אינטרנט בישראל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
"לב" - מערכת כבלים אופטיים תת-ימיים המקשרים בין ישראל, קפריסין ואיטליה

האינטרנט בישראל הוא צירוף של מספר גופים, תשתיות ומנגנונים אשר יחד מאפשרים לצרכנים בישראל להתחבר לאתרי אינטרנט ישראלים (מקומיים) ובעזרת תשתית נוספת להתחבר אל שדרת האינטרנט העולמית. ישראל היא המדינה היחידה בעולם בה אספקת שירותי האינטרנט מתבצעת עם שתי חברות שונות, שאחת מהן היא ספקית האינטרנט והשנייה מספקת את התשתית[1]. הפיצול בין התשתית לספק נקבע בשנות ה-90 כדי לעודד תחרות בבזק.[2]

היסטוריה

החיבור הראשון לאינטרנט, לצרכים אקדמאים, נוצר בשנת 1982 בחיבור ישיר מול האינטרנט בארצות הברית, אולם חיבור רשת בין מוסדות אקדמיים בישראל החל משנת 1984.[3]

בנובמבר 1990, הונח הכבל התת-ימי הראשון בישראל, שנקרא EMOS-1, שמחבר את ישראל עם טורקיה, יוון ואיטליה. מאז, הונחו כבלים נוספים שמספקים תקשורת גדולה יותר בין ישראל לחו"ל.

מאז שנת 1990 קיים בישראל חיבור פס רחב לאינטרנט באמצעות טכנולוגיית ADSL. אבל רק בשנת 2000 הוא נכנס לשימוש ללקוחות ביתיים.

ב-1992 נכתב דף האינטרנט הראשון בעברית[4] ובין הראשונים בעולם[5] על ידי דודו רשתי באוניברסיטה העברית בירושלים. באותה שנה הוקמה גם חברת אקטקום, שסיפקה שירות חיבור לאינטרנט. ב-1993 עלה לרשת  אתר האינטרנט "חולית"[6][7][8] בנושא איכות סביבה. "חולית" הוליד מתוכו את אתר החינוך סנונית (עמותה), שהוקם על ידי דודו רשתי ונאוה בן-צבי[9].

בינואר 1994 הוקמה חברת נטוויז'ן שהייתה ספקית שירותי האינטרנט הראשונה ללקוחות ביתיים בישראל.

עד שנת 1997, רוב תעבורת האינטרנט המקומית בישראל, הייתה מנותבת באופן ישיר באמצעות הרשת האקדמית באוניברסיטאות המופעלת על ידי מרכז החישובים הבין-אוניברסיטאיים. ומאז שנת 1997, כל נושא ניתוב תעבורת האינטרנט עבר לאחריות איגוד האינטרנט הישראלי שהקים את מחלף האינטרנט IIX לצורך כך, שהוא נתב המחבר בין ספקיות הגישה השונות, על מנת ליצור צומת חיבור לרשתות השונות בתוך ישראל ולמנוע מעבר תעבורת אינטרנט בין רשתות ישראליות דרך נתבים מחו"ל ושדרכו רוב תעבורת האינטרנט המקומית מנותבת.

בשנת 2001, תוקן חוק התקשורת (בזק ושידורים) בישראל על מנת לאפשר תחרות בישראל וגלישה באינטרנט באמצעות תשתית הכבלים, בנוסף לתשתית ADSL הקיימת[10].

החל משנת 2001, פרושה בישראל תשתית תקשורת של סיבים אופטיים בשם IC-1, בין ערים מרכזיות ואזורי תעשייה. תשתית זו הוקמה על ידי מד נאוטילוס ומאז שנת 2005 בבעלות חברת פרטנר[11]. אליה מחוברים ספקי גישה לאינטרנט וגופים שונים. רשת זו כוללת כבל תת-ימי המחבר ערים לאורך מישור החוף בין נהריה לאשקלון.

בשנת 2001 מד נאוטילוס פרסה בין ישראל לאירופה וארצות הברית צמד כבלים תת-ימיים אשר דרכם מועברת כל תעבורת האינטרנט של מדינת ישראל, מכיוון שלישראל אין חיבור כבלים יבשתי להעברת תעבורת האינטרנט דרך המדינות הסמוכות לה, מסיבות פוליטיות.

