רבי חיים יעקב לוין

הרב חיים יעקב לוין

לידה	כ"ה באב תרע"א
פטירה	כ"ב באב תשנ"ג (בגיל 81)
מקום קבורה	בית העלמין סנהדריה בירושלים
השתייכות	רבני ישראל, רבני ארצות הברית
תחומי עיסוק	תלמוד, הלכה, קבלה
רבותיו	הרב קוק, הרב ברוך דוב ליבוביץ, הרב יצחק זאב סולובייצ'יק, הרב איסר זלמן מלצר
חיבוריו	"חיל המקדש" על סדר קדשים שבתלמוד, חיבורים על חלקי היד החזקה של הרמב"ם שמהם הוציא לאור רק את "חיל המלך", פירוש לספר ראש מילין של הרב קוק
רבה של פרדס חנה תשכ"ט–תשנ"ג → רבי יהושע זליג דיסקין

הרב חיים יעקב לוין (כ"ה באב תרע"א, 19 באוגוסט 1911 - כ"ב באב תשנ"ג, 9 באוגוסט 1993) הוא בנו של רבי אריה לוין, היה רב בסיאטל וג'רזי סיטי, ארצות הברית, ולאחר מכן רבה של פרדס חנה. חתן פרס הרב קוק לספרות תורנית לשנת תש"ד-תש"ה.

קורות חייו

נולד בירושלים לרבי אריה לוין ולציפורה-חנה (לבית שפירא). למד בתלמוד תורה וישיבת עץ חיים בירושלים, אחר שני בנים שנפטרו, בבחרותו למד בחברותא עם הרב שלמה זלמן אוירבך. בשנת תרצ"א נסע ללמוד בישיבת כנסת בית יצחק אצל רבי ברוך בער ליבוביץ בהמלצת רבי איסר זלמן מלצר ובעידוד הרב קוק. ראש הישיבה שלח אותו לבריסק ללמוד גם אצל רבי יצחק זאב סולובייצ'יק, הרב מבריסק.

בשנת תרצ"ג, לאחר שחזר לארץ מישיבת קמניץ, נסמך לרבנות על ידי רבותיו, הרב קוק והרב מלצר, וכן על ידי הרב צבי פסח פרנק והרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג. בשנת תרצ"ה נישא לשלומית, בת הרב יהודה לייב לוין, רב בלונדון. בשנת תרצ"ז, בהיותו בן 26, הוציא לאור את ספרו "חיל המקדש" על סדר קדשים.

בשנת תרצ"ח עבר לארצות הברית וכיהן ברבנות בסיאטל במדינת וושינגטון. רבי אהרן קוטלר התאכסן בביתו תקופה ארוכה עם הגעתו לארצות הברית, וביקש ממנו לפתוח עמו ישיבה. הרב לוין סירב במשך זמן מליטול על עצמו משרה כזו, אך סייע לרב קוטלר במשימה זו. בסופו של דבר ייסד הרב לוין את "ישיבת רבי חיים עוזר" על שם רבי חיים עוזר גרודז'ינסקי.

בשנת תש"ד הוציא לאור את החלק הראשון של ספרו "חיל המלך" על ספר משנה תורה של הרמב"ם, שעליו זכה בפרס הרב קוק לספרות תורנית לשנים תש"ד-תש"ה.

בשנת תש"ט מונה לכהונת רבה של קהילת "אגודת שלום" בג'רזי סיטי בניו ג'רזי. במשך השנים הוצע לו לכהן ברבנות של ערים גדולות בישראל, כולל ירושלים, אך הוא סירב מטעמים מוסריים, על אף סיכוייו הגבוהים, במקומו נתמנה רבי בצלאל ז'ולטי.

הרב הראשי לישראל יצחק אייזיק הלוי הרצוג ביקש לצרף את הרב לוין לדייני בית הדין הרבני הגדול, ולאחר פטירת הרב הרצוג בשנת תשי"ט אף עלה שמו כמועמד לתפקיד הרב הראשי. הרב לוין סירב להצעות אלה.

הוא נענה להצעת הרבנות של פרדס חנה-כרכור, לאחר פרישת הרב האשכנזי הקודם הרב יהושע זליג דיסקין, והחל לכהן במשרה זו חודשים מספר לאחר פטירת אביו הרב אריה לוין, משנת תשכ"ט (1969) עד פטירתו.

בנו, הרב בנימין בנג'י לוין, הוא רב בית הכנסת אחדות ישראל בירושלים. בן נוסף, דוד, שימש ראש מועצת פרדס חנה.

חיבוריו

• חיל המקדש - על מסכתות מסדר קדשים שבתלמוד הבבלי, ירושלים תרצ"ז. הכרך כולל ביאורים במסכתות זבחים, מנחות, חולין, בכורות, ערכין ותמורה. יצא לאור בשנית על ידי משפחתו ביום השנה לפטירתו^{[דרושה הבהרה]}.
• חיל המלך על משנה תורה של הרמב"ם. החלק הראשון (סיאטל תש"ד) עוסק בהלכות ערכין וחרמים, והחלק השני (ג'רזי סיטי, תשי"ג) בהלכות שבועות, שניהם מספר ה"הפלאה". הכרכים יצאו בציווי אביו, לעילוי נשמת אמו.
• פירוש על הספר ראש מילין של הרב קוק - נמצא בכתב יד

לקריאה נוספת

• הרב יחיאל שטרנברג, 'דרכי חי"ל: קוים לדמותו של הגאון הגדול רבי חיים יעקב לוין זצ"ל', ישורון ל, תשע"ד, עמ' קצג-רכו
• הרב משה צבי נריה, 'הרב חיים יעקב לוין ז"ל', ליקוטי הראי"ה, כרך ג, כפר הרואה תשנ"ה, עמ' 439-430; ירושלים תשע"ה, עמ' 312-317

קישורים חיצוניים

• הרב אשר זלקא ראנד (עורך), "הרב ר' חיים יעקב לעווין שליט"א", תולדות אנשי שם ח"א, ניו יורק, תש"י, עמ' 78, באתר HebrewBooks
• דברים עליו בהפרדס לאחר פטירתו, בhebrewbooks
• על הקשר של הגרח"י לוין לרב קוק בעלון שבת הראי"ה (באתר "ישיבה")
• הרב חיים יעקב לוין, "מגד ירחים" (עלון חודשי להנחלת משנת הראי"ה ומורשתו בהוצאת בית הרב), גיליון 20, אב תשס"א, עמ' 4

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

25991166חיים יעקב לוין