מוחמד

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף הנביא מוחמד)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מוחמד
לידה 20 באפריל 571
מכה
פטירה 8 ביוני 632 (בגיל 61)
אל-מדינה
דת חניף, אסלאם
שושלת האשמיה
אב עבדאללה בן עבד אל-מטלב
אם אמינה בנת והב
צאצאים עבד אללה בן מוחמד, אל-קאסם בן מוחמד, איברהים בן מוחמד, זיינב בנת מוחמד, רוקיה בנת מוחמד, אום כלת'ום בנת מוחמד, פאטמה בנת מוחמד

מוחמד בן עבדאללה בן עבד אל-מוטלב, הידוע כמֻחַמַּדערבית: مُحَمَّد, להאזנה (מידעעזרה),ד'ש"ל (570) בערך – ד'שצ"ב (8 ביוני 632) הוא מייסד דת האסלאם. נחשב במסורת המוסלמית לאחרון ולחשוב ביותר מבין הנביאים. פירוש השם בערבית הוא "מהולל" או "מפואר". מכונה בפי המוסלמים לפעמים גם "מאוולאנא" (בערבית: مَوْلَانَا, תעתיק מדויק: מולאנא) אך השם הנפוץ יותר הוא "רסוּל אללה" (בערבית: رَسُول الله, "שליח הא-ל") או פשוט "אַ(ל)נַּבִּי" (ערבית: اَلنَّبِيّ, "הנביא").

מקובל על רוב ההיסטוריונים כי מוחמד נולד בעיר מכה שבמחוז חג'אז בחצי האי ערב (כיום במערב ערב הסעודית). שנת לידתו אינה ידועה בוודאות. המסורת המוסלמית מציינת שהייתה זו "שנת הפיל" (عام الفيل), כלומר, השנה שבה פלש הצבא של אקסום תחת אברהה אל-אשרם לאזור חיג'אז,[1] באמצעות פילים. מקובל שזו הייתה שנת ד'ש"ל (570 לספירה), אולם נתון זה אינו ודאי.

ר' אברהם בן עזרא בפירושו לספר דניאל[2] כותב כי מוחמד החל את מסעו להפצת האיסלאם בשנת ד'שנ"ד (594 לספירה).   בשנת ד'שצ"ב (8 ביוני 632), בגיל 63 (אם מקבלים את ההנחה לגבי שנת לידתו) חלה מוחמד ונפטר בביתה של אשתו הצעירה, עאישה, בתו של הח'ליף לעתיד אבו בכר. השיעים מאמינים כי הוא הספיק למנות את בן-דודו עלי ליורשו, אולם הסונים מאמינים שהוא נפטר בלא מינוי יורש. מוחמד נקבר בעיר ית'רב, שנקראה לפיכך מדינת א-נבי (בערבית: עירו של הנביא), או בקיצור אל-מדינה. לאחר מותו, נקבע אבו בכר כמחליפו, אולם רק בכל הנוגע לענייני ניהול המדינה והצבא. מבחינה דתית, מחשיבים המוסלמים את מוחמד כ"חותם הנביאים".

משפחתו וצאצאיו

על פי מקורות האסלאם, למוחמד היו 13 נשים (לא במקביל, דבר שהיה מקובל בתקופה המדוברת), 3 בנים ו-4 בנות. כל בניו וחלק מבנותיו נפטרו בצעירותם, הנכדים היחידים שלו הם בניה של בתו פאטמה (חסן וחוסיין) אך האסלאם הסוני לא רואה בבני משפחתו של מוחמד ממשיכים בלעדיים לדרכו, אם כי קיים לצאצאיו מעמד מיוחד באסלאם הסוני. על כל פנים, רוב הצאצאים של מוחמד נרצחו על ידי המושלים הסונים מבית אומיה (661–750 לספירה) שראו בהם איום על הח'ליפות.

הערות שוליים

  1. ^ אבן השאם, אל-סירה אל-נבויה, ביירות, דאר אל-ח׳יר, 1990.
  2. ^ פרק ח פסוק כד
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

32169424מוחמד