בזק

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף קבוצת בזק)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פירוש נוסף ערך זה עוסק בחברת תקשורת ישראלית. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו בזק (פירושונים).
בזק, החברה הישראלית לתקשורת בע"מ
נתונים כלליים
סוג חברה ציבורית
בורסה הבורסה לניירות ערך בתל אביב
סימול בזק
מוטו להרגיש בבית, הכי טוב בבית
מייסדים מדינת ישראל
תקופת הפעילות 1980–הווה (כ־44 שנים)
חברת אם בי קומיוניקיישנס
חברות בנות
בעלות B קומיוניקיישנס בע"מ-26.34%
ענפי תעשייה סלולר וטלפוניה
מוצרים עיקריים שירותי תקשורת שונים, שירותי טלפוניה וגישה לאינטרנט
שווי שוק 13.3 מיליארד ש"ח (31 באוקטובר 2024)
הכנסות 8.82 מיליארד ש"ח (2021)[1]
רווח תפעולי 1.87 מיליארד ש"ח (2021)[1]
רווח 1.18 מיליארד ש"ח (2021)[1]
הון עצמי 1.09 מיליארד ש"ח (2021)[1]
סך המאזן 13.9 מיליארד ש"ח (2021)[1]
יו"ר גיל שרון
מנכ"ל רן גוראון
עובדים 15,132 (כולל חברות הבת. כ-5,475 בחברה האם)
 
www.bezeq.co.il

בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ המוכרת בשם המקוצר בזק היא חברת תקשורת ישראלית המספקת שירותי טלפון ואינטרנט. החברה הוקמה ב-1980 כחברה ממשלתית האחראית על שירותי התקשורת בישראל, שהופרדו ממשרד התקשורת שבמסגרתו פעלו עד להקמת החברה. במאי 2005 החברה הופרטה, וכיום היא נמצאת בשליטת קרן סרצ'לייט האמריקאית ובני הזוג פורר, דרך חברת B קומיוניקיישנס שבשליטתם.

"בזק" מחזיקה בבעלות מלאה של בזק בינלאומי, בזק און ליין, חברת הלוויין yes, ופלאפון תקשורת.

היסטוריה

מכשירי טלפון של בזק, דגם זמיר

מאז קום המדינה ניתנו שירותי הטלפוניה באמצעות משרד ממשלתי: תחילה משרד התחבורה ואחר כך משרד הדואר, ששינה שמו למשרד התקשורת. במסגרת זו הייתה הפרדה בין ההכנסות להוצאות. הכסף שנגבה עבור שירותים אלו הועבר ישירות למשרד האוצר, אך כל הוצאה דרשה אישור ממשלתי. מצב זה הגביל מאוד את כוח האדם והלוגיסטיקה, וגרם, בין השאר, להמתנה ארוכה מאוד להתקנת קווי טלפון (במקרים רבים, אף מספר שנים) ולשירות גרוע באופן כללי.

כל שינוי וחידוש בשירותי הטלפון הצריך בירוקרטיה במתן אישורים, לכן שירות הטלפון של משרד התקשורת לא היה יכול להתאים עצמו בצורה דינמית לשינויי הסביבה והטכנולוגיה. גם לאחר הפיכתה לחברה ממשלתית חלו על החברה תקנות והגבלות, אך במידה כזו שאפשרה לחברה להגיב במהירות יחסית לנעשה בשוק.

הפיכתה לחברה ממשלתית

בינואר 1964 הועבר לשר הדואר, אליהו ששון, דו"ח של ועדה בראשות צבי דינשטיין שהמליצה להעביר את שירותי הטלפוניה בישראל לידי חברה, שבשלב ראשון יהיו מניותיה בידי הממשלה. להמלצות התנגדו עובדי משרד הדואר, מנכ"ל המשרד, ח. בן מנחם והשר אליהו ששון והן לא יושמו.[2] יצחק מודעי כשר תקשורת ביקש ב-1979 להקים את חברת הטלפוניה, אולם נתקל בהתנגדות, בין השאר של נציב שירות המדינה אברהם פרידמן.[3] העובדים לעומת זאת תמכו בהקמת החברה בתקווה להעלאת משכורותיהם.[4] מנכ"ל החברה המיועד היה גדעון לב, מנכ"ל משרד התקשורת,[5][6] אולם עם התמשכות הליכי הקמת החברה המינוי לא יצא אל הפועל.

בדצמבר 1980 מינה יצחק מודעי את דירקטוריון החברה, ובראשה את ישראל סחרוב.[7] החוק להפעלת החברה כחברה ממשלתית האחראית על שירותי התקשורת בישראל, עבר בכנסת באמצע 1982 ואז מונה מנכ"ל, צבי אמיד. אולם החברה לא הופעלה בגלל מריבות על סמכויות, עד תחילת 1984.[8] עם הקמת החברה עמד תור הממתינים להתקנת טלפון ב-250,000.[9]

בשנת 1997 נפתח שוק השיחות הבינלאומיות לתחרות, ולתחום נכנסו שתי חברות: 012 קווי זהב, ו-013 ברק. פעילותה של בזק בתחום זה עברה לחברה-הבת שלה, "בזק בינלאומי" בקידומת 014. בשנת 2004 נכנסו חברות נוספות לתחום זה (אינטרנט זהב בקידומת 015, נטוויז'ן בקידומת 017, אקספון בקידומת 018), והתגברה התחרות בתחום זה.

