הארכידוכס קרל, דוכס טשן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הארכידוכס קרל, דוכס טשן
Karl, Herzog von Teschen
דיוקן של קרל דוכס טשן
דיוקן של קרל דוכס טשן
לידה 5 בספטמבר 1771
פירנצה, הדוכסות הגדולה של טוסקנה
פטירה 30 באפריל 1847 (בגיל 75)
וינה, האימפריה האוסטרית האימפריה האוסטריתהאימפריה האוסטרית
שם מלא קרל לודוויג יוהאן יוזף פון הבסבורג-לותרינגן
מדינה אוסטרו-הונגריה
בת זוג הנרייטה, נסיכת נסאו-ויילבורג
שושלת בית הבסבורג - לורן
תואר דוכס טשן
אב לאופולד השני, קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה"
אם מריה לואיסה, נסיכת ספרד
צאצאים ראו בהמשך
דוכס טשן
10 בפברואר 182230 באפריל 1847
(25 שנים)

הארכידוכס קרל לודוויג יוהאן יוזף לורנטיוס, דוכס טשןגרמנית: Carl Ludwig Johann Joseph Laurentius von Österreich, Herzog von Teschen; ‏5 בספטמבר 1771 פירנצה - 30 באפריל 1847 וינה) היה בנו השלישי של לאופולד השני, קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה" ואשתו האינפנטה מריה לואיסה, נסיכת ספרד, נכדה של מריה תרזה, ואחיו הצעיר של פרנץ השני, קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה". נודע במיוחד בשל כך שהביס את נפוליאון בונפרטה בקרב אספרן-אסלינג, וכך הנחיל לנפוליאון את התבוסה הראשונה שלו מאז המצור על עכו.

ביוגרפיה

הארכידוכס קרל, דוכס טשן
Carl Herzog von Teschen
הארכידוכס קרל, דוכס טשן, במהלך קרב אספרן אסלינג, שבו הביס את נפוליאון (21–22 במאי 1809)
הארכידוכס קרל, דוכס טשן, במהלך קרב אספרן אסלינג, שבו הביס את נפוליאון (21–22 במאי 1809)
השתייכות הצבא האוסטרי
תקופת הפעילות 17911815 (כ־24 שנים)
דרגה גנרל-פלדמרשל
תפקידים בשירות
מפקד בכיר בצבא האוסטרי
פעולות ומבצעים
מלחמות נפוליאון

ראשית חייו

קרל נולד ב-5 בספטמבר 1771 בעיר פירנצה כבנו השלישי של לאופולד הראשון, הדוכס הגדול של טוסקנה ולאשתו האינפנטה הספרדייה מריה לואיסה, נסיכת ספרד. אביו היה בנה השמיני של מריה תרזה ופרנץ הראשון, קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה", ואמו הייתה בתו של קרלוס השלישי מלך ספרד. בזמן שנולד עוד שלטה סבתו אולם כעבור שמונה שנים נפטרה ובנה יוזף השני עלה לשלטון, אך נפטר כעבור עשר שנים בלבד, ומשום שהמועמד הבא בתור לכתר הארכידוכס קרל יוזף שנפטר כשטרם מלאו לו 16, הפך אביו לקיסר האימפריה הרומית ה"קדושה". אולם כעבור שנתיים נפטר גם הוא ואחיו הבכור פרנץ השני, קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה" עלה לשלטון.

המלחמות הנפוליאוניות

לאחר הכישלון בקרב מרנגו, בו הביס נפוליאון בונפרטה כוח אוסטרי גדול בהרבה מזה שלו, חתמו האוסטרים על הסכם שלום. עם זאת, הם החלו להתכונן למלחמה הבאה. הקיסר הזעיק את אחיו הצעיר לבצע רפורמות בצבא. באותו זמן קרל היה המפקד האוסטרי המוכשר ביותר, אולם הוא נתקל בחומה בצורה של חדלי אישים שחששו ממנו, ואף ניסו להסית נגדו את הקיסר. קרל שבחן את הצבא הגיע למסקנה שהוא לא מוכן לקרב חדש והציע הסכם שלום ארוך טווח עם צרפת. אולם אז התערב ראש ממשלת בריטניה, ויליאם פיט הבן. בריטניה הייתה זקוקה לבעלות ברית רבות בשביל המלחמה הבאה שלה בצרפת וניסתה לדחוק את אוסטריה להכריז מלחמה. משגילו הבריטים שהבעיה העיקרית של האוסטרים היא הכסף העניקו לאוסטריה הלוואות נדיבות.

האוסטרים הניחו שהצרפתים יחזרו על הטקטיקה הטיפוסית שלהם - פלישה לאיטליה, ולכן הארכידוכס קרל נשלח לשם בעוד שעל הכוחות בגרמניה הופקד גנרל בינוני למדי בשם קרל מאק פון לייבריך. כוחותיו של ליבריך התבצרו באולם שבבוואריה שם חיכו לתגבורת רוסית בפיקודו של מיכאיל קוטוזוב.

