רבי ישראל זאב גוסטמן

הרב ישראל זאב גוסטמן

הרב ישראל זאב גוטסמן
לידה	1908 תרס"ח
פטירה	10 ביוני 1991 (בגיל 83 בערך) כ"ח בסיוון תשנ"א
מקום פעילות	וילנה, ארצות הברית, ירושלים
תפקידים נוספים	דיין, ראש ישיבה
תלמידיו	ראו להלן
חיבוריו	קונטרסי שיעורים

הרב ישראל זאב גוסטמן (תמוז תרס"ח, 1908 – כ"ח בסיוון תשנ"א, 10 ביוני 1991) למד בצעירותו בישיבת גרודנה אצל הרב שמעון שקופ, יחד עם הרב חיים שמואלביץ, לימים ראש ישיבת מיר בארץ ישראל. לאחר כמה שנים נהיה לראש ישיבת רמיילס וילנא במחוז שינפשוק, אחד מעשרת המחוזות של ווילנא. אחרון דייני וילנה בתקופת מלחמת העולם השנייה, שם גם שימש דיין ופוסק בבית דינו של הרב חיים עוזר גרודז'ינסקי כבר בגיל 21. לאחר המלחמה עבר לפריז ולאחר כמה חודשים עבר לארצות הברית, ובשנת 1970 עלה לארץ ישראל והקים בה את ישיבת "נצח ישראל רמיילס" בשכונת רחביה בירושלים. מקצת משיעוריו נדפסו בספריו "קונטרסי שיעורים" על כמה ממסכתות הש"ס.

ביוגרפיה

באירופה

שנותיו הראשונות

נולד בליטא (אז בתחום המושב של האימפריה הרוסית) לאברהם צבי ואיטא גוסטמן. עד גיל עשר ידע את כל ששה סדרי משנה על בוריים. כבר בצעירותו נודע כעילוי, והתקבל לגרודנא לפני הגיעו לגיל 12 שם למד מפי רבי שמעון שקופ והתחבב עליו ועל חתנו הרב שרגא פייבל הינדס, עימם הרבה לדבר בלימוד. בגרודנה גם למד בחברותא יחד עם הרב חיים שמואלביץ, לימים ראש ישיבת מיר שהיה מבוגר ממנו ונחשב מבחירי התלמידים. לאחר מכן עזב הרב שמואלביץ את הישיבה, אך כאשר חזר אליה שוב בתקופה שבין אירוסיו לנישואיו - למדו שוב ביחד והקיפו את סדר טהרות בעיון. בהמשך למד עם הרב שמואל רוזובסקי שהיה אז נער צעיר, הרב רוזובסקי אמר לימים שמהרב גוסטמן "למד כיצד ללמוד" וכינה אותו כל ימיו "מורי ורבי". לפי בקשתו המיוחדת של הרב אלחנן וסרמן שטרח לנסוע אליו לישיבה לבקש זאת (לאחר שהתפעל מחידוש שהורצה בפניו בשם הרב גוסטמן) - למד גם עם בנו של הרב וסרמן - הרב נפתלי. עד גיל 16 ידע את התלמוד בבלי והתלמוד הירושלמי, ועד גיל 18 הספיק כבר לחזור על התלמוד הבבלי שלוש פעמים. לפי עדותו של הרב שמואל רוזובסקי, מעמדו בישיבה היה כה רם, עד שבחורים חשו מורא לשאול אותו שאלות, כפי שחשו מול ראש הישיבה הרב שמעון שקופ.

בהיות הרב גוסטמן בגיל 21, שלח הרב חיים עוזר גרודז'ינסקי - גדול רבני ליטא באותה תקופה, לברר על חתן מתאים לבתו של ידידו הרב מאיר באסן, מצאצאי בעל באר הגולה, שהיה רבה של שניפישוק, ראש ישיבת רמיילס בווילנה וחבר בית הדין של הרב גרודז'ינסקי, אשר יחד עימו ועם הרב חנוך אייגש (בעל המרחשת) נחשבו ל"שלושת עמודי התווך" של וילנא. ראש ישיבת גרודנא, הרב שמעון שקופ שלח בתשובה שישנו את הרב גוסטמן אשר "בקי בש"ס ופוסקים ויכול להיות פוסק הדור", הרב גרודזינסקי ביקש מהרב שלמה היימן לבדוק את הנושא וזה חזר עם תשובה חיובית, והזוג התארס ונישא לאחר מספר חודשים. בין האירוסין לנישואין נפטר הרב באסן והרב גרודזינסקי פרש את חסותו על הזוג הצעיר ודאג לצרכיהם, הוא אף זה שסידר את קידושיהם, כאשר הרב שמעון שקופ קורא את הכתובה.