המאה ה-21

בניין מטה בזק בחולון

בנובמבר 2000 אישר שר התקשורת בנימין בן אליעזר לבזק להפעיל שירות ADSL וכך נפתח בישראל עידן הפס הרחב. במסגרת האישור, איפשר שירות ה-ADSL קישור בקצב מהיר בין ספקי האינטרנט ללקוח באמצעות מודם ADSL שמותקן על קו הטלפון של בזק. בזק נעתרה לבקשת משרד התקשורת לפרק השירות למרכיבים (Unbundling) בשיטת Bit Stream access. לצורך זה התאפשר לספקי האינטרנט להתחבר לשירות בסיב אופטי, או באמצעות חברת בזק ל-DSLAM במתקני חברת בזק.[10]

בשנת 2004 החלה בזק לספק שירותי טלפוניה מתקדמים ללקוחותיה העסקיים והארגוניים על בסיס מערכת של "רשת חכמה" (Intelligent Network), שכללה שירותי ניתוב חכמים בכל רחבי הארץ תחת עומסים של שיחות (למשל שיחות המגיעות ליעד שמחייגים אליו בבת אחת ובכמויות כמו מוקדי שירות או מוקדי חירום), שירותי 1–800, שירותי כוכביות, "קו כשר", הפתרון מציע יכולות משולבות של סלולר ו-WiFi, במודל הנקרא fixed-mobile converged technology - FMC וקווים וירטואליים. המערכת נבנתה עבור בזק על ידי חברת פרסונטה (Personeta), חברת הזנק ישראלית. כמעט עשור לאחר מכן, ב-2013 הוחלפה המערכת באחת חדשה, שנבנתה לבד על ידי מתכנתים בתוך בזק על בסיס קוד פתוח בתקשורת "קמיליו", שהתפתח בדומה לאסטריסק. בשנת 2004 החברה השיקה גם "נתב שיחות עסקי", המיועד לעסקים קטנים וגדולים. השירות הוא הראשון שהופעל ממשפחת שירותי Network IVR, ואפשר ניתוב שיחות נכנסות באמצעות תפריט קולי. עם השקת שירות נתב עסקי הציגה החברה את המספור העסקי החדש - 1-599.[11]

בשנת 2005 החלה בזק בהקמת תשתית לשירות IP Centrex. במכרז להקמתו זכו Broadsoft ו-Veraz Networks (כיום חלק מ-Dialogic).

בשנת 2006 איבדה בזק את הבלעדיות על שוק השיחות המקומיות, כשמשרד התקשורת החל במתן רישיונות לשירותי טלפוניה פנים ארצית. במסגרת התיקון בחוק התקשורת ניתנת אפשרות על ידי שימוש ברישיון מפ"א (מפעיל פנים ארצי) לספק שירותי תקשורת לשוק הציבורי והפרטי תחת מגבלות מסוימות. כמו כן, באותה שנה החלו מגעים בין חברת yes לבין בזק.

בתחילת 2008 החליטה בזק להשקיע בפריסת טכנולוגיית ה-NGN. לצורך ההקמה רכשה בזק מתג איתותים של Telesis שנועד להחליף מערכת איתות ותיקה בפרוטוקול SS7, הפועלת ברשת בזק מאז 1993, והמופעלת בין המתגים בהליך קדם הקמת השיחה.[12] עד אותה עת, הטופולוגיה של רשת התקשורת של בזק הייתה בנויה על ליבה, שאחריה יש כ-120 מרכזות פזורות בישראל. מהמרכזות יוצאים קווים לארונות הסעף ברחוב, ומשם מתחברים קווים לבתים. פריסת רשת ה-NGN שינתה משמעותית מצב זה, כשהתבטל הצורך במרכזות. הקו עובר מרשת הליבה היישר לארונות הסעף הנקראים MSAG.[13]

בקיץ 2012, לקראת פתיחת אולימפיאדת הקיץ בלונדון הכריזה החברה על הגדלת ליבת הרשת שלה לקיבולת בהיקף של 100 ג'יגה-בייט. זאת, על מנת לאפשר לגולשים לצפות בשידורי האולימפיאדה ברשת. בתקופה זו שדרגה החברה את הקיבולת בשיעור הגלישה פי 10 באזורים רבים בארץ, הידועים כאזורי העומס העיקריים, על מנת לאפשר למירב הלקוחות לגלוש בו זמנית ללא תקלות והפרעות וכן לקלוט ולהעביר את כמות התנועה הרבה על גבי רשת האינטרנט. כמו כן נערך עיבוי לליבת הרשת ולנפח התנועה בה, בהתבסס על המתגים של ג'וניפר.[14]

בשנת 2012 הקימה בזק מוקד שירות ראשון למגזר הבדואי, ביישוב חורה, כדי לשפר את השירות וכדי לספק תעסוקה לנשים בדואיות.[15]

בנובמבר 2012 חשפה בזק מתקן תקשורת נייד (מת"ן), מערך גיבוי הניתן לשינוע. מתקן התקשורת משמש גיבוי חם לכ-100 חדרי תקשורת ברחבי הארץ. במקרה של פגיעה במתקן התקשורת המרכזי בעיר, המשתק את כלל קווי התקשורת והשירותים באותה עיר וסביבתה, ישונע המת"ן לאתר הנפגע, יוצב בסמוך לו ויחובר לכבלי התקשורת שישיבו את שירותי התקשורת לתקינותם במהירות המרבית.[16]