בשנת 2011 אושר תיקון לחוק התקשורת, לפיו הוקטנו משמעותית קנסות היציאה ללקוחות שמעוניינים להתנייד בין חברות שונות, מה שהביא לכך שגברה התחרות בענף זה והביאה לירידה משמעותית במחירים בענף[12].

במאי 2012 אושרה רפורמה נוספת בשוק האינטרנט על ידי שר התקשורת משה כחלון, שמטרתה העיקרית היא שבירת הדואופול של בזק והוט ופתיחת התחרות בשוק לחברות נוספות[13].

עד שנת 2012 שלטה חברת "מד נאוטילוס" באופן בלעדי על תעבורת האינטרנט בישראל[14], בשנת 2012 הניחה בזק בינלאומי כבל תת-ימי נוסף בין ישראל לאיטליה ובכך הפכה לספקית הראשונה שמחזיקה בבעלות על כבל כזה[15].

בשנת 2014 השיקה חברת החשמל תשתית אינטרנט נוספת בישראל, שמבוססת על סיבים אופטיים, לצורך כך היא הקימה את חברת Unlimited שתספק אינטרנט בתשתית זו[16]. המיזם נתקל בבעיות ופריסתו ברחבי ישראל מתעכבת.[17]

בשנת 2017 השיקה חברת פרטנר תשתית אינטרנט חדשה המכונה "Partner Fiber" המבוססת סיבים אופטיים. התשתית נפרסה באמצעות השחלת הסיבים בתשתית פסיבית קיימת וגם דרך פריסת כבל תת-ימי לאורך מישור החוף.[18] בסוף שנת 2017 חברת סלקום השיקה תשתית דומה הנקראת "סופר פייבר".

באוגוסט 2018 רכשה סלקום 70% ממניות Unlimited (חברת החשמל ממשיכה להחזיק ב-30% הנותרים)[19].

בספטמבר 2020 פורסם כי דירקטוריון בזק אישר את פרויקט הסיבים הגדול במדינה. להערכה, בזק פרסה כ 60% מהמדינה ואמר כי היא תחבר לקוחות פרטיים ראשונים לסיבים האופטיים “בתוך מספר שבועות בלבד”. כמו כן, לפי המתווה החדש של משרד התקשורת בזק קיבלה אישור לפרוס רק כ 80% משטח המדינה ולא 100% כפי שהיה בתנאי הרישיון המקוריים שלה.[20]

ספקים

ספקי תשתיות

ספקי תשתיות מספקים את הקשר בין מחשב הלקוח ובין השרת של ספק הגישה לאינטרנט. בישראל קיימים חמישה ספקי תשתיות והם:

  • בזק - ספקית אינטרנט דרך קווי הטלפון בטכנולוגיות ADSL ,ISDN ו-Frame relay. נכון ל-2013, בזק החזיקה ב-63% משוק ספקי התשתית בישראל[21].
  • HOT - ספקית אינטרנט בכבלים.
  • Unlimited - ספקית אינטרנט בתשתית של סיבים אופטיים בבעלות של חברת סלקום (70%) ו-חברת החשמל לישראל (30%). החלה לפעול בשנת 2014, בפריסה הדרגתית של הרשת ברחבי ישראל.
  • פרטנר - ספקית אינטרנט בתשתית של סיבים אופטיים. החלה לפעול בשנת 2017, בפריסה הדרגתית של הרשת ברחבי ישראל.
  • סלקום - ספקית אינטרנט בתשתית של סיבים אופטיים. החלה לפעול בשנת 2017, בפריסה הדרגתית של הרשת ברחבי ישראל.

בנוסף, קיימת תשתית אינטרנט סלולרית לכל אחת מספקיות התקשורת סלולרית בישראל המתבססות על תשתיות יבשתיות שונות - פלאפון תקשורת, פרטנר, סלקום, הוט מובייל וגולן טלקום.

