קרב וגראם
קרב וגראם (בגרמנית: Wagram), שבסמוך לווינה, נערך בין הצבא הצרפתי בפיקודו של נפוליאון, לבין הצבא האוסטרי, בפיקודו של הארכידוכס קרל, דוכס טשן, ב-5 וב-6 ביולי 1809. קרב זה נערך בהשתתפות כ-300,000 חיילים משני הצדדים, ולפיכך, היה הקרב הגדול ביותר אשר נערך באירופה, וקרוב לוודאי, גם בעולם כולו, עד לאותה העת. הקרב הסתיים בניצחון צרפתי, תוך אבדות קשות לשני הצדדים. ניצחון זה הביא, מצידו, להתפוררות הקואליציה החמישית, אשר התארגנה במטרה לעצור את הקיסר הצרפתי.
רקע
עקב הסתבכותה של צרפת במלחמת חצי האי, נאלץ נפוליאון להוציא מספר ניכר של חיילים ממרכז אירופה. האימפריה האוסטרית חשה כי ביכולתה לנצל את ההזדמנות לחדש את השפעתה בגרמניה. תחושה זו נבעה חלקית גם מרפורמה שנערכה בצבא האוסטרי במחצית השנייה של אותו עשור. כך, ב-9 באפריל 1809, פלש הצבא האוסטרי לבוואריה, אשר הייתה בעלת ברית של צרפת. נפוליאון פנה כנגד הכוחות האוסטריים, הביסם, וב-12 במאי 1809, נכנס לווינה. עם זאת, הארכידוכס קרל, המפקד האוסטרי, הצליח לשמור על חלק ניכר מצבאו, ואף הכה את הצרפתים בקרב אספרן-אסלינג, שנערך ב-21 וב-22 לחודש. בכל זאת, לא הייתה זו מכה מכריעה, שכן ספג אותה חלק קטן יחסית מן הצבא הצרפתי. זה האחרון התבסס היטב באי לובאו (בגרמנית: Lobau, כיום מצפון לכביש שבין העיר וינה לנמל התעופה הבינלאומי וינה-שווכאט, שממזרח לה), המחלק את הדנובה לתעלות, והנמצא סמוך לאתר קרב אספרן-אסלינג. החל מתחילת יולי הצרפתים החלו לחצות את הדנובה מלובאו צפונה, תחילה בכוח קטן שנועד לאבטח ראש גשר בגדה הצפונית. בהמשך, עד ה-4 ביולי, הצרפתים הצליחו להעמיד בגדה הצפונית של הנהר צבא הדומה בגודלו, בקירוב, לזה שהעמידו האוסטרים. האוסטרים, מצדם, תכננו להניח לצרפתים לחצות, תוך שמשמרות קדמיים אוסטריים משבשים את מערכיהם, וגורמים לאבדות.
השטח
האזור שבין האי לובאו, הנמצא ק"מ אחדים מזרחה לווינה, לבין ואגרם, הנמצא כ-10 ק"מ מצפונו, מכונה מרכפלד (Marchfeld). זהו מישור רחב ידיים, מעובד בחלקו הגדול, שהינו חלק מאגן ההיקוות של נהר המורווה (בגרמנית: מרך, March), ואשר זירת הקרבות מהווה רק חלק קטן ביותר ממנו. העיירה וגראם, בה בחר הארכידוכס לעמוד איתן, נמצאת על מישור הגבוה מסביבתו, ומאחורי עיקול בנהר רוסבך (בגרמנית: Russbach).
הכוחות המשתתפים, ההכנות והתוכניות
הצבא הצרפתי מנה כ-154,000 חיילים צרפתים, גרמנים ואיטלקים, ורובם הגדול של אלה חצו את הדנובה לקראת הקרב. הצרפתים נעזרו ב-617 תותחים. מול כוח זה, האוסטרים העמידו בסך הכול כ-158,000 חיילים ו-414 תותחים. הכוח האוסטרי העיקרי נערך בקו חזית שאורכו כ-23 ק"מ, ווגראם במרכזו. כוח אחר, קטן יותר, הכולל כ-30,000 חיילים, בפיקודו של הארכידוכס יוהאן, אחיו של קרל, התרכז בביזמברג (Bisamberg), מעט צפונה מערבה לווינה. כל אחד מאותם כוחות ניצב כך שיכול היה, בהתרעה קצרה, לתקוף את אגפו של הצבא הצרפתי, אם זה האחרון יתקוף את האחר.