בנובמבר 2013 נודע כי בזק מבצעת שדרוג גדול לטובת חברת הבת פלאפון והדור הרביעי בסלולר. הפעילות כוללת הקמת רשת IP חדשה שתשמש את פלאפון לטובת הדור הרביעי בסלולר, וכן מפעילים נוספים שיהיו מעוניינים בשירותים החדשים שהרשת תציע. הרשת החדשה שתקים בזק תיכנס בהדרגה כרשת ייעודית לסלולר והיא תתפקד כרשת שלישית במקביל לרשתות הייעודיות לאינטרנט ולאינטרנט לעסקים. הרשת החדשה תאפשר לפלאפון לנהל בעצמה את תעבורת הנתונים ברשת שלה, דבר שעד אז נעשה על ידי בזק עצמה. על ידי כך מקבלת פלאפון עצמאות וגמישות בניהול משאבי הרשת, נושא שהוא מאוד קריטי וחשוב ברשתות דור רביעי בגלל הגידול בתעבורת תקשורת הנתונים ובגלל הצורך לאפשר יישומים רבים במהירויות גבוהות יותר.[17] באותו חודש החלה החברה לשווק נתב חדש בשם SUPER-WIFI.[18]

ביולי 2015 השיקה החברה שירות בית חכם המאפשר ללקוח לנהל את הבית באמצעות רכיבים שונים.[19] באוגוסט 2016 השיקה בזק עיר חכמה כאשר מודיעין נבחרה, במסגרת העיר החכמה הותקנו חיישנים שונים לניהול חנייה, אשפה, מים ועוד.[20]

פריסת סיבים אופטיים

בסוף אוגוסט 2012, דירקטוריון החברה אישר פרויקט תשתיתי "Fiber NGN" בהיקף השקעה של מיליארדי שקלים שבמסגרתו ייפרשו סיבים אופטיים עד לבית הלקוח. הפרויקט הוא המשך למיזם ה-NGN שהסתיים ב-2013. החברה פרסה 15–20 אלף קילומטרים של סיבים במיזם לאורך כשבע שנים, עד 2020.[21]

באפריל 2013 שלח משרד התקשורת לבזק מכתב הדורש תוכנית מפורטת של פריסת הסיבים האופטיים עקב החשש של המשרד שהחלטה על מבנה הרשת עשויה להשפיע בעתיד על "השוק הסיטונאי", במסגרתו הספקיות רוכשות רוחב פס מחברות התשתיות וינהלו אותו בעצמן במקום שחברת התשתית תעשה זאת. המכתב כלל דרישה לתיאור מפורט של ניסויים שנעשו עד כה בפריסת סיבים אופטיים ברשת הגישה שיכלול בין היתר מיפוי גאוגרפי של מרחב הניסוי, הכולל תיאור אתר הניסוי, שמות רחובות הניסוי, מספר לקוחות שהשתתפו בניסוי וסיווגם כלקוחות פרטיים/עסקיים. כמו כן, דרש המשרד תיאור טופולוגיות שונות לפריסת סיבים אופטיים ברשת הגישה והשוואה ביניהם ופירוט העדפות בזק לבחירה בטופולוגיה הנבחרת עבור סוגי לקוחות שונים. בנוסף דרש המשרד מידע לגבי הרשת הקיימת של בזק וכיצד היא פרוסה וכן מידע לגבי טכנולוגיות שהחברה מתכוונת ליישם עד שתשלים את פריסת הסיבים האופטיים בכל שטחה של ישראל.[22]

לקראת סוף שנת 2021 הודיעה בזק כי פרסה סיבים אופטיים למיליון בתי אב.[23]

שינויים רגולטוריים בעשור השני של המאה ה-21

בנובמבר 2014 אישר שר התקשורת את החלת רפורמת "השוק הסיטונאי" במסגרתה בזק תחויב להחכיר את התשתית הפיזית שלה לחברות מתחרות. החברות המתחרות יוכלו למכור שירותי אינטרנט, טלפוניה ו-IPTV כאשר הן קונות מבזק תשתית במחיר שנקבע על ידי משרד התקשורת ומוכרות אותה לצרכן.[24] בפברואר 2015 נכנסה הרפורמה לתוקף, כאשר החברות סלקום ופרטנר טוענות כי בזק מערימה קשיים על יישום הרפורמה.[25]

ביולי 2016 קבע היועץ המשפטי לממשלה כי בנימין נתניהו, ראש הממשלה המשמש גם כשר התקשורת, אינו יכול לטפל בענייניה של בזק בעקבות קשרי חברות עם בעלי קבוצת בזק, שאול אלוביץ'.[26] באוקטובר 2016 הנחה מבקר המדינה את השר צחי הנגבי שלא לעסוק בנושא ההפרדה המבנית של בזק, עד אשר תושלם הביקורת בנושא רפורמת השוק הסיטונאי.[27]

עסקת בזק-yes

עמוד ראשי
 ראו גם – פרשת בזק-אלוביץ'

עד יוני 2015, החזיקה בזק אשר בשליטת שאול אלוביץ', ב-49.8% ממניות חברת הלוויין yes. בחודש זה רכשה בזק בעסקת בעלי עניין את יתרת המניות מחברת יורוקום שבבעלות אלוביץ'.[28] ב-20 ביוני 2017 הפכה לגלויה חקירה של הרשות לניירות ערך סביב אותה עסקה, במסגרת החקירה הגלויה פשטה הרשות על משרדי חברת בזק ו-yes, החרימה מסמכים ומחשבים וחקרה מנהלים בכירים ודירקטורים בשתי החברות. מנכ"ל yes, רון אילון, וסמנכ"ל הכספים של yes, מיקי ניימן נחקרו ונשלחו למעצר בית למספר ימים. שאול אלוביץ' נחקר אף הוא ונאסר עליו ליצור קשר עם עובדים בקבוצת בזק או יורוקום למשך מספר ימים, כמו כן הוצא נגדו צו עיכוב יציאה מהארץ.[29] גם מנכ"לית בזק, סטלה הנדלר, נחקרה בחשד למרמה.[30] לפעילות החקירה השפעה על מניית בזק והיא ירדה ב-11% במצטבר עד ל-25 ביוני, חמישה ימים לאחר תחילת החקירה הגלויה.[31]