כמרביץ תורה, רב ודיין

עם פטירת הרב באסן, מינה הרב גרודזינסקי את הרב גוסטמן לכהן במקומו ברבנות שניפישוק ובבית הדין, על אף גילו הצעיר ביותר - 21 בלבד. הרב גרודזינסקי סמך על פסקיו - ונתן לו לענות בעצמו על שאלות שהופנו אליו מרחבי העולם היהודי. הוא אף סייע לרב גרודזינסקי ברבנות וילנא - ישב עמו על המדוכה בענייני הנהגת העיר, וישב פעמיים בשבוע בקביעות להשיב על שאלות חמורות בבית המטבחיים. במקביל כיהן אף כר"מ בישיבת רמיילס, ובשנת תרצ"ה כאשר עזב שם ראש הישיבה הרב היימן - נתמנה לראש ישיבה במקומו, לצד הרב ישראל ליבוביץ, בנו של המשגיח ממיר רבי ירוחם, כשבנוסף שימש כר"מ בישיבת תומכי תמימים בווילנא.

בשואה

לאחר כניסת הנאצים לווילנה במלחמת העולם השנייה הם התעללו ברבני וילנה ובהם הרב גוסטמן, שאיבד דם רב והתעלף. לימים סיפר: "פעם אחת שכבתי בערימה של מתים וחשבתי שאני כבר בעולם האמת, יחד עם כל שאר המתים. ואז שמתי לב שרק אני זז, וידעתי שאני עדיין פה". הוא גזר את זקנו וחזר לגטו. בזמן האקציות הזהיר הרב גוסטמן יחד עם רבנים נוספים את ראש היודנראט יעקב גנס שלפי ההלכה אין הוא רשאי להסגיר יהודים לשלטון. בשלב מסוים הורה לכל מי שיכול שיברח מהגטו, וכך עשה בעצמו. בנו הקטן, מאיר, נלקח מידיו באקציית הילדים ונרצח על ידי הנאצים. אשתו, בתו והוא ניצלו. לימים אמר כי הביזיון הגדול בחייו היה באותו הרגע כאשר לקחו את בנו מתוך ידיו.

במהלך המלחמה חי כפרטיזן ביערות, והסתתר זמן רב בתוך בור אפל. לימים סיפר שאת חשבון הימים שעברו עליו, חישב - בהיעדר אור שמש - לפי מספר הפעמים ששינן בעל פה את מסכת זבחים ומסכת מנחות.

לאחר המלחמה

לאחר המלחמה חזר לווילנה ועסק בדאגה לשארית הפליטה, בסידור ענייני הדת ובהתמודדות עם הבעיות הקשות של נישואין והתרת עגונות. כשנה לאחר המלחמה, בעקבות התרעה של קומיסר קומוניסטי יהודי לפיה עומדים לשלוח אותו לסיביר, ברח לצרפת בתקווה להגיע לארץ ישראל. אולם הוא לא הצליח להשיג סרטיפיקט, ובהשתדלות הרב אליעזר סילבר ואנשי אגודת ישראל בצרפת סודרה לו נסיעה לארצות הברית באוניה של הצבא האמריקאי. בשנים ה'תש"ו–ה'תש"י כיהן ראש ישיבת תומכי תמימים המרכזית בניו יורק. לאחר מכן הקים את "ישיבת נצח ישראל - וילנא רמיילס", לזכר הישיבה בווילנה.

בהגיעו לאמריקה, קיבל את פניו רבי שמואל גריינימן אשר לקחו לקאנטרי, שם פגש את רבי משה פיינשטיין ולמד עמו מספר שעות בחברותא, מה שהפך לימים לקביעות יומית. רבי אהרן קוטלר ניסה למנותו לראש ישיבת תורה ודעת, דבר שלא יצא לפועל עקב סירובו של הרב גוסטמן.

בארץ ישראל

בשנת תשל"א עלה לישראל. אף בישראל הוצעו לו משרות רבות. הרב מפוניבז' ורבי שמואל רוזובסקי הציעו לו לשמש כראש ישיבה בישיבת פוניבז'. רבי חיים שמואלביץ הפציר בו למסור שיעורים בישיבת מיר, ורבי אליהו מישקובסקי ביקשו לכהן בישיבת כפר חסידים. אך כל אלו לא יצאו לפועל.

בעצת הרב מטשעבין הקים את ישיבתו בשכונת רחביה בירושלים, במבנה היסטורי הידוע כבית חבצלת. שיעוריו הצטיינו בעיון עמוק במיוחד. היה רגיל לתת שיעור בעיון בימי שני, שנמשך כארבע שעות. לשיעור זה היו רשאים להיכנס רק בני הישיבה ואורחים שקיבלו ממנו רשות מפורשת. בימי חמישי היה מעביר שיעור לאנשים עובדים ביידיש, והיה מקפיד לסיימו כעבור שעתיים כדי שיוכלו לחזור לעבודתם. את סיכומי שיעוריו הוציא כסדרת ספרים בשם "קונטרסי שיעורים". סביב ישיבתו התקבצה קהילה של תלמידי חכמים, בהם הרב אליעזר שפירא, חבר בית הדין הרבני הגדול, ושל אקדמאים, בהם פרופ' מנחם אלון ופרופ' ישראל אומן.   הרב גוסטמן נפטר בכ"ח בסיון תשנ"א (10 ביוני 1991) ונקבר בבית הקברות בהר הזיתים.   בתו היחידה הייתה נשואה לרבי מיכל ברניקר, שעמד במקומו בראשות ישיבת "נצח ישראל" וערך והוציא לאור את סדרת הספרים של שיעורי חמיו "קונטרסי שיעורים". נפטר בה'תשע"ח, בנו הרב אברהם ברניקר ממלא את מקומו.

