מרדכי גילת
| לידה |
6 באוקטובר 1947 (גיל: 77) ישראל |
|---|---|
| מדינה | ישראל |
| תקופת הפעילות | מ-1968 ואילך |
| עיסוק | עיתונאי חוקר |
| מעסיק | תאגיד השידור הישראלי |
| תחקירים בולטים | "פרשת אריה דרעי", "הפגישה הלילית", "פרשת עמדי", "פרשת האי היווני" |
מרדכי (מוטי) גילת (נולד ב-6 באוקטובר 1947) הוא עיתונאי חוקר בתחום השחיתות הציבורית,[1] פובליציסט ומרצה לתקשורת ישראלי, המשמש כפרשן בתאגיד השידור הישראלי. שימש בעבר גם כעורך רדיו. חתן "פרס סוקולוב" לעיתונות הכתובה משנת 2000.
ביוגרפיה
גילת נולד, גדל והתחנך בחולון. נשוי ואב לשלושה ילדים.
קריירה תקשורתית
את הקריירה העיתונאית שלו החל מרדכי גילת כבר בנעוריו, בעיתוני הילדים והנוער, "דבר לילדים" ו"במעלה". בשירותו הצבאי שירת ביחידת מצוף 247 במסגרת הנח"ל. במהלך מלחמת ששת הימים, לחם ביחידה קרבית של הנח"ל. את השנה השלישית של שירותו הצבאי, לאחר מלחמת ששת הימים, עשה גילת ככתב צבאי של העיתון "במחנה נח"ל". בהמשך שירות המילואים שלו השתתף גילת במלחמת יום הכיפורים (1973) כאיש מחלקת מרגמות בחטיבה 5 ובמלחמת לבנון הראשונה (1982) כאיש מחלקת מרגמות בגדוד חרמ"ש.
בשנת 1968, לאחר שירותו הסדיר החל גילת בתפקידו ככתב שטח בעיתון "על המשמר". במסגרת תפקידו זה סיקר את הנעשה בעיריית תל אביב, במשטרת ישראל ובמערכת בתי המשפט, כמו כן שימש כממלא מקום הכתב הצבאי של העיתון. בהמשך החל לפרסם תחקירים, מאמרים ולכתוב במוסף העיתון "חותם".
בראשית 1976 גויס על ידי דב יודקובסקי, העורך בפועל של עיתון "ידיעות אחרונות", לסגל העיתון ככותב תחקירים. מאז ועד תחילת 2008 נמנה עם הכותבים הבכירים של עתון ידיעות אחרונות, ניתן לו מדור קבוע במוסף הפוליטי של העיתון, "המוסף לשבת", והועמד לרשותו צוות תחקירנים. בין התחקירים הבולטים שפרסם לאורך השנים היו חשיפת שחיתויות כמו פרשת "הפגישה הלילית" (1986) שאחד המורשעים בה היה עו"ד רם כספי, את "פרשת אריה דרעי" (1990)[2], "פרשת הפסיכולוג אלי פלח" (1994) בשיתוף עם מלי קמפנר, פרשת טובות ההנאה של מפכ"ל המשטרה רפי פלד (1995) אשר הובילה להתפטרותו, פרשת עמדי (1999), פרשת המעשים המגונים של יצחק מרדכי (2000), "פרשת האי היווני" (2002)[3] המפרטת מערכת יחסים בין הקבלן דוד אפל, אריאל שרון ואהוד אולמרט, פרשת יושב ראש הכנסת אברהם בורג (2001) ועוד רבות אחרות. בשנת 2000 זכה ב"פרס סוקולוב" לעיתונות הכתובה.
בתחילת 2002 הודיע לגילת עורך העיתון משה ורדי על הורדת מדורו לאלתר, לטענתו של גילת כתוצאה מלחצים שהפעילו אברהם בורג ומקורביו על המו"ל ארנון מוזס. בתגובה יצא גילת לחופשה בת מספר שבועות וחזר ממנה רק לאחר החזרת מדורו.
