הרב מנחם ולדמן
הרב מנחם ולדמן | |
מקום פעילות | ישראל, אתיופיה |
---|---|
תפקידים נוספים | רבו של מושב ניר עציון, ראש מכון שבות עם, |
רבותיו | אריה בינה, ישראל גוסטמן, שלום אייזען |
הרב מנחם הכהן ולדמן (נולד בל' בסיוון ה'תשי"ד, 1 ביולי 1954) הוא רבו לשעבר של המושב השיתופי ניר עציון, מייסד מכון שבות עם בימין אורד, דיין בבתי דין לגיור ואב בית דין, נציג הרבנות הראשית לעניין יהדות אתיופיה ובני הפלאשמורה בפרט וחוקר יהדות אתיופיה.
ביוגרפיה
נולד ב־1 ביולי 1954 בחולון לזאב ולנקה, זוג ניצולי שואה, ובגיל 3 עבר עם הוריו להתגורר ברמת גן. למד בבית הספר יבנה בעיר, ולאחר מכן בישיבת בני עקיבא נתיב מאיר בירושלים, בה נקשר ולדמן ל ראש הישיבה הרב אריה בינה, ובו הוא רואה את אחד מרבותיו המובהקים עד היום. לאחר לימודיו בנתיב מאיר חָבַר לקבוצה מתלמידי הישיבה, ובהדרכתו של הרב בינה, הקימו את ישיבת ההסדר בגולן, בה למד עד לשנת 1976, ובמסגרתה נלחם במלחמת יום הכיפורים.
בשנת 1976, ביחד עם עוד 4 חברים שסיימו את לימודיהם בישיבות הגולן והר עציון, החל את לימודיו בישיבת נצח ישראל שבראשה עמד הרב ישראל זאב גוסטמן, רבו המובהק השני של ולדמן.
לאחר נישואיו לעמליה לבית רוזנפלד, למד ולדמן כשנה בישיבת מרכז הרב, ולאחר מכן עבר ללמוד כאברך בכולל של ישיבת הר עציון, והוסמך לרבנות על ידי רבנים שונים ביניהם הרב שלמה גורן, שהיה באותה עת הרב הראשי לישראל.
עם סיום לימודיו התמנה לרבו הראשון של המושב ניר עציון. בתפקידו זה התאים את העבודה בענפי המשק להלכה. כן כיהן כרב בית הספר האזורי השוכן בניר עציון. בנוסף פיקח על הכשרות בית המלון ומפעל הארוחות של המושב.
בשנת 1982, במהלך ביקור במרכז קליטה בעתלית הסמוכה ופגישה עם קבוצת עולים מאתיופיה, התוודע ולדמן לעדה האתיופית ולביתא ישראל. מאז פעל רבות לקליטת עולי אתיופיה בישראל, קשר קשרים עם בני העדה, למד את שפתם, וחקר את תולדות יהודי אתיופיה, מורשתם הדתית, ומעמדם ההלכתי. ולדמן רואה לדבריו בעלייתם וקליטתם של יהודי אתיופיה את מפעל חייו.
כיום מתגורר ולדמן בשכונת נווה שאנן בחיפה.
ספריו
- לקט דעות חכמי ישראל בנושא ה"פלאשים", ניר עציון ה'תשמ"ג (47 עמודים)
- יהודי אתיופיה - עדת "ביתא ישראל", הוצאת ג'וינט ישראל ה'תשמ"ה (77 עמודים). מהדורה נוספת פורסמה בשפה האנגלית
- מעבר לנהרי כוש - יהודי אתיופיה והעם היהודי, הוצאת משרד הביטחון ה'תשמ"ט (364 עמודים)
- נישואין וגירושין אצל יהודי אתיופיה – לאור הלכה, ניר עציון ה'תש"ן (70 עמודים)
- מאתיופיה לירושלים - יהודי אתיופיה בעת החדשה, הוצאת משרד החינוך והתרבות ה'תשנ"ב (255 עמודים)
- תפילות ובית הכנסת במסורת יהודי אתיופיה ובמסורת ישראל, הוצאת משרד החינוך והתרבות ה'תשנ"ד (54 עמודים)
- השבים לציון - סיפורם של יהודי אתיופיה המכונים "פלשמורה", הוצאת הוועד הציבורי להצלת שארית יהודי אתיופיה ועמותת מכנף לציון, ה'תשנ"ה (16 עמודים)
- בני ה"פלשמורה" ושיבתם ליהדות לאור ההלכה, הוצאת מכון שבות עם ה'תשס"א (79 עמודים)
- העולים החדשים מאתיופיה - קליטה רוחנית והשבה ליהדות לקט מקורות, הוצאת מכון שבות עם ה'תשס"ג (37 עמודים)
- סדר ברכות, עורכים: הרב מנחם ולדמן וזאודו ברהן, הוצאת מכון שבות עם ה'תשס"ד (32 עמודים; בעברית ובאמהרית)
- הלכות טהרת המשפחה, עורכים: הרב מנחם ולדמן וזאודו ברהן, הוצאת מכון שבות עם ה'תשס"ה (44 עמודים; בעברית ובאמהרית)
- גיור ילדים ובני נוער - לקט מקורות, הוצאת מכון שבות עם ה'תשס"ה (21 עמודים)
- תוכנית הכנה לקראת גיור עבור בני נוער יוצאי חבר העמים, הוצאת מכון שבות עם ה'תשס"ה (26 עמודים)
- הגיור בישראל - בין המצוי לרצוי - דברים שנאמרו ביום עיון בנושא, הוצאת מכון שבות עם ה'תשס"ז (40 עמודים)
- הגדת אתיופיה - הגדה של פסח, הוצאת קורן ה'תש"ע (195 עמודים). מהדורה נוספת פורסמה באנגלית[1]
- מושגים ביהדות, הוצאת מכון שבות עם והסוכנות היהודית, ה'תשע"א (82 עמודים)
- תולדות יהודי אתיופיה, אמנה ירושלים (11 עמודים בעברית+21 עמודים באמהרית)
- מסע אל שארית יהודי אתיופיה, בהוצאת מכון בן צבי ה'תשע"ה
- הממתינים לציון, בהוצאת טובי ה'תשע"ו
קישורים חיצוניים
- , באתר ynet
- הרב מנחם ולדמן מספר אודות שארית יהודי אתיופיה, מסורבי העלייה, והסידור החדש שיצא באמהרית, ראיון באתר יוטיוב, ברדיו קול חי
- 'ושבו בנים לגבולם', שבת, מוסף מקור ראשון לתורה, הגות, ספרות ואמנות, 11 באוקטובר 2013.
- עפרה לקס, הרב מנחם ולדמן, בעקבות 'הגדת אתיופיה' בשילוב מורשת יהודי אתיופיה וסיפור יציאת אתיופיה בהוצאת קורן, באתר ערוץ 7
- מי אתה הרב מנחם וולדמן? אתר מורשת בית ישראל אתיופיה
הערות שוליים
- ^ הגדה מיוחדת עם סיפור יהדות אתיופיה, תפילותיה, מורשתה וקורותיה בדורות האחרונים, כסיפור יציאת מצריים של דורנו. לדברי הרב ולדמן, הרעיון לערוך את ההגדה הגיע בעקבות העובדה שליהודי אתיופיה היה סדר משלהם מחד, ומאידך התגבשה מצדו ההבנה שיש לחבר אותם למסורת מקובלת ובעלת המשכיות. לשם מימוש הרעיון התבסס ולדמן על הדמיון הרב שהוא רואה בין יציאת יהודי אתיופיה ובין יציאת מצרים.
25837369מנחם ולדמן