ההתנהלות הצרפתית הייתה מתוכננת היטב. נפוליאון הניח שאם יושמד הצבא האוסטרי באולם לפני שיגיעו הרוסים יהיה הכוח הרוסי מחוסל. גנרל צרפתי בשם מסנה נשלח לאיטליה בראש גיס של 50,000 על מנת לעכב את הכוחות של קרל שמנו כ-100,000 חיילים. הוראותיו של מסנה היו פשוטות - לא לתת לקרל לצאת מאיטליה וכך לנתק את שני הכוחות האוסטרים.

בקרב אולם השמיד נפוליאון את מרבית הכוח של ליבריך - כעת הייתה הדרך פתוחה בפניו לווינה. 12,000 חייליו הנותרים של ליבריך נאלצו להמתין לתגבורת הרוסית הרחוקה. מששמע קרל על המצב הקשה הוא מיהר לעזוב את איטליה, אולם מסנה כפה עליו קרב קשה שהסתיים ללא הכרעה. קרל עשה מספר ניסיונות נוספים לצאת מאיטליה, אולם כולם נכשלו. מששמע קוטוזוב, מפקד הכוח הרוסי, שהצבא האוסטרי חדל למעשה מלהתקיים נסוג חזרה וחבר אל עיקר הצבא הרוסי. נפוליאון כבש את וינה אך עזבה, ויצא להדביק את הרוסים.

ב-1809 הצטרפה אוסטריה לקואליציה האנטי-צרפתית החמישית. האוסטרים תקפו את צרפת וניצחו בכמה קרבות קטנים מול גנרלים של נפוליאון, אולם אז חצה נפוליאון את הדנובה וכבש את הכפרים האוסטריים הקטנים אספרן ואסלינג. מטרתו הייתה לכבוש את הגשרים שעל הנהר וכך להעביר את שאר הצבא הצרפתי לכיבוש וינה. קרל הניח ל-27,000 צרפתים לעבור את הנהר ותכנן לקטוע אותם לאחר מכן. נפוליאון לא עמד בפיתוי והכניס את עצמו למלכודת - כאשר עברו הגדודים הראשונים התקיפו 95,000 החיילים האוסטרים את הכוח הקטן בהרבה ושחררו את הכפרים. לאחר מכן הם קטעו את המעבר הצרפתי וכבשו חזרה את הגשרים.

הניצחון הקטן הזה העלה את המורל בקרב האוסטרים, אך כבר ב-6 ביולי של אותה שנה נערך קרב ווגראם - הקרב הסתיים ללא הכרעה אולם האוסטרים ספגו אבידות כבדות ונאלצו לחתום על הסכם שנברון.

אחריתו

קרל פרש מן הצבא והעביר את הפיקוד ליוהאן הראשון יוזף, נסיך ליכטנשטיין, ובמהלך מלחמת הקואליציה האנטי-צרפתית השישית לא קיבל תפקיד, ואף מסר את תפקיד מפקד הצבא בבוהמיה לקרל פיליפ, נסיך שוורצנברג.

ב-17 בספטמבר 1815 התחתן קרל עם הנרייטה, נסיכת נסאו-ויילבורג, בתם של פרידריך וילהלם, נסיך נסאו-ויילבורג ולואיזה איזבלה, רוזנת העיר קירכברג, וב-30 באפריל 1847 מת קרל בווינה ונקבר בקריפטה הקיסרית.

משפחתו

בשנת 1815 התחתן קרל עם הנרייטה, נסיכת נסאו-ויילבורג, בתם של פרידריך וילהלם, נסיך נסאו-ויילבורג ולואיזה איזבלה, רוזנת העיר קירכברג, ממנה נולדו לו 7 ילדים:

אילן יוחסין

לאופולד, דוכס לורן
 
אליזבת שארלוט, נסיכת אורליאן
 
קרל השישי, קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה"
 
אליזבת כריסטינה מבראונשווייג-וולפנביטל
 
פליפה החמישי, מלך ספרד
 
אליזבטה פארנזה
 
אוגוסט השלישי, מלך פולין
 
מריה יוזפה מאוסטריה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
פרנץ הראשון, קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה"
 
 
 
 
 
מריה תרזה, קיסרית אוסטריה
 
 
 
 
 
קרלוס השלישי, מלך ספרד
 
 
 
 
 
מריה אמליה מסקסוניה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
לאופולד השני, קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה"
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מריה לואיסה, נסיכת ספרד
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הארכידוכס קרל, דוכס טשן


קישורים חיצוניים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

24706397הארכידוכס קרל, דוכס טשן