יחיאל קרל גוגנהיים

יחיאל קרל גוגנהיים (12 בינואר 1906 - 16 באוקטובר 2002) היה פרופסור לתזונה, שעמד בראש המחלקה לתזונה של בית הספר לרפואה באוניברסיטה העברית בירושלים משנת 1949 עד 1974. גוגנהיים, רופא בהשכלתו, עסק בחקר התזונה והיה יועץ לממשלת ישראל ולגופים שונים בתחום זה. הוא חיבר כמה ספרים בנושא התזונה ופרסם כ-250 מאמרים בנושאי תזונה ובריאות.

מחקריו של גוגנהיים ופרסומיו משמשים עד היום ציון דרך עבור דורות של תלמידים, מורים ואנשי מקצוע בנושאי המזון והתזונה.

קורות חייו

גוגנהיים נולד בפרנקפורט על המיין שבגרמניה. למד רפואה בין 1924 ל-1929 בפרנקפורט, במינכן ובלייפציג. עבודתו לתואר דוקטור הייתה בתחום הפרמקולוגיה. בתחילת 1930 עמד בבחינות בהצטיינות (Magna cum laude).

במהלך לימודיו באוניברסיטה, משנת 1928 ועד קבלת התואר, עבד במכון הפרמקולוגי של אוניברסיטת פרנקפורט, שימש כמתמחה במחלקה למחלות פנימיות בבית חולים בברלין ובמכון הכימי של אותו בית חולים. עד 1933 הועסק כעוזר מחקר במכון להיגיינה של אוניברסיטת פרנקפורט ועסק בבדיקות מעבדה רפואיות ובמחקר מדעי בתחום המטבוליזם (חילוף חומרים) של חיידקים. בהמשך עבד במרפאת האוניברסיטה למחלות פנימיות. בשנות עבודתו בבתי החולים נדבק פעמיים במחלת השחפת שאילצה אותו לעזוב את עבודתו כרופא בבית חולים ולעבור למחקר ביו כימי.

ב-1 במרץ 1933 הצטרף למכון לדיאגנוסטיקה בקטריולוגית בברלין-שרלוטנבורג ועמד להתמנות לרופא ראשי של המכון בתוך חודש. עליית הנאצים לשלטון סיכלה תוכנית זו והוא פוטר ביום האחרון לחודש מרץ.

בנובמבר של אותה שנה עלה לארץ ישראל, ובמאי 1934 החל עבודתו באוניברסיטה העברית בירושלים במחלקה לכימיה ביולוגית, ועסק בבדיקות כימיות של אדמת מדבר יהודה כחלק ממחקר על צמחי המדבר. ב-1935 חזר לעסוק בתחום התמחותו עת הצטרף למחלקה להיגיינה ולבקטריולוגיה של האוניברסיטה, תחילה כמתנדב ואחר כך בעזרת מענקי מחקר.

בשנת 1941 הוקמה במכון מעבדה לתזונה, וגוגנהיים התמנה לעוזר שלא מן המניין והתקדם בדרגות לעוזר מחלקה (1944) ולמדריך תזונה (1948). בשנים 1951–1952 השתלם בתחום התזונה בבית הספר הרווארד לבריאות הציבור (Harvard School of Public Health) בבוסטון שבארצות הברית. לאחר שובו התמנה למרצה בתזונה ובהמשך (1955) כפרופסור מן המניין.

גוגנהיים הקים וניהל את המחלקה לתזונה של בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והיה בין מקימי בית הספר לתזונה בפקולטה לחקלאות ברחובות, על אף שבתחילה התנגד למיקומו בעיר זו. פועלו של פרופסור גוגנהיים הוכר בעולם. הוא היה עמית מחקר בהרווארד ופרופסור אורח בברקלי. ב-1968 הוענקה לו חברות כבוד של המכון האמריקאי לתזונה (American Institute of Nutrition). בשנת 1974 יצא לגמלאות ופרש מפעילות אקדמית סדירה, אך המשיך לשמור על קשר עם האוניברסיטה וללמד בה כפרופסור אמריטוס.

נוסף לפעילותו האקדמית שימש גוגנהיים בתפקידי ייעוץ לגופים ציבוריים בתחומו. החל בשנת 1943 היה מזכיר ועדת התזונה של הסוכנות היהודית. עם קום המדינה הושאל לממשלת ישראל כיועץ תזונה למשרד הקיצוב והאספקה ומנהל מדור התזונה בלשכת הבריאות המחוזית בירושלים. בשנים שלאחר מכן שימש יועץ תזונה למשרד הבריאות ויושב ראש ועדת התזונה של מועצת הבריאות. הוא הגדיר את תפריט המזון המומלץ שהיה הבסיס להרכב המזון של ילדי ישראל בשנים אלו, הידועות כשנות ה"צנע".