נפוליאון ניסה, והצליח במידה רבה, 'לשכנע' את הארכידוכס קרל, כי יחזור על המהלך שנקט בקרב אספרן-אסלינג, ויחצה את הדנובה בחלקו המערבי של האי לובאו. לשם כך שיגר כוחות צבא כך שייערכו בהתאם, לכאורה. בפועל, נפוליאון התכוון לחצות מזרחה משם, וערך, גם כלקח מכישלון הקרב הקודם, הכנות קפדניות לשם כך. כן תכנן נפוליאון להכות בכוח האוסטרי העיקרי עוד בטרם יבוא לעזרתו הכוח המשני, המערבי יותר.
הקרב
ב-5 ביולי בערב, הנחיתו הצרפתים התקפה חפוזה על המערך האוסטרי העיקרי, אשר בשל אורכו היה דליל יחסית, אך, לאחר הצלחות ראשוניות, נהדפו. למחרת, ב-6 לחודש, בבוקר, תקף הגוף העיקרי של הצבא האוסטרי, במטרה לערוך איגוף כפול של הצרפתים, ולנתקם מן הגשרים שעל הדנובה. באגף הצרפתי השמאלי, כמעט שהדבר עלה בידי האוסטרים, אלא שנפוליאון שיגר לאגף זה התקפת פרשים, וזו, וכן הפגזה ארטילרית כבדה מאד, הצליחו לסייע לצבא הצרפתי לעמוד בפרץ, עד שהגיעה תגבורת. באגף הימני ההתקפה האוסטרית נהדפה בשלב מוקדם. כיוון שכעת נטו כפות המאזניים לצד הצרפתי, חידשו הצרפתים את התקפתם, זו הפעם בהצלחה. כיוון שכך, ערכו הצרפתים הסתערות סופית, וחדרו את מרכז המערך האוסטרי. אחר הצהריים הגיע לגזרה הכוח האוסטרי המשני, של הארכידוכס יוהאן, אלא שבשלב זה נמצא כבר עיקר המערך האוסטרי בנסיגה. כך, הכוח שבפיקודו של יוהאן נהדף מן הזירה בקלות יחסית. הנסיגה האוסטרית הייתה מסודרת בהתחשב בנסיבות, וניסיונות רדיפה צרפתיים לא הצליחו לפורר את הצבא האוסטרי הנסוג.
אחרית דבר
קרב וגראם היה, קרוב לוודאי, הקרב הגדול ביותר שנערך עד אז באירופה, ואולי בעולם. מספר האבידות בקרב זה היה גדול בצורה יוצאת דופן, כ-80,000 הרוגים, מעט יותר ממחציתם אוסטרים. מספר גבוה זה נבע בעיקר מריכוז אדיר של יותר מ-1,000 תותחים, אשר ירו במצטבר כ-180,000 פגזים, וזאת בעוד שני צבאות ענקיים, שמנו יחדיו כ-300,000 חיילים, מרוכזים על שטח קטן, יחסית.
הצבא האוסטרי נסוג לבוהמיה ושם השיגו הצבא הצרפתי, וניצח אותו שנית בקרב צניים (בגרמנית: Znaim, בצ'כית: זנוימו, Znoijmo), אשר נערך ב-10 וב-11 ביולי. ביום שלאחר מכן, הארכידוכס קרל ביקש הפסקת אש, עליה חתמו שני הצדדים. זו הוציאה את אוסטריה מן המלחמה, ובישרה את סופה של הקואליציה החמישית. הסכם שנברון, שנחתם מספר שבועות אחר כך, נתן לכך גושפנקה רשמית.
לקריאה נוספת
- כתריאל בן אריה, קרבות מופת, הוצאת לביא, 1994.
- David G. Chandler, Napoleon's Marshals, Weidenfeld & Nicolson, London, 1998, pp 247–251.
- Bowden, Scotty & Tarbox, Charlie. Armies on the Danube 1809. Arlington, Texas: Empire Games Press, 1980.
- Gill, John H. 1809: Thunder on the Danube. 3 Volumes, Frontline Books, 2007–2011
- Nicholls, David (1999). Napoleon: A Biographical Companion. ABC-CLIO. p. 257. ISBN 978-0874369571.
קישורים חיצוניים
