיקון רפואי), הוצאת דביר, תל אביב, הדפסה ג', 1957
  2. ^ גרשון ריבלין, אלחנן אורן, (עורכים), דוד בן-גוריון מן היומן (מלחמת העצמאות, תש"ח-תש"ט), משרד הביטחון - ההוצאה לאור, תשמ"ו, 1986, (עמוד 418, 22.1.1949, שבת, "התקף לב - ואספות - בחירות"), (עמוד 422, 24.2.1949, כ"ה בשבט תש"ט, יום ה', "ב"ג מחלים - ומרכיב ממשלה").
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

25457940הרמן צונדק