סדרת 'קונטרסי שיעורים'

יצירתו העיקרית בדפוס היא סדרת ספרי "קונטרסי שיעורים" על מסכתות התלמוד: נדרים, כתובות,  גיטין, קידושין, בבא קמא, בבא מציעא ובבא בתרא. את הספרים כתב עצמו, מלבד על מסכת בבא בתרא, גיטין ונדרים אותם כתב חתנו הרב מיכל ברניקר מתוך הקלטות מהשיעורים.

בספריו אלו באה לידי ביטוי גישת לימוד ייחודית, המשלבת ניתוח טקסטואלי צמוד המקדים את הנחת הסברות בביאור הסוגיה, בדומה לדרך הלימוד הבריסקאית בניתוח הטקסט של הרמב"ם, אלא שהוא מרחיב את השיטה גם לספרי ראשונים אחרים.

הספר כולל שיעורים שנמסרו במשך שעות, במערכות שאורכן מגיע לעשרות עמודים, כאשר השיעור מורכב משני חלקים השיעור כללי שארך שעתיים, ושיעור הכנה לשיעור כללי שארך ארבע שעות. עם זאת פעמים רבות לא הספיק להשלים את כל השיעור.

חלק גדול של כתביו וקלטות שיעוריו נגנב, ובספרים שנדפסו הופיע פסק דין האוסר לרכשם שלא מהיורשים על פי דין.

הסכמות

הספר קונטרסי שיעורים זכה להסכמות נלהבות. רבי יוסף שלום אלישיב מכנה את הרב גוסטמן: "הגאון - הגדול אף בדור שלפנינו - הנודע למשגב". כמו כן נתנו את הסכמותיהם: רבי חיים קרייזווירט, רבי יחיאל מיכל פיינשטיין, רבי אהרן יהודה ליב שטינמן, רבי שמואל אוירבך, רבי נסים קרליץ, רבי חיים פינחס שיינברג, רבי שמואל בירנבוים, בד"צ העדה החרדית. וכן מרבי אהרן שכטר.

ספרים נוספים

ספר נוסף שנכתב על פי שיעוריו של הרב גוסטמן הוא 'הליכות ישראל', חלק אחד עוסק בהלכות טהרת המשפחה, ובשני דינים והנהגות על סדר שולחן ערוך אורח חיים.

מפסקיו

טען שבני תורה צריכים להחמיר כדעת רבינו יונה הסובר שיש בישול אחר בישול בלח, וכפי שנפסק בשולחן ערוך. גם אם הם אשכנזים הנוהגים ככלל על פי הרמ"א שפסק בנידון זה להקל כדעת הר"ן והרשב"א. ולפיכך עליהם להימנע מעירוי מים, אפילו רותחים, לתוך סיר העומד על האש בשבת.

קבע כי באופן גורף, כל חתך בפנים מוגדר כפיקוח נפש ודוחה שבת, ולכן יש לטפל בו באופן המיטבי, כולל תפירה - אם היא נצרכת, ולא להסתפק בנתינת אנטיביוטיקה כדי להמעיט בחילול שבת.

מתלמידיו

• רבי אברהם יצחק טוקר, מחבר הספר "ביכורי ארץ".
• הרב דוד ביגמן, ראש ישיבת מעלה גלבוע
• הרב ד"ר מרדכי הלפרין
• הרב מנחם ולדמן, ראש מכון שבות עם
• הרב שמואל טל, ראש ישיבת תורת החיים.
• הרב צבי קושלבסקי, ראש ישיבת היכל התורה - פרשבורג
• הרב משה דימנטמן
• הרב שלמה מתתיהו לוונטהל
• פרופ' דוד הנשקה

קישורים חיצוניים

• רבי ישראל זאב גוסטמן, קונטרסי שיעורים, באתר אוצר החכמה.
• הרב ישראל טאפלין, הליכות ישראל - פסקי רבי ישראל זאב גוסטמן, באתר אוצר החכמה.
• הרב שלמה מתתיהו לוונטהל, דבריו הם זכרונו - פרקי חינוך ממשנתו של רבי ישראל זאב גוסטמן, באתר אוצר החכמה.
• לקט עיתונות אחר פטירתו, באתר אוצר החכמה.

 

לקריאה נוספת

• הרב אוריאל בנר, שריד לדור דעה: הרב ישראל זאב גוסטמן זצ"ל, שביבי אור מאישיותו, באתר אסיף
• הרב אליעזר מלמד, הגאון האחרון מווילנא, בשבע
• הרב ארי קאהן, הרב והפרופסור
• הספד קצר על הרב גוסטמן, הפרדס, תמוז תשנ"א, עמוד 24
• דוד פייג', איש האשכולות : תולדות חייו דרכו ופעלו של רבי ישראל זאב גוסטמן זצ"ל, ירושלים תשע"ז. (הספר בקטלוג ULI)

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

ישראל זאב גוסטמן33532959Q12408393