ב-13 ביולי 2017 הודיעה הרשות לניירות ערך כי מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר נחקר בחשד נוסף הקשור לבזק ולבעל השליטה בה, שאול אלוביץ', במסגרת פרשת בזק. הרשות טענה כי פילבר העביר לבזק מסמכים מסווגים בעלי מידע משמעותי עבור החברה, וכי בכירי החברה העבירו את הערותיהם ואת התיקונים הנדרשים על גבי המסמכים. ב-14 ביולי נשלח פילבר למעצר בית של שבועיים, על אלוביץ' והנדלר הוטל מעצר בית של 9 ימים.[32] לאחר תום תקופת מעצר הבית שבה הנדלר לעבודה במשרדי החברה,[33] ובמרץ 2018 הודיעה על כוונתה לפרוש מהחברה תוך ארבעה חודשים.[34] בנובמבר 2020 פורסם שפרקליטות המדינה החליטה להעמיד לדין בפרשה זו את שאול ואור אלוביץ'; מזכירת "בזק" לשעבר עו"ד לינור יוכלמן; סמנכ"ל "בזק" לשעבר עו"ד עמיקם שורר; ומנכ"ל "yes" לשעבר רון אילון.[35]

ביוני 2019 נחתמה עסקה בשווי 485 מיליון ש"ח שבמסגרתה קרן סרצ'לייט ודוד פורר קנו 75% ממניות בי-קום שמחזיקה ב-26.3% ממניות בזק.[36] העסקה אושרה בנובמבר 2019.[37]

שירותי החברה

טלפון ציבורי של בזק בחיפה

טלפוניה:

  • שרותי טלפוניה מקומית ובינעירונית PSTN. לבזק תשתית טלפוניה הגדולה בישראל, עם מרכזיות הפרוסות בכל רחבי הארץ. באמצע 2014 היו לחברה כ-2.2 מיליון קווי מנויים אשר ביצעו ברבעון הראשון של 2014 כ-1.6 מיליון דקות יוצאות וקיבלו כ-1.4 מיליון דקות שיחה נכנסות.[38]
  • שרותי תקשורת סלולרית באמצעות חברת הבת פלאפון. ברבעון הראשון של 2014 היו לפלאפון כ-2.6 מיליון מנויים.[38]
  • שירות תא קולי בשילוב פקס.

תקשורת נתונים:

  • חיבור פס רחב לאינטרנט באמצעות הטכנולוגיות ADSL, ו-VDSL על גבי רשת ה-NGN. באמצע 2014 היו לחברה כ-1.2 מיליון מנויים לאינטרנט, עם רוחב פס ממוצע של 20 מס"ש.[38] כ-97% ממנויי האינטרנט חוברו באמצעות ה-NGN. לציבור הרחב בזק משווקת חבילות גלישה בקצב נתונים של עד 100 מס"ש, ובניסויים סגורים עד 1 גס"ש (גיגהסיביות לשנייה) בשיטות FTTB ו-FTTH.
  • שירותי ספק אינטרנט באמצעות בזק בינלאומי.
  • רשתות IP/VPN.
  • אבטחת רשתות תקשורת.

שירותים נוספים:

בספטמבר 2007 השיקה בזק את שירות B144 המשמש כמדריך טלפוני מקוון בו רשומים אנשים פרטיים ובתי עסק.

טכנולוגיה

תשתית

NGN

רשת ה-NGN משמשת כיום כתשתית דרכה החברה מספקת שירותי תקשורת למנויים. הרשת נבנתה בין השנים 2008–2013 בהשקעה של כמיליארד שקל בשנה. הרשת מבוססת על חיבור סיבים אופטיים בשיטת FTTC כך שהסיב מגיע מליבת הרשת עד ארון הסעף של בזק (שמכיל MSAG) הנמצא ברחוב. ארונות ה-MSAG בבזק מסופקים על ידי 3 חברות[40]: UTStarcom, טלדאטה ונוקיה סימנס נטוורקס, כאשר מרבית הארונות הם של נוקיה סימנס. מארונות הסעף יוצאים זוגות כבלי נחושות המגיעים אל בתי המנויים.[41] ניתן לנצל את הכבל להעברת שירותי טלפוניה ואינטרנט בו זמנית, במקרה כזה הלקוח יתקין מפצלים מיוחדים על שקעי בזק בבית על מנת שהשירותים יוכלו לעבוד בצורה תקינה בו זמנית.