בפברואר 2008 עזב גילת את ידיעות אחרונות והצטרף לסגל הכותבים של עיתון "ישראל היום". הוא תבע את מערכת ידיעות אחרונות בדרישה לפיצויי פיטורים, במסגרתה טען כי המו"ל נוני מוזס ועורכיו נהגו באופן פסול ולא אובייקטיבי, הפעילו צנזורה, נקטו בהעדפת מקורבים ומנעו ביקורת על אישים שחפצו ביקרם ובמיוחד נגד ראש הממשלה דאז אהוד אולמרט.[4][5] לבסוף הסתיימה התביעה בפשרה בבית-המשפט ונקבע שידיעות אחרונות ישלם לגילת סכום של 600 אלף ש"ח.[6]
באפריל 2008 קבע בית משפט השלום שידיעות אחרונות, גילת ושותפתו מיכל גרייבסקי פרסמו דברי לשון הרע ללא הצדקה ונהגו באופן לא ראוי בבחירת מילים מסוימות בתחקיר על בתיה כרמון, שכיהנה בתפקיד מנהלת המחלקה לאשרות ולזרים במשרד הפנים. בית המשפט גזר על הנתבעים פרסום הודעת התנצלות, פיצויים בסך 200,000 ש"ח ותשלום הוצאות משפט.[7]
בנוסף לכתיבתו העיתונאית, כתב ספר על תולדות הר הצופים שיצא לאור ב"הוצאת מסדה" בשנת 1969 בעקבות שירותו הצבאי על ההר ב-1966, ערך בסוף שנות ה-70 את תוכנית הרדיו "מאחורי הכותרות" בקול ישראל, שעסקה בענייני תקשורת ודיומא ובמשך שנים לימד עיתונאות בחוג ללימודי תעודה שב"אוניברסיטת תל אביב", ב"בית ספר כותרת" ובחוג לתקשורת של המסלול האקדמי של "המכללה למינהל".
בשנת 2012 ראה אור בהוצאת כנרת זמורה ביתן ספרו "קללת דרעי". הספר הופיע ברשימת רבי המכר בקטגוריית ספרי העיון למשך עשרה שבועות, לפי דירוג מוסף הספרים של עיתון "הארץ".
ב-13 ביוני 2017 פוטר גילת מ"ישראל היום" בידי העורך בועז ביסמוט, מה שלדברי גילת נעשה משיקולים פוליטיים ולא כלכליים. ב-31 ביולי 2017 הצטרף גילת לתאגיד השידור הישראלי כפרשן בכיר.
קישורים חיצוניים
מוטי גילת, ברשת החברתית פייסבוק- מרדכי גילת, "קללת דרעי" מאת מרדכי גילת, באתר העין השביעית, 2 באפריל 2012
מוטי גילת: "הוזהרתי - 'אל תכתוב נגד נתניהו'", באתר גלי צה"ל, 15 ביוני 2017- מוטי גילת, יום אחד, חודשים לפני הכרעת הדין, נוני מוזס מפציר בי לפתע לראיין את אריה דרעי, באתר וואלה!, 18 באפריל 2018
- תצהיר מוטי גילת נגד ידיעות אחרונות, בבלוג של רביב דרוקר
הערות שוליים
- ^ אחרי הפיטורים מישראל היום: מוטי גילת מצטרף לתאגיד כאן, 31 בדצמבר 2017, באתר אייס
- ^ מוטי גילת, יום אחד, חודשים לפני הכרעת הדין, נוני מוזס מפציר בי לפתע לראיין את אריה דרעי, באתר וואלה! NEWS, 18 באפריל 2018
- ^ מאחורי הקלעים של "פרשת האי היווני" // כתבה ראשונה בסדרת "החשיפות הגדולות" - מגזין ליברל, באתר theliberal.co.il
- ^ לי-אור אברבך, מרדכי גילת: "בידיעות אחרונות הצרו צעדי בגלל תחקירים על שרון ואולמרט", באתר nrg, 3 בפברואר 2009
- ^ אורן פרסיקו, מוטי גילת: מוזס מצנזר ידיעות, באתר העין השביעית, 16 בינואר 2010
- ^ גילי איזיקוביץ, עכבר העיר אונליין, ידיעות אחרונות יפצה את העיתונאי מרדכי גילת ב-600 אלף שקלים, באתר הארץ, 31 בינואר 2010
- ^ בתיה כרמון נ' "ידיעות אחרונות", העין השביעית, 8 באפריל 2008
24807177מרדכי גילת