פרופסור גוגנהיים האריך ימים. כשנשאל פעם על הסיבה לכך לא ייחס זאת דווקא לתזונתו אך אמר: "זכיתי לאריכות ימים ולמזלי זכתה לכך גם אשתי. למה? אני לא יודע. אני יכול לאמר שכל חיינו אכלנו לשובע ולהנאתנו תפריט מגוון, והכל במידה. לא פחות מדי ולא יותר מדי. בעונג ובמידה"^[1] הוא נפטר בירושלים ב-16 באוקטובר 2002, בהיותו בן 96.

עבודתו המדעית ופרסומיו

עבודתו המדעית הייתה כולה בתחום התזונה, במיוחד לגבי השפעותיה על בריאות הציבור. נוסף לערכם העיוני-אקדמי היו לפרסומים רבים שלו השלכות מעשיות. כך לדוגמה פרסם בשנת 1950 עבודה על הבעיות בבקרה על גלידה. בשנת 1965 פיתח במימון מענק מחקר של משרד החקלאות האמריקאי, תערובת מזון עשירה בחלבונים ודלת שומן מצמחים. גוגנהיים מצא שבארצות המזרח התיכון חסר מקור חלבונים עשיר היכול לספק אנרגיה ואבני בניין לגוף האדם בכלל ולהתפתחות תינוקות וילדים בפרט.

מאמרים

בשנותיו הראשונות פרסם מאמרים בגרמנית ולאחר מכן באנגלית ובעברית (רובם הגדול). בשנות השלושים של המאה העשרים עסק במחקר בסיסי ועל כן מאמריו אף הם בתחומים אלה:

תזונת חיידקים - השפעות חומרים שונים על המטבוליזם של חיידקים.
ביוכימיה, פיזיולוגיה, פרמקולוגיה וסרולוגיה - מחקרים רבים על השפעות חומרים שונים (ויטמינים, הורמונים, חומצת אמינו, חלבונים, אלקטרוליטים, יסודות קורט ואנטיביוטיקה) או מחסור בהם על גופם של ייצורים חיים.

בשנים שלאחר מכן עסק בהרכב המזון ובדיאטה (תפריט המזונות) של האדם וחלקם בבריאות הציבור.

מחקרי מזון - מספר דוגמאות: תכולות ויטמינים במזונות כגון חלב, חמאה, פירות וירקות הגדלים בארץ ישראל ומחקר דומה על מינרלים; ערכים תזונתיים של חלבון בקמח מעושר בסויה.
תזונה ובריאות הציבור - מאמרים כגון: מנהגי מזון וצריכתו בקרב יהודי קוצ'ין בישראל; מצב התזונה וצריכת מזון אצל נשים הרות באזורי פיתוח בישראל; דיאטה, מעמד סוציאלי ושכונות בירושלים.

לבד מפרסומים אקדמיים פרסם מאמרים רבים גם בכתבי עת הנקראים על ידי רופאים והעוסקים בבריאות הציבור. גוגנהיים גם ערך במשך כשלושים שנה את ירחון התזונה "דפים לתזונה".

ספריו

תורת התזונה, ספרית הפועלים, 1954 ‬
טבלאות הרכב המזונות, משרד החינוך והתרבות, 1955‬
תזונת האדם :פיזיולוגיה, בריאות-ציבור, פאתולוגיה, הוצאת מאגנס, 1964
התזונה מימי-קדם ועד ימינו :מדע-התזונה בהתפתחותו, הוצאת מאגנס ‬ 1985
נושאים בסיסים בהיסטוריה של התזונה, 1995 (ספרו האחרון)

רוב ספריו ממשיכים לצאת לאור במהדורות נוספות.

הכנוס המדעי של ההסתדרות הרפואית העברית בארץ ישראל, שנת 1939

בתאריכים 31 במאי – 1 ביוני לשנת ה'תרצ"ט 1939 נערך בבית הבריאות כנס רפואי-מדעי שארגנה ההסתדרות הרפואית העברית בא"י. בכנס השתתפו מרבית מבכירי הרופאים בארץ ישראל לתקופה.^[2]^[3] ראו: ד"ר קרל גוגנהיים: על התצרוכת והמחסור בויטמין C (ישיבה ד' בתאריך 1 ביוני)