הארונות, שמכילים רכיבי ה-MSAG, תומכים בטכנולוגיית DSL על מנת לאפשר גישה לאינטרנט. תקן ADSL תומך במהירויות גלישה עד 15 מגה, תקן VDSL תומך במהירויות גבוהות מ-15 מגה ועד מקסימום של 100 מגה נכון להיום.[41] המהירות המקסימלית אותה המנוי יכול לקבל, מושפעת משמעותית מאורך כבלי הנחושת אליהם מחובר המנוי, ככל שהמרחק מבית המנוי לארון הסעף גדול יותר, יש יותר שיבושים והפרעות על כבל הנחושת, ולכן המהירות תהיה קטנה יותר ולהפך.[41]

על מנת להתגבר על מגבלת ההפרעות בכבל הנחושת, החברה החלה בשנת 2013 לבצע שדרוג של רשת ה-NGN בעזרת חברת אלקטל-לוסנט בעלות של עשרות מיליוני דולרים, ואשר יתפרס על פני מספר שנים. אלקטל-לוסנט מספקת לבזק את טכנולוגיית ה-Vectoring הפועלת על תקן VDSL2.[42] הטכנולוגיה מפחיתה את ההפרעות בכבל הנחושת, ומאפשרת לבזק לספק מהירויות גבוהות תוך שימוש בכבלי הנחושת של תשתית ה-NGN הקיימת.

Fiber NGN

לקראת סיום פריסת רשת ה-NGN, במהלך שנת 2012, החלה החברה את פרויקט Fiber NGN. במסגרת פרויקט זה הסיבים האופטיים יגיע עד לבניין בשיטת FTTB או עד לשקע עצמו בשיטת FTTH. כבר באותה שנה בזק קיימה ניסוי משתמשים בפתח תקווה ובו הצליחה להגיע למהירויות של 1 ג'יגה.[43] השירות הושק ללקוחות במרץ 2021 כאשר עד למועד זה נפרסה תשתית עבור 1.5 מיליון משקי בית.[44]

בינואר 2016 פורסם כי החברה החלה ניסוי במודיעין לבחינת טכנולוגיית G.fast המאפשרת מהירות של עד 1 ג'יגה על גבי תשתית הנחושת.[45]

שיווק ומסחר

מיתוג ופרסום

שם החברה בראשיתה היה "בֶּזֶק" כחלופה עברית למילה טלקומוניקציה, העברת מידע בין גופים, תחום עיסוקה המרכזי של החברה. סמליל החברה מראשיתה היה שמה מנוקד באותיות חתוכות בצבע כחול. הסמל שונה בשנת 2001 לסמל מחודש וצבעוני הכולל את האות B. סמל זה נוצר על ידי המעצב עדלי סטוק ושימש עד 2007.[46] מטרת הצבעוניות הייתה לשחרר את החברה מהתדמית המונופוליסטית הכבדה וחוסר העדכניות, וכן לקשור את החברה לרעננות וחום אנושי בעזרת הצבעים.[47] הסלוגן שליווה את הלוגו היה: "בזק בכל עתיד שתבחר".

בשנת 2008 בוצע שינוי מותג נוסף במהלכו צומצמה צבעוניות המותג והאות B נצבעה בכחול. המטרה הייתה ליצור בידול בין בזק לבין חברות התקשורת האחרות שלכל אחת מהן יש צבע המיוחס לה.[48] בנוסף הסלוגן שליווה את הלוגו של בזק היה: "הכי טוב בבית", ובמגזר העסקי: "עסקים מרגישים בבית". מטרת החברה הייתה לייחס לעצמה שילוב בחיי היום יום של הלקוח בבית.

במרץ 2017 בוצע שינוי בסמליל. האות B עברה שינוי עיצובי, קוויה עוגלו כדי לשדר רכות, והסלוגן "הכי טוב בבית" הוחלף ב"להרגיש בבית". המהלך היה כחלק מהשקת שירות "עסק חכם".

  • הסמליל הראשון של החברה, בשנים 1984–2000

    הסמליל הראשון של החברה, בשנים 1984–2000

  • סמליל שני, 2001–2008 - עוצב על ידי עדלי סטוק

    סמליל שני, 2001–2008 - עוצב על ידי עדלי סטוק

  • סמליל שלישי, 2017-2008 - עוצב על ידי פיליפ בולקיה

    סמליל שלישי, 2017-2008 - עוצב על ידי פיליפ בולקיה

  • הסמליל הנוכחי - מאז מרץ 2017

    הסמליל הנוכחי - מאז מרץ 2017

מבנה התעריפים

למרות התחרות בשוק התקשורת בישראל, בזק מוגדרת על ידי הרשות להגבלים עסקיים כמונופול בתחום הטלפוניה הקווית[49] וכן בתחום תשתית האינטרנט.[50] על מנת להגביר את התחרות, מחירי החברה נמצאים בפיקוח, וכל מבצע חדש וסל שירותים צריך לעבור את אישור משרד התקשורת.[51] כתוצאה מכך משרד התקשורת מבטל מדי פעם מבצעים שהחברה מכריזה עליהם. בפברואר 2014 עצר משרד התקשורת מבצע של החברה בטענה כי "חברת בזק מנסה לעשות שימוש בכוחה המונופוליסטי על מנת לדחוק באגרסיביות את שאר המתחרים".[52]

מבנה ארגוני

עד שנת 2006 המבנה הארגוני של החברה היה גאוגרפי. עם הפרטת החברה בוצע שינוי ארגוני, בוטלו חטיבות הביצוע הגאוגרפיות והוקמה חטיבה ללקוחות פרטיים וחטיבה ללקוחות עסקיים.[53]

מבנה ארגוני נכון ל-2022:[54]

  • יו"ר דירקטוריון:
  • מנכ"ל החברה:
    • חטיבת כספים
    • חטיבת שיווק וחדשנות
    • חטיבת טכנולוגיות ורשת
    • חטיבת לקוחות פרטיים
    • חטיבת לקוחות עסקיים
    • חטיבת כלכלה ורגולציה
    • תקשורת תאגידית
    • יועץ משפטי

קבוצת בזק

בעלות

מיום הקמתה מתפקדת בזק כמונופול בכל תחומי התקשורת האלקטרונית. ממשלת ישראל החליטה על הפרטה של החברה ועל הפסקת הבלעדיות שלה במרבית תחומי פעילותה. בשלב ראשון נמכרה חבילת מניות לחברה הבריטית Cable and Wireless, וזו מכרה אותן לאיש העסקים הישראלי גד זאבי. במאי 2005 הופרטה החברה ונמכרה לקבוצת "אייפקס-סבן-ארקין" בראשות איש העסקים הישראלי חיים סבן.