ספקי גישה לאינטרנט

כמות החיבורים הקוויים לאינטרנט, למאה תושבים[22]

נכון לאוגוסט 2015 ישנם בישראל 47 גופים בעלי רישיון ספק שירותי אינטרנט[23]. על פי נתוני איגוד האינטרנט הישראלי לגבי מחלף ה-IIX לאפריל 2012[24], הספקים הגדולים (רוחב פס מעל 10Gb/s) לפי סדר כרונולוגי בחיבור לרשת:

משרד התקשורת הישראלי

ערך מורחב – משרד התקשורת

משרד התקשורת הוא משרד ממשלתי אשר אחראי על כלל תחומי התקשורת בישראל, בכללם עיתונות, טלוויזיה, רדיו, אינטרנט, טלפון, ודואר. בתחומי אחריותו של המשרד בנושאי האינטרנט: קביעת מדיניות התקשורת, פיתוח תשתית התקשורת, רישוי ופיקוח על ספקים של שירותי תקשורת, מדיניות בקרה וקביעת תעריפים לשירותי התקשורת השונים, ניהול משק התדרים, ניהול פרויקט ממשל זמין, ועוד.

איגוד האינטרנט הישראלי

ערך מורחב – איגוד האינטרנט הישראלי

איגוד האינטרנט הוא גוף שהוקם בשנת 1994, כגוף בלתי תלוי, במטרה לקדם את האינטרנט והטמעתו בישראל כתשתית טכנולוגית, מחקרית, חינוכית, חברתית ועסקית. האיגוד מנוהל על ידי שבעה חברי הנהלה, הפועלים בהתנדבות. במסגרת זו, פועל האיגוד לפיתוח ולקידום שירותי תשתית חיוניים לקיומו של האינטרנט בישראל, לצמצום הפער הדיגיטלי בישראל ולייצוג ישראל במסגרות בינלאומיות בעלות חשיבות לקביעת עתיד האינטרנט. האיגוד גם אחראי בישראל על רישום שמות המתחם (Domain) המסתיימות בסיומת הלאומית של ישראל (il.). והוא הבעלים של מחלף האינטרנט IIX, שדרכו רוב תעבורת האינטרנט המקומית מנותבת. בנוסף, האיגוד מעורב בנושאים נוספים שקשורים לתחום, כגון נגישות באינטרנט לאנשים בעלי מוגבלויות, קידום השימוש בקוד הפתוח וגיבוש הסדרים למניעת פגיעה בקטינים ברשת.

סטטיסטיקות לגבי שימוש באינטרנט

אחוז האוכלוסייה המשתמש באינטרנט[25]

בישראל, 67% מהאוכלוסייה שמעל גיל 20 משתמשת באינטרנט. השימושים הנפוצים הם חיפוש מידע (95%), ודואר אלקטרוני (85%). יותר מ-80% העידו על עצמם שהם שולטים במידה רבה בפעולות אלו[26]. בשנת 2011 ישראל הייתה במקום ה-13 בעולם בכמות הטלפונים הסלולריים עם אינטרנט מהיר (62.2 לכל 100 תושבים)[27]

בסקר של בזק שנערך בשנת 2014 עלו הנתונים הבאים:[28]

  • ישראלים מבלים 45% מזמנם הפנוי ברשת.
  • תושבי מרכז הארץ מבלים בממוצע 6.2 שעות ביום באינטרנט ואילו תושבי הפריפריה מבלים 4.3 שעות ביום.
  • 76% מהישראלים מעדיפים לקרוא חדשות במכשירים ניידים על פני קריאת חדשות במחשב נייח.
  • 75% ממשקי הבית בישראל הם בעלי רשת אלחוטית ביתית.
  • צריכת הנתונים הממוצעת למשק בית עלתה מ-1.6 גיגה בייט בינואר 2014 ל-2.1 גיגה בייט באוקטובר של אותה שנה.
  • 80% מהישראלים שומעים מוזיקה ברשת, 75% רואים סרטים וסדרות אך רק 31% קוראים ספרים ומגזינים.

לפי נתוני משרד התקשורת לאמצע 2019 השימוש בפרוטוקול IPv6 עמד על כ-5%. המשרד פרסם כי ב-2020 הוא עומד לחייב את ספקיות התקשורת להטמיע את היכולת לפעול ב-IPv6 במערכותיהם, וכי תפורסם תוכנית למעבר מלא ל-IPv6 תוך 4 שנים[29].

