רחל ענבר
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות תקשורת ריקה. רחל ענבר (י"ב באלול ה'תרפ"ו, 22 באוגוסט 1926 – כ"ב בחשוון ה'תשס"ז, 13 בנובמבר 2006) הייתה עיתונאית, פעילת התיישבות ומשוררת ישראלית. שימשה גם ככתבת שטח בעיתון הלח"י "מברק".
ביוגרפיה
נולדה בשנת ה'תרפ"ו בטבריה לרבי אברהם, לימים האדמו"ר מסלונים ולהדסה וינברג. במאורעות תרצ"ו נרצח אחיה והותיר אחריו אלמנה ושלוש יתומות. בעקבות המאורעות עברה המשפחה לקריית שמואל.
בשנת ה'ת"ש עזבה את אורח החיים החרדי ועברה לתל אביב, היא החלה ללמוד ב"משק הפועלות להכשרה חקלאית על ידי נס ציונה" של עדה מימון, לאחר מכן הצטרפה לתנועת הנוער העובד ולגרעין פלמ"ח שעלה להכשרה בקיבוץ יגור. עבדה בחקלאות בקיבוץ אפיקים, בהדרכת נוער של התנועה בראשון לציון ובטיפול בילדים בודדים שהוריהם התגייסו לצבא הבריטי. אך המשיכה לשמור על קשר עם משפחתה.
בעקבות מאורעות השבת השחורה, החליטה להצטרף ללח"י, ויונתן רטוש הביא אותה לעבוד בעיתון הלח"י "מברק". היא הפכה לכתבת השטח של העיתון. וכהשתמשה בשם העט "גחש".
נישאה לחבר הלח"י משה דוד אייכנבוים והם גרו במושב אבן ספיר. ערכה את העיתון הצבאי "באהלי גדנ"ע" וכן עיתון לעולים חדשים בשם "למתחיל".
לאחר מלחמת ששת הימים עברו רחל ודוד לגור בבית השבעה. ועם הקמת גוש אמונים הצטרפה לתנועה ועמדה בראש גרעין גבעון שהורכב מעולי רוסיה. הגרעין התיישב במקום בו נמצאת כיום גבעת זאב אך בעקבות חילוקי דעות על אופי היישוב עזבה את הגרעין והקימה את גבעון החדשה.
הייתה מופקדת על תחום החינוך בתנועת "אמנה" וערכה את ביטאון התנועה. הוציאה לאור עיתון בשם "מעורב ירושלמי", שהופץ בירושלים וביטא דעות ימין ותמיכה בהתנחלות, ונסגר לאחר כשנה עקב היעדר מקורות מימון.
פרסמה את הספר "מעטים" (על מלחמת העצמאות), שלושה ספרי שירה: "בית ברחוב המשיח", "בית חומר", "צפורים עפות לכותל", וערכה ספרים רבים.
נפטרה ממחלת הסרטן ב-13 בנובמבר 2006, כ"ב בחשוון ה'תשס"ז, והובאה לקבורה בהר המנוחות.[1]
קישורים חיצוניים
- רחל ענבר, בלקסיקון "העין השביעית" לתקשורת ועיתונות
- אישה, מנהיגה, אגדה, באתר עיתון "ארץ בנימין"
- אייכנבוים ענבר רחל לבית ויינברג – "גחש" – העמותה להנצחת מורשת לח"י
- מידע על ענבר, רחל, 1926-2006 בקטלוג הספרייה הלאומית
הערות שוליים
39458167רחל ענבר