בשנת 2010 מכרה קבוצת "אייפקס-סבן-ארקין" את השליטה בבזק לחברת אינטרנט זהב-קווי זהב, מקבוצת יורוקום - הנמצאת בבעלות איש העסקים הישראלי שאול אלוביץ'. העסקה בוצעה באמצעות חברת הבת של אינטרנט זהב הנקראת "B קומיוניקיישנס". ב-2011 הותר ל-B קומיוניקיישנס לרדת מתחת לשיעור המזערי של אחזקות במניית בזק. בינואר 2014 התיר ראש הממשלה בנימין נתניהו שיעבוד מניות השליטה בבזק, מה שאפשר לחברת B קומיוניקיישנס הנפקת איגרות חוב.[55][56]

את תפקיד מנכ"ל בזק מילא עד לחודש אפריל 2013 אבי גבאי (שהיה קודם לכן מנכ"ל בזק בינלאומי), לאחר כ-6 שנים בתפקיד. במהלך מרץ 2013 מונתה סטלה הנדלר לתפקיד זה. החברה הודיעה כי תעזוב את התפקיד באוגוסט 2018 בשל מעורבותה בפרשת בזק-אלוביץ' וכי תמנה את דודו מזרחי במקומה.[57][58]

חברות בת

חברות בנות בעבר

  • פורטל וואלה! - עד שנת 2020 החזיקה בזק בפורטל באמצעות בחברת בזק בינלאומי.
  • בזקכל - הוקמה בשנת 1995[59], הייתה חברה בת בבעלות בזק וסיפקה פתרונות תקשורת לעסקים כגון מרכזיות. בשנת 2006 רכשה בזק בינלאומי את החברה ומיזגה אותה לתוכה.[60]
  • בזק זהב - הוקמה בשנת 1995, 75% ממניות החברה היו בבעלות בזק, יתר המניות היו בבעלות חברת מלם. החברה סיפקה פתרונות להעברת מידע אלקטרוני בין ארגונים ובין בנקים. בשנת 2006 רכשה בזק בינלאומי את המניות מידי חברת מלם ומיזגה את בזק זהב לתוכה.[61]

נתונים (כולל חברות בת)

מרכזת הטלפונים של בזק באור יהודה
  • מנכ"לים קודמים :
  • מנכ"לים קודמים :
  • מנכ"לים קודמים :