אתרי התוכן הגדולים בישראל

על פי מדד אלקסה[30], האתרים הישראליים הנצפים ביותר הם:

  1. ynet - אתר חדשות בבעלות ידיעות אחרונות. נחשב לגדול בישראל במספר גולשיו ובהיקף תכניו. האתרים מכסים, באמצעות מערכת כתבים ועורכים עצמאית, את כל תחומי הכיסוי האופייניים לכלי התקשורת הארציים (כגון חדשות, כלכלה, ספורט ותרבות), ועשירים גם בתכנים נלווים (מאגרי מידע, מדריכים וכתבות) וכן בקהילות של פורומים
  2. וואלה! - פורטל ותיק וגדול המבוסס על אינדקס אתרים נרחב, וכולל גם שירותי אינטרנט מגוונים (כגון דואר מבוסס רשת), קהילות ותכנים במגוון נרחב (המתבססים בעיקר על מקורות משותפי תוכן)
  3. פאנט - אתר חדשות ופורטל תכנים בשפה הערבית
  4. יד2 - אתר מכירות מיד שנייה
  5. Mako - אתר תוכן מבית קשת
  6. zap - אתר להשוואת מחירים
  7. אתר בנק הפועלים
  8. Newsru.co.il - אתר חדשות בשפה הרוסית
  9. אתר בנק לאומי
  10. הארץ - אתר חדשות ומאמרים

על פי מדד אלקסה[30], האתרים הבינלאומיים הנצפים ביותר בישראל הם:

  1. גוגל ישראל - מנוע החיפוש הנפוץ בעולם
  2. יוטיוב - אתר סרטוני וידאו
  3. Facebook - רשת חברתית
  4. ויקיפדיה - אנציקלופדיה אינטרנטית
  5. AliExpress - אתר קניות מוצרים מסין
  6. eBay - אתר מכירות פומביות וישירות באינטרנט, המוכרים הם אנשים פרטיים ועסקים קטנים.
  7. VK - רשת חברתית בשפה הרוסית
  8. LinkedIn - רשת חברתית בעלת אופי מקצועי
  9. אמזון - חברת מסחר אלקטרוני אמריקנית, שמוכרת ספרים, דיסקים, סרטים ועוד