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בזק בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 בזק, החברה הישראלית לתקשורת בע"מ: נתונים כספיים באתר מאי"ה.
  2. ^ הומלץ למסור משק הטלפונים לחברה ציבורית, מעריב, 28 בינואר 1964
  3. ^ שרגא מקל, "הפיכת שירותי התקשורת לחברה - מסוכנת ביותר", מעריב, 27 באוגוסט 1979;
    שרגא מקל, אם תצליח להכשיל הצלת שירותי התקשורת - תיפול האחריות עליך, מעריב, 28 באוגוסט 1979
  4. ^ יאיר קוטלר, הטלפונים: צלצול חדש, מעריב, 14 במרץ 1980
  5. ^ גבי קסלר, מנכ"ל משרד התקשורת, מעריב, 31 באוגוסט 1980
  6. ^ הקמת תאגיד הטלפונים, מעריב, 1 באוקטובר 1980
  7. ^ אברהם רותם, עובדי משרד התקשורת מעכבים נקיטת אמצעים, מעריב, 9 בדצמבר 1980
  8. ^ עמנואל רוזן, סוד הטלפון השבור, מעריב, 13 בינואר 1984; המשך
  9. ^ אליעזר לוין, כל הקווים תפ"סים, כותרת ראשית, 20 במרץ 1985
  10. ^ שושנה סלומון, בן אליעזר: אני מצטער שהרשיון ניתן רק לבזק, באתר ynet, 7 בנובמבר 2000
  11. ^ "בזק החלה לשווק נתב עסקי המנתב שיחות בתפריט הקולי"
  12. ^ Telesys – הצטיידות נוספת של בזק לקראת פריסת רשת NGN, אתר דה קום, 13.9.2008
  13. ^ אמיתי זיו, מרחיבים את הפס: המלצות ועדת גרונאו לפרק את בזק למקטעים וההשפעות על שוק התקשורת, באתר TheMarker‏, 27 במרץ 2008
  14. ^ לקראת האולימפיאדה: בזק שידרגה את ליבת הרשת ל-100 ג'יגה-בייט
  15. ^ "בזק מקימה מוקד שירות ראשון במגזר הבדואי"
  16. ^ יוסי הטוני, ‏בזק הציגה מתקן תקשורת נייד המספק שירותי טלפוניה ואינטרנט לעיר שלמה בעת חירום, באתר "אנשים ומחשבים", 29 בנובמבר 2012
  17. ^ גד פרץ, ‏בזק נערכת לדור הרביעי בסלולר עבור פלאפון, באתר גלובס, 21 בנובמבר 2013
  18. ^ גד פרץ, ‏בזק מתחילה לשווק נתב חדש למהירות גלישה של עד 100 מגה, באתר גלובס, 12 בנובמבר 2013
  19. ^ ירון דרוקמן, בזק השיקה את BHOME - שירות בית חכם, באתר ynet, 7 ביולי 2015
  20. ^ ירון דרוקמן, בזק השיקה את "העיר החכמה": מודיעין תהיה הראשונה, באתר ynet, 2 באוגוסט 2016()
  21. ^ אמיתי זיו, מהפכה: בזק תביא סיב נתונים אופטי לכל בית - השקעה של מיליארדי שקלים, באתר TheMarker‏, 29 באוגוסט 2012
  22. ^ גד פרץ, ‏משרד התקשורת שוב דורש מבזק תוכניות הסיבים, באתר גלובס, 7 באפריל 2013
  23. ^ פרץ, גד (2021-11-24). "דיווח פנימי בבזק: הושלמה פריסת סיבים למיליון משקי בית". Globes. נבדק ב-2022-01-07.
  24. ^ אופיר דור, ביומו האחרון בתפקיד: ארדן חתם על פתיחת שוק התקשורת הקווית לתחרות, באתר כלכליסט, 17 בנובמבר 2014
  25. ^ אופיר דור, ספקי האינטרנט: "בזק מחסלת את רפורמת השוק הסיטונאי", באתר כלכליסט, 7 במאי 2015
  26. ^ אתר למנויים בלבד צבי זרחיה, השר לענייני אלוביץ': הכנסת העבירה את סמכות הטיפול בקבוצת בזק מנתניהו לצחי הנגבי, באתר TheMarker‏, 19 ביולי 2016
  27. ^ רוני זינגר, מבקר המדינה לשר הנגבי: אל תתעסק בהפרדה המבנית של בזק, באתר כלכליסט, 31 באוקטובר 2016
  28. ^ יניב רחימי, רחלי בינדמן וגולן חזני, עסקת בזק־yes אושרה למרות כל סימני האזהרה, באתר כלכליסט, 21 ביוני 2017
  29. ^ לתקן את נזקי גיל ההתבגרות: הטיפול החדשני של יפה מקסימוב בצלקות אקנה, באתר TheMarker
  30. ^ תומר גנון, כלכליסט, הפרשה מסתעפת: מנכ"לית בזק סטלה הנדלר חשודה בעבירות מרמה ודיווח, באתר ynet, 23 ביוני 2017
  31. ^ כתבי שוק ההון, בורסת ת"א: בזק ירדה ב-4% והשלימה מחיקה של 1.7 מיליארד שקל בשווי מאז התפוצצה הפרשה, באתר כלכליסט, 25 ביוני 2017
  32. ^ ynet, "השיטה: מנכ"ל משרד התקשורת העביר מסמכים מסווגים, אנשי בזק תיקנו", באתר ynet, 14 ביולי 2017
  33. ^ "מנכ"לית בזק שוחררה ממעצר הבית הארוך - כיכר השבת". כיכר השבת. נבדק ב-2017-07-25.
  34. ^ גולן חזני, על רקע פרשת בזק: המנכ"לית סטלה הנדלר פורשת, באתר כלכליסט, 19 במרץ 2018
  35. ^ אבישי גרינצייג, ‏אלוביץ' ובכירים לשעבר בקבוצת בזק-yes יועמדו לדין ב"פרשת בזק" על עבירות ני"ע, באתר גלובס, 11 בנובמבר 2020
  36. ^ גולן חזני, נחתמה העסקה: קרן סרצ'לייט ודוד פורר רכשו את השליטה בבזק, באתר כלכליסט, 24 ביוני 2019
  37. ^ אביב לוי, ‏שר התקשורת אמסלם חתם על עסקת מכירת השליטה בבזק, באתר גלובס, 11 בנובמבר 2019
  38. ^ 38.0 38.1 38.2 38.3 קבוצת בזק מדווחת על תוצאות כספיות לרבעון ראשון 2014, אתר בזק, 29 במאי 2014
  39. ^ בזק ורשות השידור חתמו על הסכם לשדרוג טכנולוגי, וואלה, 27 במרץ 2012
  40. ^ גילעד נס, נוקיה-סימנס תספק מתגים לרשת ה-NGN של בזק במיליוני דולרים, באתר כלכליסט, 14 בספטמבר 2009
  41. ^ 41.0 41.1 41.2 מה קורה בשוק תשתיות האינטרנט המהיר, באתר וואלה, 13 בנובמבר 2013
  42. ^ גד פרץ, בזק בדרך לאינטרנט ב-100 מגה: אלקטל-לוסנט תשדרג הרשת, באתר גלובס, 2 באוקטובר 2013
  43. ^ שלומי טורג'מן, בזק מודיעה: רשת ה-Fiber NGN עושה את דרכה לבתי הלקוחות; תבטיח מהירות גלישה עד 1 גיגה-ביט, באתר Gadgety, פורסם 30 באוגוסט 2012
  44. ^ אביאור אבו, בזק השיקה את האינטרנט על סיבים במחיר גבוה מהמתחרות, באתר כלכליסט - www.calcalist.co.il, ‏2021-03-15
  45. ^ בזק: ניסוי לאינטרנט במהירות של מעל ל-500 מגה - גלובס, באתר Globes
  46. ^ אתר הסטודיו
  47. ^ אורלי גל, ‏צבועים, נמאסתם, באתר גלובס, 14 בפברואר 2002
  48. ^ חגי לוי, האם שינוי לוגו אכן תורם לשינוי בתדמית של החברה?, באתר כלכליסט, 14 בספטמבר 2008
  49. ^ הכרזה עם קיום מונופולין, באתר רשות ההגבלים העסקיים, 30 ביולי 1995
  50. ^ הכרזת מונופולין: בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ, באתר רשות ההגבלים העסקיים, 10 בנובמבר 2004
  51. ^ אמיר טייג ואמיתי זיו, בלינקוב, תדמור ומילגרום סירבו לעמוד בראש הוועדה שתקבע את תעריפי בזק, באתר הארץ, 2 בדצמבר 2009
  52. ^ אמיתי זיו, משרד התקשורת נגד המבצע של בזק: עצר את שדרוג מהירות הגלישה, באתר TheMarker, פורסם 13 בפברואר 2014
  53. ^ "בזק תשלים הלילה את המעבר למבנה ארגוני פונקציונלי; יו"ר ועד העובדים שלמה כפיר החליט להישאר בחברה". TheMarker. נבדק ב-2022-02-09.
  54. ^ מבנה ארגוני נכון ל-9 בפברואר 2022, באתר בזק
  55. ^ אביחי מנדלבליט, שי ניצן, ליאת בן ארי, יהונתן תדמור, יהודית תירוש ואלון גילדין, כתב האישום של מדינת ישראל נגד בנימין נתניהו, שאול אלוביץ', איריס אלוביץ' וארנון מוזס, באתר פרקליטות המדינה, ‏21 בנובמבר 2019
  56. ^ הנפקת האג"ח הגדולה של שנת 2014: אלוביץ' יגייס היום 800 מיליון דולר, באתר Ice
  57. ^ נחמה אלמוג, סטלה הנדלר מונתה לתפקיד מנכ"לית בזק על ידי דירקטוריון החברה, אנשים ומחשבים, 7.3.13.
  58. ^ גולן חזני, דודו מזרחי מונה לתפקיד מנכ"ל בזק, כלכליסט, 17.6.18.
  59. ^ מידע חינם על בזקכל תקשורת בע"מ ח.פ 512119561 - מרכז השירות והמידע הנלקח מאתרי הממשלה ומאגר החברות הממשלתי. מידע על בזקכל תקשורת בע"מ כתובת, טלפון האם החברה בפרוק, מוגבלת או פעילה., באתר החברות הישראלי | מידע על חברות בישראל | ח.פ של חברה | כתובות
  60. ^ גולדשטיין, תני (2006-10-05). "רונית קן אישרה מיזוג בזק בינלאומי ובזקכל". Ynet. נבדק ב-2022-02-11.
  61. ^ "בזק בינלאומי רכשה את בזק זהב". TheMarker. 2006-05-01. נבדק ב-2022-02-11.
  62. ^ יצחק קאול, "מחובר" (אוטוביוגרפיה של יצחק קאול - פרק המתייחס למלחמת יום הכיפורים), באתר העמותה להנצחת חללי חיל הקשר והתקשוב, 2016
  63. ^ מנכ"ל חברת בזק, תא"ל ( מיל ) צבי אמיד , הודיע ביום ששי לשר התקשורת, רפאל פנחסי, כי בכוונתו לפרוש מתפקידו ב 1 בינואר 1991
  64. ^ פרץ, גד (2018-11-12). "איחוד החברות קרב: מנכ"ל בזק בינלאומי מסיים תפקידו | בלעדי". Globes. נבדק ב-2021-12-25.


מניות מדד תל אביב 35
או.פי.סי אנרגיה • אורמת טכנולוגיות • איי סי אל • איירפורט סיטי • אלביט מערכות • אלוני חץ • אלקטרה • אמות השקעות • אנלייט אנרגיה • אנרג'יאן • אנרג'יקס • אשטרום • בזק • ביג מרכזי קניות • בינלאומי • בנק דיסקונט • קבוצת דלק • הראל השקעות • החברה לישראל • טאואר • טבע • לאומי • מבנה נדל"ן • מזרחי • מליסרון • נובה • ניו-מד אנרג'י • נייס • עזריאלי • בנק הפועלים • הפניקס אחזקות • קנון • שטראוס • שיכון ובינוי • שפיר הנדסה
ישראלישראל ספקיות תקשורת בישראל
תשתית אינטרנט בזק  •  HOT  •  Unlimited  •  פרטנר  •  סלקום
גישה לאינטרנט פרטנר תקשורת  •  013 נטוויז'ן  •  014 בזק בינלאומי  •  HOT net  •  אינטרנט רימון  •  טריפל סי  •  018 אקספון  •  mobile‏ 019
טלוויזיה
פעילים
כבלים, לווין, DTT HOT  •  yes  •  עידן+
OTT סלקום TV  •  פרטנר tv  •  ‏FreeTV  •  ‏NEXT TV  •  ‏STINGTV  •  ‏Yes+
שירותי עבר טריפל סי  •  רמי לוי TV
סלולר
פעילים
פיזי פלאפון  •  סלקום  •  פרטנר  •  wecom  •  HOT mobile
וירטואלי גולן טלקום  •  רמי לוי תקשורת  •  mobile‏ 019  •  מרכזיה  •  hallo 015  •  סלקט תקשורת  •  פרי טלקום
שירותי עבר YouPhone  •  הום סלולר  •  וואלה! mobile  •  012 מובייל
טלפוניה קווית בזק  •  סלקום  •  פרטנר תקשורת  •  HOT  •  בזק בינלאומי
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

34525102בזק

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=בזק&oldid=2124168#קבוצת_בזק"