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אינטרנט בישראל בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ הדר חורש, בזק: "נחכיר תשתיות למתחרים - רק אם יבוטלו ספקי האינטרנט", באתר nrg‏, 30 באוגוסט 2010
  2. ^ אילן שניג, המחירים ירדו? במשרד התקשורת מתכננים לבטל את הפיצול בין הספק לתשתית האינטרנט, באתר אייס, 5 ביולי 2020
  3. ^ ניקולס א. ג'ון, הפצת האינטרנט בישראל: 10 השנים הראשונות, באתר איגוד האינטרנט הישראלי, ‏3 בנובמבר 2019
  4. ^ Cminds (1992-04-01), English: The Hebrew University of Jerusalem website as of 1992. It was the first to be online in Israel and the 10th in the World. The screenshot shows the VMS line-mode WWW browser, נבדק ב-2018-01-05
  5. ^ World-Wide Web Servers, www.w3.org, Hebrew University of Jerusalem
  6. ^ שם המאמר: "חולית" - מערכת מידע ממוחשבת בנושא איכות הסביבה, באתר www.snunit.k12.il
  7. ^ SocioThink: The History of the Internet in Israel - A study in the sociology of technology by Dr. Nicholas John - Chapter 2, www.sociothink.com (באנגלית) (ארכיון)
  8. ^ מור, גל (2004-09-30). "העשור המקוון הראשון". Ynet. נבדק ב-2017-12-17.
  9. ^ Maxim Zetser, Snunit, סנונית - לעוף רחוק יותר מהדמיון, באתר www.snunit.k12.il
  10. ^ חוק התקשורת (בזק  ושידורים) באתר משרד התקשורת
  11. ^ גיא הדס, ‏פרטנר רוכשת את תשתית IC-1 תמורת 18 מיליון דולר במזומן, באתר גלובס, 5 בספטמבר 2005
  12. ^ מירב קריסטל, סוף לקנסות היציאה המנופחים בחברות התקשורת, באתר ynet, 4 באוגוסט 2011
  13. ^ גד פרץ, גלובס, ‏רפורמת האינטרנט של כחלון מתחילה: "נמנע טרטור הצרכן", באתר ‏מאקו‏‏, ‏2 במאי 2012‏
  14. ^ גילעד נס, הממונה על ההגבלים העסקיים: מד נאוטילוס היא מונופול, באתר כלכליסט, 11 באוקטובר 2011
  15. ^ גד פרץ, ‏מחירי האינטרנט יירדו? הכבל התת-ימי של בזק בינלאומי מסחרי, באתר גלובס, 5 בינואר 2012
  16. ^ אסף גולן, הושקה UNLIMITED חברת תקשורת חדשה בארץ, באתר nrg‏, 22 במאי 2014
  17. ^ "מיזם הסיבים מחפש משקיעים ועוצר תשלומים". כלכליסט - www.calcalist.co.il. 2016-01-24. נבדק ב-2017-08-12.
  18. ^ "פרטנר משיקה רשמית את מיזם הסיבים האופטיים שלה: תציע 1,000 מגה ב-100 ש"ח". גיקטיים. 2017-08-09. נבדק ב-2017-08-12.
  19. ^ גד פרץ, השתלטות סלקום על מיזם הסיבים: תחולל תחרות חדשה בשוק, באתר Globes
  20. ^ "מידע במהירות האור: ישראל נכנסת לעידן האופטי, וזה ההבדל הגדול שתרגישו מיד". TheMarker. נבדק ב-2020-12-14.
  21. ^ אלי ציפורי, ‏החשבון של בזק, באתר גלובס, 9 במאי 2014
  22. ^ הנתונים עד 2008 הם על-פי: Fixed Internet subscriptions , באתר ITU (באנגלית). הנתונים משנת 2009 הם עבור אינטרנט מהיר בלבד ועל פי: OECD Broadband statistics, באתר OECD (באנגלית)
  23. ^ בעלי רישיון מיוחד למתן שירותי גישה לאינטרנט, באתר משרד התקשורת
  24. ^ לקוחות ה-IIX, באתר איגוד האינטרנט הישראלי
  25. ^ מקור: Percentage of individuals using the Internet באתר UNDATA(באנגלית)
  26. ^ לקט נתונים מתוך הסקר החברתי 2010 : שימוש במחשב ובאינטרנט, באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
  27. ^ The World in 2011: ICT Facts and Figures, באתר ITU (באנגלית)
  28. ^ אתר למנויים בלבד אמיר טייג, איזו חברה מחזיקה בהכי הרבה מידע אישי עליכם?, באתר TheMarker‏, 28 בדצמבר 2014
  29. ^ משרד התקשורת- סיכום חציון ראשון 2019, באתר משרד התקשורת
  30. ^ 30.0 30.1 Top Sites in Israel, באתר אלקסה (באנגלית)
ישראלישראל ספקיות תקשורת בישראל
תשתית אינטרנט בזק  •  HOT  •  Unlimited  •  פרטנר  •  סלקום
גישה לאינטרנט פרטנר תקשורת  •  013 נטוויז'ן  •  014 בזק בינלאומי  •  HOT net  •  אינטרנט רימון  •  טריפל סי  •  018 אקספון  •  mobile‏ 019
טלוויזיה
פעילים
כבלים, לווין, DTT HOT  •  yes  •  עידן+
OTT סלקום TV  •  פרטנר tv  •  ‏FreeTV  •  ‏NEXT TV  •  ‏STINGTV  •  ‏Yes+
שירותי עבר טריפל סי  •  רמי לוי TV
סלולר
פעילים
פיזי פלאפון  •  סלקום  •  פרטנר  •  wecom  •  HOT mobile
וירטואלי גולן טלקום  •  רמי לוי תקשורת  •  mobile‏ 019  •  מרכזיה  •  hallo 015  •  סלקט תקשורת  •  פרי טלקום
שירותי עבר YouPhone  •  הום סלולר  •  וואלה! mobile  •  012 מובייל
טלפוניה קווית בזק  •  סלקום  •  פרטנר תקשורת  •  HOT  •  בזק בינלאומי
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

30094389אינטרנט בישראל

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=אינטרנט_בישראל&oldid=1993820"